דם על הידיים הופך לאודם בלחיים
ממשלה יכולה להחליט שהיא משחררת מחבלים שטבחו ורצחו בתמורה לגלעד שליט. אך במחילה אל תכבסו זאת בלשון רכה וכפולה ואל תדברו על הגמשת ההגדרה של "דם על הידיים"
כדי לפרוץ את המבוי הסתום במשא ומתן לשחרור גלעד שליט, הציע ראש הממשלה אהוד אולמרט לרכך את הגדרתם של "מחבלים עם דם על הידיים", כדי שאפשר יהיה להיענות לדרישות חמאס לשחרר אסירים ביטחוניים, בתקווה שעסקת החבילה תחזיר את החייל החטוף לביתו.
אך לא מדובר באסירים, ולא בביטחוניים, אלא במחבלים מנוולים ונאלחים. אולמרט רוצה לומר לנו במילים אחרות, ש"דם על הידיים" אינו מדע קדוש ועם קצת עיסוי נעים בעורף, הממשלה תוכל לצאת בסדר עם כולם: גם לא תשחרר רוצחים שקמו עלינו להרגנו, גם תחיה בשלום עם דעת הקהל וגם תביא לשחרורו של שליט.
המנעד המוצע כאן הוא כמובן בבחינת המלצה בלבד: לפי ההגדרה המרוככת, רוצח הוא רק מי שבפועל רצח. כלומר נעץ את הסכין, לחץ על ההדק עד הישמע "בום" או חנק למוות, בשתי ידיו, יהודי. גם מחבלים שהתפוצצו לרסיסים בלב קניון הומה או בבית קפה ססגוני ייחשבו למחבלים עם דם על הידיים, אבל אפילו בהימצא נסיבות מקלות, יש בעיה טכנית לשחרר אותם מהכלא...
מי אינו מחבל עם דם על הידיים? כל מי שרק תיכנן, הגה, יזם, דחף, עודד, מימן, שיגר מחבלים, שילהב או הסיע ברכבו את המחבלים עד למדרגות הקניון.
מי שתפר את חגורת הנפץ, הלין את המחבלים בדרך לפיגוע, צייד אותם בחומר נפץ, סיפק להם מזון ושתייה, צילם אותם לפני היציאה לדרך - אמנם אינו נכלל בקטגוריה של חסיד אומות העולם אבל גם הוא על פי הגישה החדשה לא שייך לאגף "דם על הידיים".
גם מי שירה - ורק פצע קשה, תכנן פיגוע שנכשל, חנק אך לא הספיק להרוג יועבר ממגירת "דם על הידיים" לאגף כולירה מתועב שיש על מה לדבר בענין שחרורו. לפי ההגיון הזה גם משגרי הקסאמים אינם ממש מחבלים עם "דם על הידיים", אולי על הרגליים. הם רק שיגרו לשמיים את הטיל. הוא נפל על בית ספר בשדרות רק בזכות כוח המשיכה. לא בגלל פעולה אקטיבית שלהם.
במושגים של המילון החדש, מי הוא מרואן ברגותי סמוק הפנים? מנהיג עממי מתון, שוחר שלום חינני. דם על הידיים? אולי קצת, על הלחיים.
ממשלה יכולה להחליט שהיא משחררת מחבלים שטבחו ורצחו בתמורה לגלעד שליט. זו החלטה קשה אך לגיטימית. אבל במחילה, אל תכבסו זאת בלשון רכה וכפולה ואל תדברו על "הגמשת הגדרת דם על הידיים". התייצבו ואימרו שהחלטתם לשחרר רוצחים תמורת שליט. השקר הכי טוב הוא האמת, והאמת תמיד עדיפה על לוליינות מילולית.
בני טיטלבוים, עורך וכתב בקול ישראל
