"זה לא שרשת האינטרנט מלאה בעשרות אלפי סוטים, מדובר במעטים שמנצלים הרבה מאוד קטינים וצריך לאתר את אותם בודדים". כך אומר עו"ד נמרוד קוזלובסקי, מרצה למשפט האינטרנט באוניברסיטת ת"א, הבוקר (ד') בדיון של וועדת המדע של הכנסת על מיגור הפדופיליה באינטרנט, בראשותו של ח"כ בני אילון. הוועדה דנה בכך בעקבות הפרסומים האחרונים בנושא, והתחקיר שביצע ערוץ 10 שהוביל למעצרם של 11 חשודים בנסיון לביצוע מעשה מגונה בקטין.
קוזלובסקי הציג נתונים קשים ממחקרים שנעשו בארה"ב ובאירופה, לפיהם תמונות פורנוגרפיה של 20 ילדים חדשים מופיעים מדי שבוע ברשת האינטרנט, כאשר תמונתו של כל אחד מהקטינים הללו מופצת בלפחות 1000 עותקים. על פי המחקר שהציג קוזלובסקי של ארגון האינטרנט Internet Watch Foundation ב-2000-2001 אצל 19 אחוז מהעבריינים שהחזיקו חומר פדופילי, נמצאו תמונות
בעל אופי פורנוגרפי של ילדים מתחת לגיל 3.
קוזלובסקי מסביר כי ישנו כשל אכיפה קשה במדינת ישראל. על פי מרכז המחקר של הכנסת, בשנים 2005-2007 נפתחו 73 תיקים בלבד בעבירות של פרסום והפצת חומר תועבה באינטרנט, מתוכם רק 29 הועברו לפרקליטות. השאר נסגרו או עדיין פתוחים ונמצאים בחקירה. קוזלובסקי אמר כי המשטרה לא יוזמת אכיפה של החוק ואיתור העבריינים, והסביר כי רוב המקרים שבעקבותיהם נפתחו חקירות - הגיעו מדיווחים בחו"ל.
"בארה"ב", אומר קוזלובסקי, העונש הממוצע על עבירות הפצת חומר תועבה הן עשר שנות מאסר, ואילו בישראל העונש המקסימלי הוא שנה. קוזלובסקי מסביר כי בארה"ב הבינו כי יש קורלציה בין עבירות כאלה לעבירות חמורות יותר במדרג העבירות המין הקשורות באינטרנט - ביניהן הפקת חומר פדופילי, סחר, שליחת חומר ופניות בעלי אופי פורנוגרפי לקטינים, שידול הקטינים למעשים כאלה ומפגש איתם בעקבות האינטרנט גם בעולם האמיתי - ותקיפה מינית שלהם.
לדבריו של קוזלובסקי ישנה אמנה בינלאומית בה חברות 40 מדינות, ה-European Convention on Cybercrime, אשר מגדירה עבירות כאלה כפשע בינלאומי ובכך מספקות כלים לרשויות בכל מדינה לאכוף את החוק בקלות. משרד המשפטים, מצידו, טוען כי יש אי התאמות באמנה בסעיפים אחרים של קניין רוחני. בני אלון קרא בדיון לפנות לשר המשפטים על מנת שיברר את הסוגיה. ד"ר קוזלובסקי דוחה את הטיעון הזה, ומציין כי משרד המשפטים נתלה בטיעון הזה כבר חמש שנים תמימות.
"יכולתי לפרסם חוברת שלמה למה לא לפרסם את התחקיר, ורק פסקה אחת למה כן", אמר גילעד עדין, מנכ"ל ערוץ 10 על סדרת התחקירים ששודרה בערוץ בשבוע שעבר, ובו תחקירני ערוץ 10 התחזו לקטינים על מנת לתפוס עבריינים שמגיעים לבית במחשבה שימצאו שם קטין איתו דיברו באינטרנט. עדין הסביר כי על אף הבעיות האתיות בתחקיר הוא יצר הרתעה.
"מבוגר שרואה ילד באינטרנט יחשוב אפילו לפני שהוא אומר 'היי', מחשש שיראו את הפרצוף שלו בטלוויזיה". עדין עוד אומר כי אחת התוצאות של התחקיר היא העלאת המודעות - וקרא לעודד חינוך של ילדים איך להשתמש ברשת ואיך להיזהר מהסכנות. לדבריו, פעילות חינוך תהיה יעילה יותר מפעולות האכיפה. "אני רוצה להודות לערוץ 10 על שהצפתם את הנושא", אמר יו"ר הדיון בני אילון לדב
| ח"כ בני אילון. "הטיפול מוטל עלינו" (צילום: חיים צח) |
גילהר שביצע את התחקיר, ולמנכ"ל ערוץ 10. "עכשיו עלינו מוטל הטיפול בנושא", הוסיף אילון.
"מגוון העבירות הוא עצום. מתוך מודעות ליכולות שלנו להיקף, תיעדפנו מקרים חמורים יותר", מסביר סגן ניצב אבי אביב, ראש מפלג עבירות מחשב במשטרה. במפלג ישנם רק ששה שוטרים, ואביב אומר כי למרות שהוא מראיין מועמדים חדשים, לא כולם מתאימים, וחלק מהחוקרים עזבו את המשטרה לטובת הסקטור הפרטי. אביב אומר כי מכיוון שהעונש על אחזקה הוא שנה בלבד - עליהם להתמקד במקרים הקיצוניים שיובילו אותם גם למקרים קשים יותר.
"בדיקת IP עולה 300 שקל", מתלונן אביב על הסכום שגובות הספקיות, "צריך לשחרר את התשלום, זה יוצר עומס על המערכת", הוא מסביר. "הנושא הוסדר בחוק נתוני תקשורת", ענה לו איתן, אך אביב טוען כי עדיין על המשטרה לשלם.
"בשנים האחרונות אנחנו משווים תמונות, ונמצאים בשיתוף פעולה עם משטרות בעולם ומזהים לפי רכיבים שונים בתמונה וממקדים את העבודה למדינה או לעיר בה זה מבוצע. לפעמים מגיעים למקום בו בוצעה העבירה נגד הקטינים אבל לא הרבה". עו"ד חיים ויסמונסקי מהפרקליטות טען בדיון כי כמעט ואין פרקליטים כמעט שמתעסקים בנושא עבירות מחשב. "פרקליט אחד מתעסק בסוס הטרויאני, בפדופיליה, והפרת צווי איסור פרסום ברשת", הוא אומר.
ארה"ב הכניסה את ישראל בעבר לרשימה שחורה בנושא של אכיפה וחקיקה בנושאי סחר בבני אדם וזנות, מה שהוביל לחקיקה מחמירה יותר בנושא. על אך החקיקה הקיימת, האוסרת הטרדה מינית באמצעות מחשב גם נגד קטינים, ואיסור על פרסום, הפצה, ואחזקת חומר פורנוגרפי של קטינים גם במחשב האישי. ויסמונסקי חושש כי זה לא מספיק, וישראל עשוייה להיכנס לרשימה שחורה דומה בנושא זה.
"אם רף הענישה היה גבוה יותר, בית המשפט היה יכול לפסוק עונש גבוה יותר", אומר ויסמונסקי. המשתתפים בדיון הסכימו כי עונש של שנה בלבד למי שמחזיק תמונות פורנוגרפיות של קטינים הוא נמוך מדי. וסימונסקי ציין גם כי רק לאחרונה הוסר חוק ההתיישנות על החזקת חומר פורנוגרפי המכיל קטינים - מה שהקל רק עכשיו על האכיפה והחקירה של התיקים הללו.
חבר הכנסת מיכאל איתן קורא לשיפור הטיפול הכללי בעבירות מין. לדבריו, למרות שמוציאים אלפי שקלים על כל תיק חקירה, רק לאחרונה 13,000 תיקים בעבירות מין במחוז תל אביב לא הגיעו לכדי כתב אישום בשל מחסור בתקציב ובתובעים שיטפלו בשלב המשפט. עוד ציין איתן כי אין מספיק פיקוח ואין שיקום של עבריינים שהורשעו ושוחררו. איתן סיפר כי הוא פועל בתחום החקיקה של עבירות מין וקרא להגדלת התקציב למען שיקום ולהגדלת כוח האדם במשטרה ובפרקליטות המטפל בנושא.
איתן קורא לוועדה משותפת בין וועדת החוקה לוועדת המדע על מנת לדון על הנושא ולפעול יחד למען המשך הסדרת החקיקה והכללת עבירות המין ברשת בחוק העונשין. מה הפתרונות שישראל רוצה ללכת אליהם? אולי חברות הטכנולוגיה יפלו באינטרנט, אולי יקום מושיע?", תמה איתן, "הכתובת היא אנחנו - השלטון במדינת ישראל".
