בכנסת מעדיפים כדורגל על מילואים

הפנטזיה של חלק מאזרחי המדינה אינה דווקא דוגמנית מוכרת המופיעה בחוטיני קטנטן על מסלול בחוף הים, אלא הצצה לחדר הדיונים של הוועדה הסודית במדינה – ועדת חוץ וביטחון. סודותיה הכמוסים ביותר של המדינה והחלטות צבאיות בעלות השלכות מרחיקות הלכת הם חלומם הרטוב של רבים.

אם מישהו היה מצליח לממש את החלום הרטוב הזה דווקא השבוע, הוא עלול היה לחשוב בטעות כי הגיע לדיוני ועדה של מדינה שלווה ושקטה, נטולת בעיות בטחוניות: השבוע עלה לדיון בוועדה "חוק סהר" שיאפשר לספורטאים מצטיינים לשרת בחו"ל כשירות לאומי לכל דבר.

התגלגלותו המוזרה של החוק לפתח הוועדה מעלה תמיהות שמא דיוני ועדת חוץ וביטחון כה משמימים, עד כי חברי הכנסת זקוקים לטלנובלה רווית סלבריטאים וכדורגלנים כדי לעבור את היום.

למרות הלחץ הרב שמופעל עליה ולמרות מספר חברי הכנסת והשרים הפעילים בשדולת המילואים, העדיפה הוועדה לדון ב"חוק סהר" למרות שמזה שלוש שנים שהצעת חוק המילואים הפרטית מעלה אבק על שולחן הוועדה. הצעת החוק, של שדולת המילואים וארגוני המילואים, זכתה לתמיכתם של מעל 40 חברי כנסת ושרים, ומטרתה להסדיר את מערך המילואים ואת מעמדם של הנושאים בנטל אחת ולתמיד. 

היעדר חוק מילואים מורגש כיום יותר מתמיד וגורם ישירות להתפוררות סמויה של מערך המילואים. מגזר המילואימניקים רחוק מלהיות שולי עבור מדינת ישראל במונחים של משמעות אסטרטגית, ובכל זאת מעדיפה הממשלה להמשיך ולהנציח סטטוס קוו שנשמר מאז קום המדינה:

ציוד לחימה והצלה חסר, בלוי או רעוע, אימונים ללא תוכנית מוגדרת, שחיקת יכולות הלחימה עקב השקעת ימי מילואים רבים בתעסוקות שאינן תורמות לכשירות היחידות לחירום, אובדן הכנסות ושכר בגובה אלפי שקלים לשנה לכל איש מילואים, יצירת פערים אקדמיים גדולים בקרב סטודנטים, ולקינוח - שחיקה מוראלית גדולה.

אולי בעצם אין להתפלא על ההחלטה של ועדת החוץ והביטחון לדון דווקא בחוק סהרורי כגון "חוק סהר", בזמן שלשולחנה ממוסמרות בעיות נוקבות ושותתות דם, הקשורות קשר הדוק להבטחת קיומה של המדינה בעתיד. הרי מוסדות המדינה התנהלו באופן כושל בכל משבר שנקרה על דרכם בעת האחרונה.

אולם לגבי מערך המילואים, האיוולת גובלת בעיוורון מסוכן של הציבור הישראלי. רק השבוע אישרה מליאת הכנס בקריאה ראשונה את חוק ה"ענישה" למעסיקים המפטרים מילואימניקים. 100,000 שקלים יידרש לשלם מעסיק שיפטר מילואימניק. למראית עין החוק הוא נפלא, אבל בפועל יביא יישומו של החוק לכך שכל מעסיק בר דעת יבין במהרה כי מוטב לו אם ירחק כלל מהעסקת מילואימניקים. בכך הרחיבה והעמיקה הכנסת את העוול שכבר קיים, והפכה את אנשי המילואים למצורעים.

הדבר האירוני ביותר שקרה השבוע הוא אישור תקציב המדינה ובראשו תקציב הביטחון השמנמן שובר השיאים, שעומד על 51 מיליארדי שקלים. שר הביטחון אמנם מתכוון להביא לאישור ועדת השרים לנושא ההטבות לחיילי המילואים שורה של החלטות, אך בכך לא פותרים את הבעיה. מדובר בסך הכל בסוכריות שמהן יוכל ליהנות חלק מזערי בלבד מחיילי המילואים. אותן הטבות רק יחריפו את הבעיות הכלכליות הקיימות.

אף לא שקל אחד מהתקציב יושקע בהבטחת עמידתו האיתנה של מערך המילואים במלחמה הבאה. נראה כי לקובעי המדיניות היושבים בוועדה אין כל כוונה להשתמש במיליארדים שקיבלו כדי לייעל ולשפר את ביטחון המדינה.  

מוטב, לפיכך, כי תטילו ספק בדברי הפוליטיקאי הבא שיופיע בתשדיר בחירות ויציע לכם "ביטחון", כיוון שכל עוד שלא חוקק חוק המבטיח את יציבותו של מערך המילואים, ממשיכה התפוררותו. לכן קטנים הסיכויים שדרג השדה הזוטר יציל במערכה הבאה את עורם של הפוליטיקאים כפי שהיה במלחמה האחרונה. 

ניצן פלס, פעיל מאבק המילואימניקים למען חוק המילואים ומנהל אתר המאבק.