הולנד נכנעת למים: מחזירה את השטחים הכבושים

במשך מאות בשנים נלחמו תושבי הולנד במים שאיימו להציף אותם, ואף הצליחו לכבוש מחדש שטחי אדמה מהים. על השטחים המיובשים - פולדרים (POLDER) - הם הגנו באמצעות סוללות גבוהות, סכרים ותעלות, יישבו אותם והפכו אותם לשטחי חקלאות פוריים. אבל כעת, כאשר התחדשו איומי ההצפה נוכח התחממות כדור הארץ, ההולנדים החליטו להחזיר לים את השטחים הכבושים.

ההולנדים, שרכשו לעצמם מוניטין בינלאומי בהתמודדות עם מים, משנים כעת את התפיסה מחשש שלא יצליחו להתמודד עם עליית מפלס פני הים כתוצאה מהפשרת קרחונים בקטבים, והגידול בנפח המים כתוצאה מהעליה בטמפרטורה.

הפולדר של נורווארד בדרום-מערב הולנד הוא דוגמא לכך. כיום הוא נראה כמו פולדר רגיל: שטח אדמה רחב, עם שדות וכמה שטחי עשב, וסוללה גבוהה שמגנה עליו מפני מי נהר המרוודה. ב-2015 יפסיקו הרשויות להגן על השטח ויאפשרו למים להציף את רובו.

חוסמים את המים. סכר בהולנד (צילום: מיכל בן-ארי)

"כשהיו לנו כאן הצפות ב-1993 וב-1995 הבנו שהדבר קשור לשינוי האקלים הגלובלי ושאנו צריכים אמצעי הגנה חדשים", אמר ראלף גאסטרה, הממונה על הפרויקט לסוכנות הידיעות הצרפתית. "אז הבנו שלא נוכל להמשיך להגביה את הסוללות שוב ושוב, ושאנו זקוקים לפיתרון אחר".

בשנים הבאות ינמיכו הרשויות את הסוללה החיצונית המגנה על הפולדר של נורווארד בשני מטרים, כך שהשטח יוצף מחדש כאשר מפלס מי נהר המרוודה יעלו מעל לקו העליון. כדי להבטיח שמי הנהר הגואים ילכו לכיוון הרצוי ויציפו את הפולדר ולא שטחים אחרים, ייחפרו גם ארבע תעלות משנה.

המשמעות תהיה שרוב השטח שיובש במאמצים רבים יוצף, לרבות כמה חוות חקלאיות שיינטשו. היתרון בכך יהיה הקטנת הסיכון להצפה באזורים אחרים שמאויימים גם הם על ידי הנהר - אזורים המיושבים בצפיפות יחסית שלהצפתם יהיה מחיר כלכלי כבד יותר.

מהפך תפיסתי

26 אחוז משטחה של הולנד נמוך מגובה פני הים. ללא סוללות הענק שהוקמו - חלקן תוצאה של פיתוחים טכנולוגיים חדשניים - היו שני-שלישים משטחה של המדינה מוצפים. "הולנד היא אזור הדלתא המוגן ביותר בעולם והשאיפה שלנו היא להשאירה כך, אך גם להקטין את ההשפעות של אירועים בלתי צפויים...", אמר ווינו אארנינק, האחראי על הפרויקט במשרד התחבורה וניהול המים ההולנדי. "מאז 1850 אפשר לראות במפה שאנו כובשים עוד ועוד שטחים מהביצות והנהרות, והתוכנית הזו היא השלב הראשון של מהלך הפוך".

החשש: הצפות של הנהר ועליית מפלס פני הים (צילום: רויטרס)

המהלך ההפוך משמעותו פינוי של עשרות המשפחות שגרות כיום באזור הנורווארד. רוב מתוך 49 הבתים במקום ייהרסו וחלק גדול מהחוות החקלאיות יפורקו ויועברו לשטחים אחרים - יבשים ומוגנים. כ-150 איש ייאלצו לפנות את מקומם ולתת למים ולביצות להשתלט, כדי להציל 4 מיליון איש שגרים באזורים הסמוכים למורד הנהר המועדים להצפה. "אחת הסיבות שבחרנו דווקא בנורווארד היא שכאן האנשים שיתפו פעולה והסכימו להתפנות. באזורים אחרים, צפופים יותר, ייתכן שלא היינו יכולים לממש את התוכנית", אמר גאאסטרה.

עבור הולנד, תוכנית זו היא שינוי תפיסתי מהפכני. במקום להילחם במים הגואים ולמנוע בכל מחיר את ההצפות, מאפשרת המדינה למים לקחת מחדש את השטח שיובש מתוך ההבנה שיש להקריב שטחים אחדים כדי להציל את האחרים. "אנשים רבים משתפים פעולה כי הם זוכרים את 200 אלף האיש שנאלצו להתפנות מבתיהם אחרי ההצפות של 1995", אמר אארנינק, אך עדיין הביע חשש מהיום בו יתחילו הרשויות להרוס את הבתים בפועל. "יש תמיכה לתוכנית אבל רבים עדיין רוצים הגנה מהמים - 'רק לא בחצר האחורית שלי'. אך פשוט ברור לכולם שאנו חייבים לפנות למים מקום עכשיו, כי אחרת הם יקחו את המקום בעצמם מאוחר יותר".