לפרוש בכבוד: כל מה שצריך לדעת על הפנסיה
הפנסיה עלתה השבוע לכותרות לאור החלטת הממשלה כי כל המעסיקים בישראל חייבים להפריש פנסיה לעובדים. איך לתכנן את הפנסיה נכון, מה צריך לבדוק, איך אפשר לשפר את התנאים ומתי כדאי לשנות את תוכנית הפנסיה. מדריך
השבוע קרה דבר בישראל. הממשלה החליטה כי כל המעסיקים בישראל חייבים להפריש פנסיה לעובדים. וכך, עוד מיליון עובדים שעד כה המעסיקים שלהם לא הפרישו להם כספים לתוכניות פנסיוניות, יצטרפו לאלו שכבר מקבלים שנים. זה חשוב, כי זה מבטיח הכנסה סבירה בגיל הפרישה, ויאפשר לכל עובד לפרוש בכבוד.
אבל האמת היא שעד כמה שהנושא חשוב, הוא לא נמצא עמוק במודעות שלנו. על פי סקר שערכה באחרונה חברת הפניקס, שיעור מאוד נמוך מבין אלו שמחזיקים תוכנית פנסיה טרחו לעדכן אותה בהתאם לשינוי בסיטואציית החיים שלהם, כגון התרחבות המשפחה, שינוי מקום העבודה, שינוי במקצוע ואפילו שינוי בהוראות המיסוי.
אי התאמת הפנסיה לשינויים בחיים פוגעת בחוסכים והם עלולים למצוא עצמם ביום הפרישה עם חסכון נמוך מדי שאינו משרת את צורכיהם. עידו בירמן, מחטיבת החסכון ארוך טווח, המרכזת את פעילות הפנסיה של הפניקס, מסביר
מהם הפרמטרים אותם יש לקחת בחשבון בהערכות הפיננסית לקראת גיל הפרישה, ונותן טיפים כיצד לבחון בדיוק מה כוללת תוכנית החיסכון וכמה כסף יהיה לחוסך ביום הפרישה.
לדברי בירמן, למרות ההערכות הצנועות של רוב הישראלים, עלינו לקחת בחשבון את העובדות הבאות: בפועל, מרבית האנשים רואים בגיל הפרישה את ההזדמנות להתחיל לחיות את החיים ולחיות אותם טוב. הם מעוניינים לשמור על רמת חיים דומה לזאת בה הם חיים כעת. לכן, אדם סביר צריך להניח שצורכי המחיה וההכנסה שלו במונחי נטו בגיל הפרישה יהיה קרובים לאלו של שנות העבודה.
בנוסף, יש לייצר רזרבות לגיל הפרישה, שכן חלים כמה תהליכים חשובים שלא ניתן להתעלם מהם: שירותי הרפואה עוברים הפרטה והופכים ליקרים יותר, והוצאות המימון בגינן הולכות וגדלות. גם תחום האחריות של ההורים נמתח: הילדים מתחתנים היום בגיל מאוחר יותר, אפילו באמצע שנות השלושים לחייהם, והדאגה והסיוע לילדים (ואחרי זה לנכדים) נמשך לעתים קרובות גם אל שנות הפנסיה.
לדברי בירמן, אזרחי ישראל בגיל פרישה אמנם מקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי ומקבלים הנחות במס, בארנונה והטבות אחרות, אך עדיין ההכנסה נטו בדרך כלל פוחתת ורוב האוכלוסייה בישראל נמצאת בתת כיסוי. "המתכנן הסביר חייב לתכנן כך שהכנסתו בשנות הפנסיה לא תפחת מהכנסתו בשנות העבודה", אומר בירמן.
אז איך יודעים מה הסטטוס שלכם והאם אתם בתת כיסוי וגם כיצד ניתן לשנות את תנאי הפנסיה?
דעו מה יש לכם
מדי שנה מקבל כל עמית מהגוף המנהל (קרן הפנסיה, קופת הגמל, חברת הביטוח) דו"ח מסכם ובו פירוט של סכום הכסף שנצבר עד כה. אבל אין צורך לחכות לסוף השנה, כיום ניתן לקבל פרטים על מצב הביטוח הפנסיוני בכל רגע נתון באמצעות האינטרנט או על ידי פנייה לחברה.
הדו"ח כולל, בין היתר, את האינדיקציה לכמה כסף יקבל החוסך בגיל הפרישה, בין אם מדובר בקצבה חודשית ובין אם מדובר במשיכה הונית חד פעמית, וכמובן אפשרי גם שילוב של שניהם.
לחלק מהחוסכים יש יותר מתוכנית פנסיה אחת ולכן יש לבדוק את כולם ולחשב את הסכום הכולל. אם אתם לא בטוחים כיצד לקרוא את הדו"ח יש לפנות אל סוכן הביטוח לייעוץ – זהו תפקידו.
מעבר לסכומי החסכון יש לבחון את סכומי הביטוח – ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה, שני ביטוחים הכרחיים שהיקף ההפרשה עבורם צריך להשתנות לאורך החיים. למשל, בגיל צעיר לפני הקמת משפחה אין צורך בכיסוי נרחב לביטוח חיים, למרות שמחירו זול ועדיף לנתב את רוב הכסף המופרש מהמשכורת והמעביד לחסכון.
הציבו יעדים
לאחר שהבנתם מה יש לכם, עליכם להציב יעדים. לדוגמא: אני רוצה לקבל בשנות הפנסיה קצבה בגובה xxxx שקלים. אני רוצה לקבל סכום הוני בגובה xxxx כשאצא לפנסיה. יש לקחת בחשבון שתזדקק בשנות הפרישה לסכום קצבה שקרובה לרמת השכר בשנות העבודה. התפיסה הרווחת, כי תוכל להסתפק בסכום נמוך יותר בשנות הפנסיה כבר אינה רלוונטית.
אז לכמה כסף נזדקק?
אדם סביר צריך להניח שתקופת הפרישה שלו תיארך 15-20 שנים, כשהמגמה היא שתוחלת החיים רק הולכת וגדלה. בזמן הפרישה אנו נשענים על כמה מקורות כספיים נוספים: קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי והקלות שונות במסים שונים, כגון מס הכנסה, ארנונה ועוד.
לפיכך, ניתן להניח כהנחה בסיסית שכדי לשמור על רמת חיים דומה ונאותה בשנות הפנסיה, צריכה הקצבה החודשית שלנו לעמוד על סך של 70% מרמת ההשתכרות נטו שלפני הפרישה, ולפחות על 5,000-6,000 שקלים בחודש. אם השיעור עומד על מתחת ל-60% - יש בעיה. במידה ועל פי נוסחא זו, התשלום החודשי עולה על 70% הרי שיש "אקסטרות" וניתן לשקול העברת הפקדות להשקעה הונית.
שימו לב: אם רמת השכר שלכם נמוכה גם הפנסיה תהיה בהתאם, ולכן אין להסתמך על הטבות המס, שכן לא תהיו זכאים לכאלה בגלל רמת השכר. במקרה כזה, תתווסף בפרישה אך ורק קצבת הביטוח הלאומי ולכן המספר הקובע צריך להיות גבוה מ- 70%.
מה לעשות אם החסכון הפנסיוני נמוך מהמומלץ?
במקרה זה מומלץ מאוד לוותר על צריכה בהווה ולהתחיל לחסוך באפיקים נוספים- חיסכון פנסיוני פרטי, קופת גמל וכיו"ב. באפיקים אלה נותנת המדינה הטבות מס משמעותיות בתמורה לכך שהחוסך חוסך לזמן הפרישה. החוסך נוטל על עצמו התחייבות לחסוך רק לזמן הפרישה, ואם הוא רוצה למשוך את הכסף במועד מוקדם יותר הוא נקנס.
מה עדיף? משיכה הונית או פנסיה חודשית
בתוכנית הונית מקבלים בגיל הפרישה את מלוא הסכום בבת אחת, סכום גבוה מאוד. בפנסיה קצבתית מקבלים סכום חודשי קבוע לתקופה מוגדרת או לתקופה לא מוגבלת. המדינה מעודדת את החוסכים לבחור בפנסיה קצבתית. הכלל המומלץ הוא להעדיף תוכנית בה מקבלים פנסיה כקצבה חודשית, במידה ואינך יודע כיצד לנהל ולהשקיע סכום כסף גדול.
יש לזכור, כי מרבית האנשים לא ניהלו מימיהם סכום גבוה כל כך בבת אחת, וחוסר הניסיון עלול לעלות ביוקר ולהעמיד אותם בפני שוקת שבורה. לאחר שיוצאים לפנסיה, רמת הגמישות בהכנסה קרובה לאפס כיוון שהאדם כבר יצא ממעגל העבודה ולכן אינו יכול לחפש השלמת הכנסה או לנסות לשפר את רמת ההשתכרות שלו.
חשוב לדעת – בפוליסות רבות הנותנות סכום הוני, ישנה אפשרות להמיר את הפוליסה לקבלת קצבה חודשית
נחמד לגלות שבישראל יש אפשרות ייחודית ממנה לא נהנים מרבית אזרחי מדינות המערב. ישראל היא המדינה היחידה בה נמכרים ביטוחים פנסיונים שבהם ניתן להמיר את הרכיב ההוני לקבלת קצבה חודשית, כאשר יחס ההמרה, לפיו יומר החיסכון לקצבה חודשית לכל החיים נקוב בחוזה. משמעותה של התחייבות זו, היא הגנה לחוסך כנגד מצב בו ההתארכות בתוחלת החיים תביא לפיחות גדול באופן בו ממירים חיסכון לפנסיה.
בתוכניות הוניות שבהן אין אפשרות כזו, שווה להוסיף סעיף כזה לפוליסה, הנקרא "אופציית המרה לקצבה". כיום זה לא עולה כסף, אך המצב צפוי להשתנות בקרוב. הוספה של סעיף כזה מאפשרת לדחות את ההחלטה החשובה האם להעדיף פנסיה הונית או קצבה, לתקופה קרובה יותר לפרישה, וכך ניתן לקבל החלטה מושכלת יותר על סמך נתונים עדכניים.
איפה להשקיע - באפיקים מנייתיים או סולידיים?
לאדם צעיר כדאי לשקול את העלאת רמת הסיכון ההשקעתי שלו. כיום רוב הכסף יושב באפיקי השקעה שמרניים מאוד ובמקרה של אדם צעיר זה מיותר. רוב הצעירים משקיעים היום באותו האופן בו משקיע כלל הציבור. שיעור ההשקעה במניות בתיקים כללים אלו נע בין 15% ל 30% בממוצע. אנשים להם עשרות שנים עד הפרישה יכולים להיות בתמהיל השקעות נועז יותר הרבה יותר בו המרכיב המנייתי יכול להיות כפול.
לעומת זאת, ככל שמתקרבים לגיל הפרישה התמהיל צריך להיות שמרני יותר. משנת 2004 יכול המבוטח לקבוע את הרכב ההשקעה ולשנות אותם בכל תדירות הדרושה לו. בכל מקרה ראוי לעצור ולבחון באמצעות יועץ את אסטרטגיית ההשקעות בתיק לכל הפחות אחת ל 3 שנים או כאשר חלים בשוק מהפכים משמעותיים.
איך אפשר לדעת שאני לא נמצא בתת ביטוח
אחד המרכיבים בתוכניות חסכון ארוך טווח לגיל הפרישה הם ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה. ביטוח חיים נועד להבטיח שבמקרה מוות, חס וחלילה, משפחתו של המבוטח מקבלת פיצוי כספי המכסה את הפסקת הכנסותיו. ביטוח אובדן כושר עבודה נועד להבטיח שגם במקרה שאדם מאבד את יכולתו להשתכר, הכנסתו לא תיפסק וההפקדות לתוכנית החיסכון ימשיכו. לדברי עידו בירמן, ההערכות הן שרוב הישראלים נמצאים בתת ביטוח חיים. באמצעות נוסחה פשוטה ניתן לגלות האם נמצאים בתת ביטוח.
כדי להבטיח כי השארים של אדם ימשיכו ליהנות מרמת חיים זהה, ביטוח החיים, שאינו מהווה מרכיב חסכון, צריך להתאים לסטטוס המשפחתי של כל אדם ולהשתנות במהלך חייו. כך למשל, אדם צעיר שאינו צריך לדאוג לבני משפחה – עדיף כי את מרבית הכסף שהוא מפריש יפנה למרכיב החסכון, וכאשר הוא מקים משפחה ומשפחתו מתרחבת יעדכן אותו בהתאם. לעתים כדאי לשקול רכישה של פוליסה נוספת כדי שמרכיב החסכון לא ייפגע – כאמור, צריך לקחת בחשבון שיהיה לחוסך די הון לקיום לאחר הפרישה.
הנוסחה לפיה יש לפעול: הכנסה נטו מינוס החלק אותו צורך המבוטח עצמו בהכנסה זו מינוס חובות מבוטחים (כגון משכנתא) = סכום הכיסוי הדרוש. יצויין, כי בתאים משפחתיים קטנים – מפרנס ראשי צורך כ- 20%-25% מהכנסתו ובתאים משפחתיים גדולים חלקו של המפרנס הראשי מצטמצם ל-10%. הסכום הראוי לביטוח אובדן כושר עבודה הוא 75% משכר הברוטו של החוסך.
תחנות עיקריות בהן כדאי לבחון את תוכנית הפנסיה
ככל שהחיים שלנו משתנים, כך צריכה להתעדכן תוכנית החסכון, אחרת אנו עלולים למצוא עצמנו ללא כיסוי ביטוח מספק או בתת חיסכון.
שינוי תעסוקתי או מקצועי. קידום לתפקיד ניהולי או השלמת התמחות (דוגמת קבלת תואר עו"ד, רו"ח, מהנדס ועוד) דורשים בחינה מחדש של תיק החסכון הביטוחי, ודורשים טיפול ושיפור במידת הצורך של כיסוי אובדן כושר העבודה. יש לבחון האם כיסוי אובדן כושר העבודה הולם את התפקיד. במעבר בין עיסוקים יש לבדוק את הכיסוי לנכות ולמוות, במיוחד במעבר מעיסוקי עבודת כפיים לעיסוקי צווארון לבן ניתן להוזיל את הכיסוי ולשפר את איכותו.
שינוי ברמת השכר. גידול ברמת השכר דורש עדכון ובדיקה מחדש. יש לבחון את אפיקי ההשקעה של תוכנית הפנסיה, ולבחון האם אין מקום לשנות את היחס בין ההון לקיצבה. יש גם לבחון שוב האם ההפרשות אינן עוברות את תקרות המס המותרות, דבר שיביא את הקצבה לסכום שחייב בשיעור מס גבוה יותר.
שינוי במצב המשפחתי. דורש עדכון סכומי ביטוח ועדכון המוטבים של החסכון הפנסיוני. כמובן שגם נישואין וגם הולדת ילד משנים את התמונה.
שינוי בהוראות המיסוי. בשנים האחרונות מתבצעות רפורמות מס רבות וחשובות, בעלות השפעה מכרעת על החסכון ארוך הטווח. לעתים סוכני הביטוח יוזמים פניות ללקוחות כדי לעדכן אותם על הרפורמה, אך כדאי לעקוב אחר שינויים כאלה ולפנות מיד אל סוכן הביטוח כדי ללמוד את ההשלכות ולפעול בהתאם.
לא לפחד לשאול שאלות
חשוב להבין שהתיק הפנסיוני שלנו הוא למעשה הנכס החשוב והגדול ביותר שיש לנו. לרוב הוא גדול וחשוב אף יותר מדירת המגורים. איכות התיק הפנסיוני ורמת המענה שהוא ייתן לצרכים שלנו לאחר הפרישה, יקבע לא רק את איכות החיים לאחר הפרישה, אלא גם ישליך על שאלות הרות גורל – האם תוכלו לתמוך ולסייע לילדים מבחינה כספית? האם תוכלו להגשים חלומות? לדאוג גם לנכדים?
מסיבות אלו, אסור לפחד לשאול שאלות. נהפוך הוא - יש לשאול אותן שוב ושוב עד שמבינים ומקבלים תשובות שמניחות את דעתכם. זוהי הפנסיה שלכם, ומה שלא תעשו בעצמכם, אף אחד לא יעשה בשבילכם. רבים מוצאים עצמם נמנעים מלשאול שאלות ולברר מה מצב הפנסיה שלהם כיוון שהנושא נראה להם מפחיד ומלא במושגים שהם לא מבינים. אין מה לפחד, ואיש מקצוע טוב יוכל להסביר לכם הכל בשפה פשוטה כך שתבינו הכל.
