שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דעה: Facebook יכולה להביא לשינוי אמיתי
    הקבוצה שמייקל גייסט הקים ב-Facebook צמחה בהדרגה ל-25,000 חברים והצליחה לשנות רפורמה בחוק זכויות היוצרים הקנדי
    אם 2006 הייתה השנה של YouTube, אז 2007 הייתה השנה של Facebook. הגידול במדיה הנקראת רשתות חברתיות, אותו הובילה Facebook, כבש את העולם בסערה. מאז ינואר האחרון, 250,000 חברים חדשים הצטרפו לאתר מדי יום, שמונה כעת כ-60 מיליון מנויים מרחבי העולם.

     

    הגידול הענק הזה לא חושף את התמונה אך כולה. Facebook קיבלה לא מעט תשומת לב שלילית הודות למדיניות הפרטיות שלה, אסטרטגיית השיווק וההחלטה קצרת הרואי של כמה ממשלות וחברות לחסום את הגישה לאתר.

     

    הנושאים האלו עוררו דיון על האתגרים של המדיה החברתית, אבל הלקח לטווח ארוך של Facebook מגיעה דווקא מסדרת מאורעות שהתרחשו לאחרונה בקנדה, והוכיחו כי Facebook היא הרבה יותר מסתם דרך מגניבה להתעדכן במצבם של חברים ישנים - ש-Facebook היא כלי יעיל ואפקטיבי לחינוך ולהנעת מחאה המונית, שנותן כוח בידיהם של בודדים.

     

    מקבוצה קטנה לשינוי גדול

    לא שחסר באז סביב Facebook, רשתות חברתיות או עליית הווב 2.0, אבל בואו נסתכל על קבוצת Fair Copyright for Canada ("זכויות יוצרים הוגנות בקנדה") שהקמתי ב-Facebook בראשון בדצמבר, בלי יותר מדי ציפיות.

     

    ממשלת קנדה עמדה להציג רפורמה בנושא זכויות יוצרים תוך כמה ימים, אבל Facebook נראה כמו מקום טוב להסברה על חשיבות הנושא. שלחתי הזמנות לכמאה חברי Facebook ברשימה שלי והוספתי לדף הקבוצה קישורים רלוונטיים.

     

    מה שקרה בהמשך היה יוצא דופן בהחלט - בתוך כמה שעות הקבוצה גדלה, בהתחלה ל-50 חברים, אז ל-100 ול-1,000. שבוע לאחר מכן כבר היו בה 10,000 חברים. אחרי שבועיים - 25,000 חברים, כשכל חצי דקה הצטרף אזרח קנדי נוסף.

     

    המספרים האלו הם רק חלק מהסיפור. על הקיר של הקבוצה יש יותר מ-500 פוסטים, לינקים ל-150 מאמרים על האינטרנט, יותר מ-50 פתילי דיונים, עשרות תצלומים ותשעה קטעי וידאו. לפי עשרה ימים המחאה הפכה אופליין, כשטכנולוג ממחוז קלגרי בשם קמפטון לם אירגן 50 מחברי הקבוצה, שהגיעו למשרדו של שר התעשייה קנדי ג'ים פרנטיס, ביום של בית פתוח, כדי להביע דעתם בנושא זכויות יוצרים.

     

    המשימה התחלקה בין ההמון

    Facebook אמנם לא הייתה זירת הפעולה היחידה של המחאה הזו - התקשורת סיקרה את הנושא באופן נרחב ולא מעט בלוגים התייחסו אליו - המומנטום נבנה, ללא צל של ספק, על ידי קנדים שהיו נחושים בדעתם להשמיע את קולם.

     

    להפתעתם של רבים שחשבו כי הממשלה לא מסוגלת או לא מעוניינת להקשיב לציבור, לקולות האלו היה אימפקט מיידי. תוך עשרה ימים מיום היוולדה של הקבוצה ב-Facebook, פרנטיס הודיע על עיכוב הרפורמה החדשה בחוק, ככל הנראה בשל ריבוי הפניות של אזרחים מודאגים.

     

    לא רק שכלים כמו Facebook יכולים להשפיע מיידית על האג'נדה החקיקתית של הממשלה, הקהילה שהתפתחה סביב הקבוצה גרמה למיקור ההמון (Crowdsourcing) של המידע. אזרחים קנדיים מחוף לחוף שיתפו מידע, פירסמו שאלות, שלחו מכתבים לפוליטיקאים והציתו שיח לאומי בנושא זכויות יוצרים בקנדה.

     

    התרחיש הזה לא יחזור על עצמו בכל מקרה. בדוגמה שלפנינו, הגולשים סברו כי חוק זכויות היוצרים המתוקן יהווה פגיעה בפרטיות, בזכויות הצרכן ובחופש הדיבור שלהם, הורגישו צורך לפעול. אבל בנושאים קרובים, הלקח שלמדנו בשבועיים האחרונים הוא שפוליטיקאים, חברות וארגונים אחרים לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממדיום שמסוגל להניע עשרות אלפי אנשים מדי יום.

     

    מייקל גייסט הוא ראש מרכז לחקר האינטרנט והמסחר האלקטרוני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת אוטווה. הוא זמין בכתובת האימייל mgeist@uottawa.ca ובאתר האישי שלו .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דעה: Facebook יכולה להביא לשינוי אמיתי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים