בזכות מי נרשם מספר הרוגים נמוך על הכביש?

מספר ההרוגים בכבישי ישראל בשנה החולפת עמד על 430 - המספר הנמוך ביותר שנרשם במהלך עשרות שנים. ומי אחראי לירידה הזו? שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, אומר כי ההצלחה נזקפת לזכות פעילות משרדו, ויוזמות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לדבריו, מדובר בירידה של 6% ביחס לשנה שעברה. נתון מעודד נוסף - מדינת ישראל ניצבת באירופה במקום טוב באמצע, מבחינת מספר הרוגים ל-100 אלף תושבים.

אולם, לצד המגמה המעודדת, יש לזכור כי אלו נתונים לא-סופיים: הסיכום השנתי הקובע הוא זה שיפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לקראת סוף החודש. לרוב, מספר ההרוגים בדו"חות הלמ"ס גבוה מזה שנרשם בסוף השנה, וזאת מאחר שנכללים בו פצועים באורח קשה, שנפטרים בתקופה של עד חודש מתאריך ביצוע התאונה. בנוסף, ראוי לציין כי במדדים כמו מספר הרוגים למיליארד ק"מ או מספר הרוגים ביחס למספר כלי הרכב, ישראל נמצאת הרחק מאחורי המדינות המובילות באירופה. והמומחים חלוקים גם בנוגע לסיבות שהוביאו לירידה המעודדת.

השגנו יעדים, ואף מעבר לכך

548 הרוגים בשנת 2002, 430 הרוגים בשנה החולפת. מספר ההרוגים בכבישי ישראל ממשיך לרדת, כפי שקרה במהלך השנים האחרונות באופן רצוף. למעשה, מאז 1967 בה נרשמו 406 הרוגים בכבישים, מדובר בשנה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של הכביש הישראלי, מתחילת רישומי הסטטיסטיקה.

430 בני אדם נהרגו בתאונות במהלך 2007 (צילום באדיבות הצלה ישראל)

"השנה הוכחנו שתאונות הדרכים אינן גזירה משמיים", אומר היום מופז, ומוסיף כי "בעזרת נחישות ומשאבים אפשר להפחית את מספר ההרוגים בתאונות דרכים". גם מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יאיר דורי, הצטרף למברכים על הנתונים: "דו"ח שיינין הגדיר ירידה של 4% במספר תאונות הדרכים כמטרה עבור הרשות, אך אנחנו עמדנו ביעד שאפתני יותר של 6% במספר ההרוגים".

ירידה זמנית?

ד"ר משה בקר, מומחה התחבורה הבולט בישראל, מברך על הירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים. לדבריו, יש בכך משום הוכחה כי הגברת פעילות והגדלת תקציבים המיועדים לבטיחות, אכן נותנים פרי. אולם, בקר מסייג כמה מהנתונים המעודדים אותם מפרסם היום משרד התחבורה: למשל, מספר ההרוגים המצוין, 430, אינו המספר הסופי. בסיכום שנתי נכללים גם פצועים באורח קשה, שנפטרים בתקופה של עד חודש מתאריך ביצוע התאונה. כך עלה בשנה שעברה מספר ההרוגים מ-446 ב-31.12 ל-457 בסיכום הסופי. "על-פי ניסיוני, בתקופה של חודש עשויים להתווסף בין חמישה לעשרה הרוגים לסיכום השנתי", אומר בקר. אם אכן יהיה, שינוי כזה יקטין באופן משמעותי את הירידה במספר ההרוגים השנתי.

גם ההתייחסות למספר ההרוגים ל-100 אלף תושבים, צריכה להיעשות בזהירות. בקר מסביר: "המדד של מספר הרוגים ל-100 אלף תושבים הוא חשוב, אבל כדי לבחון את התמונה הכוללת, צריך לבדוק מה מספר התאונות ביחס למספר כלי הרכב, ומה מספר ההרוגים והתאונות ביחס לנסועה (קילומטראז'). במעורבות כלי רכב למשל, אנחנו נמצאים במקום לא טוב - בערך פי שניים או שלושה ממדינות כמו אנגליה, צרפת, דנמרק ושוודיה".

ראוי לציין כי גם במדד של מספר הרוגים ביחס לנסועה, ישראל נמצאת במקום בעייתי: ב-2006 עמד מספר ההרוגים על 9.6 למיליארד ק"מ, לעומת 8.5 בצרפת, 7.5 בגרמניה, ו-5.9 בשוויץ ובשוודיה. עם זאת, מספר ההרוגים ביחס לנסועה נמצא בירידה - מגמה הניכרת גם במרבית מדינות המערב.

מגמת השיפור במספר התאונות הקטלניות בכל כבישי המערב, מוסברת בעיקר בשיפור הניכר שחל ברמת הבטיחות שמציעים כלי רכב מודרניים. מערכות בקרת יציבות מתקדמות, כריות אוויר ואזורים סופגי אנרגיה, מציעים כיום יכולת התמודדות עם תאונות קשות טובה לאין שיעור מלפני עשור. בנוסף, מערך הטראומה עבר שידרוג אדיר בשנים האחרונות. מהירות ההגעה לפצועים בעזרת מערכות ניווט ושליטה, גבוהה היום משמעותית. הסיכוי של פצוע לשרוד תאונה קשה, באמצעות מיכשור רפואי מתקדם וידע משופר, גדול היום פי כמה.