המדיניות הכלכלית המאפיינת את ממשלות ישראל האחרונות, כוללת העברת סמכויות שלטוניות בתחומי החינוך, התעסוקה, הרווחה והבריאות לידיהם של גורמים פרטיים. לפני שנים אחדות החליטה המדינה לצעוד צעד משמעותי נוסף המאפיין מדיניות כלכלית ימנית, במסגרתו היא מבקשת להעביר לידיים פרטיות את הסמכות המלאה לניהולו של בית-סוהר. צעד זה של המדינה, שקיבל את תמיכתה של כנסת ישראל בחקיקה, פורץ מעגל של סמכויות, שבמרכזן הפעלת כוח שלטוני על האזרחים.
הפרטה מלאה של בית סוהר כוללת העברת כל הסמכויות הנוגעות להפעלתו: שימוש בכוח, שימוש בכלי ירייה, שלילת זכויות, פגיעה בפרטיות, פגיעה בחירות ופגיעה בחופש הביטוי של האסיר. העברתן של אלה לידיהם של גורמים פרטיים מותירה את המדינה ללא כל סמכות אפקטיבית בניהולו של בית הסוהר. מדובר בפגיעה קשה בריבונותה של המדינה.
הריבונות היא מושג המציין את עצמאותה של המדינה המודרנית, ובמהותה היא מבוססת על ניהול מלחמה ואכיפת החוק: בחוק הבין-לאומי היא מהווה מושג מרכזי הקשור להיתר המצוי בידי המדינה להשתמש בכוח פנימי כלפי אזרחיה ובכוח חיצוני כלפי אויביה. מחקרים מראים כי לשני רכיבים אלו מכנה משותף והוא השימוש בכוחה הפיזי המאורגן של החברה.
על-פי תפיסות אלה, מאפיין הענישה הפלילית במדינה המודרנית שמור למדינה, שפועלת ליצירת הציות לחוקיה, ובמסגרת זו היא הגורם היחידי שלו הלגיטימציה להפעלת כוח חוקי. העברת סמכות להפעלתו של כוח שלטוני מובהק כגון משטרה, צבא, בתי-משפט ובתי סוהר לידיו של גורם פרטי, מהווה פגיעה אנושה בעיקרון הריבונות של המדינה.
בנוסף, קיימת פגיעה ממשית גם בזכויותיהם המוגנות של האסירים העתידים לאכלס את בית-הסוהר הפרטי. במשפט החוקתי הישראלי קיימת מוסכמה ברורה כי פגיעה בזכותו של אדם בשם האינטרס הציבורי תעשה לעולם על-ידי המדינה, שאינטרס הציבור, והוא בלבד עומד כנר לרגליה. בהעברתה של סמכות לניהול בית-סוהר לידיו של זכיין פרטי, שלו אינטרס כלכלי ברור, קיימת פגיעה קשה בעיקרון חוקתי עליון זה.
אמנם, משטר החיים בבית הסוהר מחייב מעצם טבעו פגיעה בחירויות רבות מהן נהנה האדם החופשי, אך אין משטר החיים בבית הסוהר מחייב שלילת זכותו של העצור לשלמות גופו ולהגנה מפני פגיעה בכבודו כאדם. מחקרים רבים שנעשו בעולם המערבי מעידים על תופעות קשות של פגיעה בזכויותיהם של אסירים בבתי סוהר מופרטים בעולם. זאת בעקבות היעדר כשירותם וחוסר ניסיונם של עובדי הזכיין הפרטי ובשל שיקולים כלכליים המלווים את הכרעותיו של הגורם הפרטי המפעיל את בית הסוהר המופרט.
בעצם ההליך המעביר סמכות לשימוש בכוח לידיו של גורם פרטי, נפרץ הגבול האחרון המגן על סמכויותיה הגרעיניות של הממשלה. כך גם נפרץ הגבול בין המרחב הציבורי לפרטי. הפרטתם של בתי-הסוהר בישראל דומה מבחינה רעיונית, חוקתית ופוליטית להפרטתו של הצבא, הפרטת המשטרה והפרטתה של מערכת בתי המשפט ומערכת התביעה הכללית.
פריצת גבולות זו תאפשר העברתה של כל סמכות שלטונית לידיים פרטיות והיא אף עשויה להביא לתמורות משמעותיות במבנה המשטר בישראל. תמורות מרחיקות לכת אלה עשויות להוביל אותנו למשטר של תאגידים, שיפעילו שיקול דעת מנהלי בשם אינטרס הציבור.
במסגרת משטרית זו לא יהיה כל גורם שיעמוד בפני לחצים פוליטיים מטעמם של בעלי הון, שיפעלו להעברת סמכויות שלטוניות מובהקות לידיים פרטיות תחת חוזה. תאגידים פרטיים יפעילו בעצמם את שיקול הדעת השלטוני תחת פיקוח מינימלי של נציגי ציבור. ללא התערבות חיצונית בהליך הפרטתו המלאה של בית-סוהר בישראל, תרחיש זה יהפוך לאפשרי.
עו"ד אפי מיכאלי מייצג את החטיבה לזכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים ברמת-גן ואת גונדר (בדימוס) שלמה טויזר בעתירה נגד הפרטתו המלאה של בית סוהר בישראל.
- דיון בנושא הפרטת שירות בתי הסוהר התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. לצפייה בדיון לחצו כאן.
