יותר אחיות או יותר חברות טובות?
אחותה הקטנה של גלית הראל (טרוצקי) כבר לא בת שנה, אבל כשהיא היתה תינוקת, גלית כבר היתה בת 18! איך זה להיות אחות גדולה באמת, כמו אמא שנייה או כמו חברה? תלוי באיזה גיל!
"אמא, תגידי לגלית, היא מעצבנת אותי בכוונה והיא עושה לי את זה כל הזמן", פתיחה שכזו היתה מן הסתם מתארת לא מעט בתי אב בישראל המאוכלסים בשניים או יותר אחים, לא כן?
אילולא היה מדובר על סיטואציה שבה מעורבות שתיים, האחת אישה צעירה בת 20 פלוס והשנייה ילדה בת שש בקירוב, הלא שהעניין היה מסתכם בעוד תיאור אפיזודי שכיח של יחסי הגומלין המורכבים בין אחים במשפחה. אבל, כאן מאזן הכוחות לא משחק כל תפקיד, שכן מדובר על פערי גילאים של כ-17 שנים בין האחות הצעירה לבין האישה שעומדת לפני תחילת לימודיה הגבוהים, ובמקרה היא גם האחות של הילדה הצעירה.
כאלו הן שתינו, אחותי הצעירה ואני. כאשר הייתי כמעט בת 20, נולדה אחותי, ולמרות התנגדותי ההתחלתית למארג המשפחתי המשתנה, בתוקף היותי בת עשרה העסוקה בסוגיות התבגרותה השונות, מהר מאוד חלה הסתגלות הדרגתית שלתוכה התבגרתי.
אני זוכרת איך היינו רוקדות בסלון ביחד את "טמבולינה, טמבולינה גברת אגודל", ועוד שירים מתורגמים של דני קיי. בשובי מן הצבא, נהגתי לשיר לה את "הילדה הכי יפה בגן", והיא התקשתה במשך שנים ארוכות להסתגל לעובדה שבעצם לא אני חיברתי את הלחן והמילים בעבורה.
בגיל 24 הודעתי יום אחד בהיר, שזהו, הגיע הזמן לעזוב. ארזתי מטלטליי ועברתי לגור עם מי שהיה עתיד להפוך לבעלי.
גם כשיש פער גילאים יש נושאים משותפים (צילום: ablestock)
לילה ראשון בלי האחות
למרות היותי בשלה לעזיבת הקן המשפחתי, יום קשה היה זה בעיקר בעבור אחותי שליבה הצעיר נשבר לאין ספור רסיסים בגלל עזיבתי. זה היה הדבר שסימן את תחילתו של מצב שלא ישוב עוד לקדמותו - הישארותה הבלעדית בבית עם ההורים (באותה תקופה היה אחינו בשירותו הסדיר ולכן גם הוא מיעט לשוב הביתה).
לא אשכח את התדהמה שהיכתה בה. פניה התמלאו דמעות ופיה מלמל תחנונים: "אל תלכי גלית, את משאירה אותי לבד בבית".
שנים חלפו מאז אותו יום, אני כבר אמא בעצמי ואחותי בחורה כבת 20. כיום אני מוצאת את עצמי מתלבטת בסוגית הפערים בין אחים גם מנקודת ראות של אם היודעת שיום אחד גם אצלנו ייפתחו פערים לא קטנים בעיקר בין בכורי לבין הילד השלישי שאנו מתכוונים להביא אל אוויר העולם. אני שואלת את עצמי שוב מה הם יתרונות הפערים הללו ומה הם החסרונות, ותובנותיי מבוססות כמובן על ניסיוני האישי עם אחותי.הצעירה.
לכאורה נראה שרק חסרונות באמתחתי, אך לא כך הדבר. יש יתרון אחד לפחות לפער גילאים גדול: מהיום שבו עזבתי את בית הוריי, קיבלה אחותי בית נוסף שבו יכלה לשהות. בפעמים הראשונות שבהן לנה בבית החדש של בן זוגי ושלי, היה זה בשל הצורך להשגיח עליה כאשר יצאו הוריי, אך מאוחר יותר הפכה הבחירה לכזו שלא תלויה בדבר: "שישי מגיע, היום אני ישנה אצל גלית!", היא נהגה להכריז מדי שבוע בשבוע.
יתרון נוסף נושא עימו את הערך המוסף של אחות בוגרת שצברה כבר כמה שנות ניסיון בחייה. לאחות הקטנה לעיתים קל יותר לפנות לאחות גדולה ולמצוא בה אוזן קשבת מאשר להורה שלרוב מעורבותו גדולה מדי. אני הייתי הדמות האולטימטיבית בפניה, היא שטחה בפניי את אירועי חייה ואת לבטיה השונים. אין לכך תחליף!
עם זאת, לא חסכנו מעצמנו גם ויכוחים ועימותים בריאים, בדיוק כאלה שמתנהלים בין אחים שקיים ביניהם פער גילאים קטן. מדוע? ייתכן שפרט לאישיותי המסרבת להתבגר כליל שתרמה לעניין, היה פה גם איזשהו צורך פסיכולוגי אמיתי, לחוות גם את הצדדים האלה של היותנו אחיו. אין ספק שלרוב אחותי הקטנה היתה זו שיצרה סיטואציות של עימותים שמילאו בה את החלל שנפער כאשר אחי ואני עזבנו את בית ההורים, והיא נותרה בת הזקונים בחלל הבית הריק מאחים.
במקרה שלנו, קל היה לסגור את החלל לא רק בגלל העובדה שגרנו בקרבת מקום, אלא גם בזכות מערכת היחסים הקרובה שהיתה בינינו. שני אלו הם תנאים הכרחיים לכך שבן הזקונים שנשאר בבית הוריו, לא יחוש בודד במערכה.
אינני רוצה להיות מואשמת באידיאליזציה של המצב, ודאי שיש גם מוקשים לא קטנים שעשויים להתרחש כאשר האחים שמחוץ לבית גרים רחוק והאח הצעיר מרגיש כבן יחיד בעל כורחו, אך מניסיון אישי בהחלט, חלק גדול מהאופן שבו מתנהלים העניינים קשור לנסיבות החיים ולדינמיקה השוררת בין האחים.
החברות הכי טובות
לפני כשבוע חגגתי את יום הולדתי, וקיבלתי הודעת SMS חדשה: "גליתי, מצטערת על השעה, קרעו אותי בעבודה. שיהיה לך המון מזל טוב נשמה שלי, אין עלייך בכל העולם! את הגיבורה שלי! אוהבת המון, עד 120".
הודעה זו היא דרך מצוינת להדגים את האפשרויות הנפלאות הטמונות ביחסי אחים בני פערי גילאים גדולים.
ובאשר אליי - בחיים לא חשבתי שאהיה בת 37, מדוע? כי מי העלה על דעתו שאחותי התינוקת, תהיה יום אחד בת 20?
השנים עושות לנו טוב. אם פעם הייתי בחורה צעירה והיא תינוקת, כיום היא כבר בחורה צעירה ואנו הופכות יותר ויותר חברות, שתי נשים בשלבים שונים של חייהן בעלות חוט מקשר אחד, הנמתח לאורך מסע חיים והתבגרות אישית המשותפת.
