שתף קטע נבחר

יוזמה: היתר מכירה לכלבים וחתולים

מה יעשה אדם דתי שהרב אוסר עליו לסרס את החתול? שמואל דברת חקר את המקורות ההלכתיים בסוגיה, ולקראת יום זכויות בעלי החיים שמצוין היום הגה פיתרון יצירתי: "מכרתי אותו לחברה מוסלמית עד לאחר הסירוס". הרב אריאל ל-ynet: "רק סירוס הורמונלי"

רק לפני שבועיים דחתה מליאת הכנסת הצעת חוק לפיה תממן המדינה סירוס ועיקור של כלבים וחתולים. מי שהכשילו את החקיקה היו בעיקר חברי הסיעות הדתיות והחרדיות שטענו כי הדבר מנוגד להלכה, אך יש מי שמצא פיתרון יצירתי לבעיה. שמואל דברת, צעיר דתי חובב חיות מחמד, נקרע בין המחויבות להלכה לאהבתו הגדולה והכריע: 'היתר המכירה' תקף גם כאן. לקראת יום זכויות בעלי החיים שמצוין היום הוא מכר את פונטי, החתול הג'ינג'י שלו, לידידה מוסלמית, וקנה אותו בחזרה מיד לאחר הסירוס.

 

"החתול שלנו, פונטיוס פילאטוס, הגיע לבגרות מינית והתחיל להשתין בכל הבית", סיפר שמואל ל-ynet. "זה אחד הדברים שקורים לבעלי החיים כשאין להם דרך לפרוק את הגירוי". בני הזוג דברת הגיעו למסקנה שבלי לפתור את הבעיה ולסרס את החתול הם לא יוכלו להמשיך להחזיק בו, אך כל השו"תים שסרקו הבהירו חד משמעית: הדבר אסור על פי ההלכה.

 

שמואל טען כי להשליך לרחוב את פונטיוס ("פונטי, כדי לא לגרום לתקרית דיפלומטית") יהיה צער בעלי חיים, וגם המשך גידולו במצב הנוכחי יגרום לו צער. מנגד, מסירתו לאחת העמותות הפועלות בעניין תביא בעקיפין לסירוסו. אז מה עושים? "בכל פעם שאני ואשתי נתקלים בקשיים עם דרך הפסיקה האורתודוכסית, אנחנו מתיישבים יחד ללמוד את מקורות ההלכה", הוא מגלה.

 

דברת, בוגר ישיבה וסטודנט לתואר שני בניהול קונפליקטים במשא ומתן, כבר כתב עבודה על "ניהול קונפליקטים בתקופת התלמוד", וידע כיצד לגשת לסוגיה במסכת שבת העוסקת בסירוס ועיקור. לדבריו, מסקנותיה עוסקות רק בבהמות טהורות, וגם לאחר שחקר גם את דעת הפוסקים בעניין הוא קובע כי העיסוק ההלכתי כולו הוא בחיות משק ולא בחיות בית. "לא הייתה תפיסה כזו של גידול חיית מחמד", הוא מסביר.


החתול פונטי (צילום: שמואל דברת) 

 

שמואל משוכנע כי ההלכה כלל לא אוסרת סירוס ועיקור לבעלי חיים שגדלים בבית, אך כיוון שחובת פריה ורביה מוטלת אף עליהם הוא רואה בכך פגם מוסרי הנוגד את רוח ההלכה. "כדי לצאת נקי לגמרי פניתי לידידה מוסלמית וביקשתי ממנה לקנות ממני את פונטי", מספר דברת. "כתבתי חוזה ומכרתי לה את החתול בכסף מלא תוך התחייבות שלי להעביר אליה את התיק הרפואי שלו". בהמשך הלכו השניים לוטרינרית וביצעו את הסירוס ("היא חילונית גמורה, אבל שיתפה פעולה יפה מאוד ואפילו שינתה במחשב שלה את שם הבעלים על החתול"). אחרי ההחלמה נכתב חוזה חדש באמצעותו קנה שמואל את פונטי בחזרה בסכום זהה, והבטיח לסגור את החוב אצל הוטרינרית.

 

"אין לי ספק שרב פוסק יודע ומבין בהלכה יותר ממני", מבהיר דברת, "אבל יש לי חוסר נוחות עם הדרך בה היא נפסקת. אני לא אוהב לאכול פתרונות הלכתיים בכפית. חשוב לי תמיד לדעת את המקור ולהבין את השתלשלות הפסיקה". הוגה הרעיון סבור כי היעדר פתרון מוסכם בעניין הסירוס הוא רק משום ש"אין מספיק משפחות דתיות עם חיות בית, ובטח שלא רבנים".

 

"צער בני אדם"

רב העיר ר"ג, הרב יעקב אריאל, שפסק לפני כחצי שנה כי סירוס כירורגי אסור על פי ההלכה, לא מסכים עם מסקנותיו של דברת ולא קונה את הפיתרון. בשיחה עם ynet הוא מודה כי הגמרא והפוסקים אכן התירו ליהודי "להסכים בשתיקה" אם השכן הנוכרי יחוס על בעל החיים ויסרס אותו על דעת עצמו, ובמקרה זה כלל אין צורך במכירה, אך אסור להערים ולעשות זאת במכוון.

 

הרב אריאל שולל את ההקבלה ל'היתר מכירה' ומסביר: "קודם כל ההיתר הוא רק בגלל ששמיטה בימינו היא מדרבנן, בעוד האיסור לסרס, לפי חלק מהשיטות, היא מהתורה. דבר שני, גם על היתר המכירה אנחנו סומכים רק כשאין ברירה, וכאן יש אפשרות לבצע סירוס הורמונלי".

 

בנוסף דוחה הרב את הטענות לפיהן דווקא המנעות מסירוס מצערת את בעלי החיים: "אנשים קונים את הכלבים והחתולים כדי לשעשע בהם את הילדים ולא מתוך דאגה לשלומם. אם הם פוחדים שהחיות ימליטו והגורים יינטשו - שימצאו מלכתחילה שעשועים ועיסוקים יותר חשובים". הרב אריאל סיפר עוד כי בשבת האחרונה ראה כיצד ילד נבהל מכלב שחור, בורח אל הכביש ונפגע על ידי מכונית. "אי אפשר לדבר רק על צער בעלי חיים", הוא טוען, "מה עם צער בני אדם?".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שמואל דברת
צילום: שמואל דברת
והחתול
צילום: שמואל דברת
מומלצים