אם לנרצח בקטטה פתחה בשביתת רעב מול הכלא

יהודית מור, שבנה רז נרצח לפני חמש שנים במסיבה במושב גרנות שבגליל המערבי, פתחה היום (ד') בשביתת רעב מול כלא צלמון, שם מרצה את עונשו הצעיר שגרם למותה של בנה עונש מאסר. היא מוחה על כך שהצעיר הועבר לכלא חדיש ונוח יותר, שבו ריצה את עונשו בתא אחד עם אחיו. בעקבות פרסום העניין ב-ynet - הופרדו האחים, אך הם עדיין יושבים באותו מתקן כליאה.

על השעות הראשונות של שביתת הרעב היא סיפרה ל-ynet: "ישבתי בכניסה לכלא בגשם, כשאני אוחזת בתמונתו של בני וביד השניה מחזיקה את גזר הדין". לאחר למעלה משעה ניגש אליה קצין הביטחון של הכלא וביקש לשוחח עמה. למקום הגיעה גם אחת מן העובדות הסוציאליות המשרתות במקום והשניים הכניסו את מור פנימה. "הופתעתי לגלות כי דווקא היום כשאני נמצאת כאן, נמצא כאן גם נציב שירות בתי הסוהר, בביקור שגרתי".

אבל נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר בני קניאק, שהגיע לביקור עבודה בכלא לא הסכים להיפגש איתה. "נציב שירות בתי הסוהר גיבור לקבל החלטות לגבי רוצחים, אך הוא אינו גיבור מספיק בכדי להסתכל בעיניים של אם שכולה", אמרה מור בכאב.

בעוד היא ממתינה לנציב השב"ס, הגיע למשרד בו שהתה סגן מפקד הכלא, ישראל שושן, "הוא שמע אותי והבטיח לי, שכאשר תסתיים הישיבה יפגוש אותי מפקד המחוז של בתי הסוהר בצפון".

בשלב זה יצאה האם השכולה מהכלא, אז היא הבחינה לתדהמתה בכלי הרכב של בכירי השב"ס עוזבים את המקום. "לנציב שרות בתי הסוהר אין כבוד, אני אם שכולה ששכלה חייל מצטיין. הוא לצערי גיבור לתת כבוד רק לרוצחים, לא לאמהות שכולות, זו בושה וחרפה למדינת ישראל".

מור הבטיחה שהיא לא תזוז מרחבת הכלא, עד שלא יעבירו את האשם ברציחתו של בנה מן המקום. "אני לא אזוז מכאן, אשבות רעב ואם יקרה לי משהו - שהנציב של שרות בתי הסוהר ייתן על כך את הדין".

משירות בתי הסוהר נמסר: "אנחנו משתתפים בצערה ומבינים את כאבה, יחד עם זאת המעבר מבית סוהר שיטה לבית סוהר צלמון אינו מעיד על הקלה בתנאי המעצר, השב"ס מיישם את חוק זכויות קורבנות עבירה כלשונו".

עוד נמסר משירות בתי הסוהר: "מי שפגש את האם ויוסיף להיפגש אתה בעתיד, אלו גורמי בית הסוהר אשר מנסים להסביר לה את העובדה שעצם העברת האסיר לכלא צלמון אינה מהווה הקלה או הטבה בענישה שהוטלה עליו". לעצם העובדה שנציב שירות בתי הסוהר לא נפגש עם האם, סירבו בשב"ס להגיב.