סין והגלובליזציה - שינוי סדרי עולם?

היפתחותה של סין לגלובליזציה היתה מלווה בחשדות: מחד, הסינים נתפשו כמעין 'שטן', והמשקיעים המערביים לא השתכנעו בנקל כי השינוי המתרחש בה אכן ממשי. אולם טיפין-טיפין חדרו מפעלים מערביים לסין ומראות נמלי ההסכמה, שפעלו במאה ה-19 בערים שנשלטו כלכלית בידי זרים, חזרו על עצמם; מאידך, למרות שהתהליך הוביל לניצול הפועלים הסינים, ההנהגה החליטה לשתף פעולה עם הניסיון החברתי, בשנות התשעים פתחה את המדינה לחלוטין - וסין הפכה במהרה ל'סדנה' של העולם.  

• דברי הימים של הגלובליזציה הסינית : חלקו הראשון של השיעור
  

את המנהיג הכל-יכול מאו טסה טונג, שנפטר בשנת 1976, החליף לקראת 1978 דנג שיאו פינג, שהיה שותפו אך גם אחד מקורבנותיו. בתקופת שלטונו, השינויים הכלכליים המשמעותיים שהתחוללו בשאר ארצות מזרח אסיה הביאו להבנה שחייהם של הפועלים הסינים טובים הרבה פחות משל עמיתיהם בעולם. כך הגיע השלב החדש, בו סין הפכה לחסידת הגלובליזציה. היה זה שינוי לא פשוט, מאחר ואידיאולוגית ה"עם לבדד ישכון" היתה דומיננטית בה במשך שנים רבות.

תחילה ההשקעות בסין היו לאומיות בלבד, אך בעקבותיהן הגיעו גם ההשקעות הפרטיות. המהלך יצר בעיות רבות, שכן המפעלים שהיו בבעלות המדינה והעניקו לפועלים תנאים סוציאליים החלו להתפרק. אל תוך הווקום חדרו מפעלים זרים שאמנם לא העניקו לעובדיהם זכויות סוציאליות - אך הציעו להם משכורות גבוהות יותר. צעירים מוכשרים עזבו את המפעלים הממשלתיים וגרמו לשקיעתם, ותוך שנים אחדות פוטרו מהמפעלים בבעלות המדינה לא פחות מ-50 מיליון בני אדם, שנאלצו לקחת חלק בכעין שוקי עבדים. במקביל המערב, שלא רצה לרכוש מוצרים סיניים לא איכותיים, למד להעריך את כוח העבודה הזול שסין העמידה לרשותו.

צרכנית הגלובליזציה הגדולה בעולם

התהליך הגלובלי החל לפעול לטובתה של סין שבמקום להיות מוצפת בסחורות זולות, מציפה בהן את המערב. המוחות הבורחים שבים לאוניברסיטאות, וחברות זרות משקיעות במדינה שהפכה למעצמה כלכלית. בסין אמנם עדיין שוררים עוני רב ונחשלות, אבל עם הזמן גם הם הולכים ונעלמים. עם זאת, בעיית הזיהום המשמעותית הקיימת בסין הביאה לכך שמוקדי הזיהום הורחקו ממרכזי הערים המשגשגות, הועברו לאזורים נחשלים והעצימו את הפערים הכלכליים בין תושבי המדינה. 

בתקופה האחרונה התייעלה מערכת גביית המסים בסין והמדינה השיבה לעצמה חזקה על ההכנסות, שבמקור נשלטו בידי יזמים מקומיים או זרים. השלטונות הסיניים החלו בהתאם להשקיע בתשתיות והקימו כבישים, נמלים ושדות תעופה. בתוך כך, כוח העבודה הסיני אינו זול כפי שהיה בעבר. בערי החוף משכורות המינימום הוכפלו תוך זמן קצר ביותר וניידות כוח האדם גדלה. סין, המעוניינת

פחות מבעבר בהשקעות חיצוניות, החלה לבטל את ההטבות הכלכליות שניתנו לזרים. כיום היא יכולה להיות בררנית ולדרוש מהמשקיעים לעמוד בדרישות שונות, דוגמת זיהום מבוקר או השקעות שיקדמו את האינטרסים הסיניים.

סין, המשמשת כיום כמרכז הייצור של אסיה, הפכה במהירות לבעלת עתודות מטבע החוץ הגדולות בעולם - ובקרוב גם תהיה המדינה המובילה בסחר חוץ. מרבית המוצרים המיוצרים בסין מורכבים מחלקים שמקורם באזורים אחרים בעולם, לכן לא ניתן להטיל עליה סנקציות כלכליות מבלי למוטט את אסיה כולה. בשבתה כתחנת הרכבת סחורות ותיווכן לארצות-הברית היא חילצה את יפן מקריסה כלכלית ומשפיעה על מדינות אחרות: ארגנטינה, למשל, ניצלה הודות לייצוא הסויה לסין, והסחר בין סין להודו ומדינות אמריקה הלטינית ואפריקה שיפר את הכלכלות השונות, אם כי טרם התבררו התוצאות הסופיות של המהלכים הללו.

סין משקיעה בכל העולם ובניגוד לארצות-הברית, הסינים אינם משעבדים את היחסים הכלכליים עם ארצות אחרות לשיקולים אידיאולוגים. היא עדיין מספקת דיווחים על ניצול ופגיעה בזכויות אדם ועובדים אבל הדבר הולך ומשתנה. כך למשל ארגוני העובדים הסיניים כפו לאחרונה את דרישותיהם על תאגיד מקומי גדול, ואילצו את חברת וול-מארט האמריקנית הפועלת במדינה להסכים להקמת ארגוני עובדים, דבר שהחברה לא מאפשרת בארצות-הברית.

שינוי סדרי עולם?

אחת ההחלטות האכזריות והחכמות שסייעו לתהליך נסיקתה של סין היא הגבלת הילודה. המדינה 'חסכה' מהעולם כ-400 מיליון בני אדם והפכה את פוטנציאל העוני המשווע להשקעה מרובה של משפחות בחינוך הילד היחיד. אולם להחלטה הזו תוצאות בעייתיות רבות: זהו העשור הראשון לצאצאי הגבלת הילודה והידיים העובדות הופכות למצרך נדיר יחסית; במקביל, רק שליש מהסינים מקבלים פנסיה

והיתר, שהיו יכולים להיסמך על עזרת ילדיהם, אינם יכולים לעשות זאת; בעיה נוספת היא היווצרותו של פער מגדרי עצום - כיוון שמשפחות רבות העדיפו בן זכר על-פני בת יחידה.

עלייתה של סין מוכיחה כי מדינות ש'ישחקו' נכון - ינצחי במשחק הגלובלי. סין שינתה את מאזן הכוחות העולמי ועוצמתה הכלכלית עולה על זו של ארצות-הברית, שחובה לסין עצום ומצוי בעודף של טריליון ו-300 מיליארד דולר. סין, הרוכשת אגרות חוב של הממשלה האמריקנית, מממנת את אזרחי ארצות-הברית. למעשה, אם תחליט לסחור במטבעות אחרים בלבד היא תמוטט את הדולר. מאידך, כלכלתה של סין עודה תלויה במידה ניכרת באמריקנים. זהו מצב אבסורדי, המשתלם לשני הצדדים, במסגרתו מדינה ענייה מממנת את בזבזנותה של מדינה עשירה.

• ד"ר יורי פינס מתמחה בלימודי המזרח ומשמש כמרצה באונ' העברית. השיעור הוא סיכום הרצאה שהועברה במכללה החברתית-כלכלית
  

המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. מדור שבועי מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה. לכל השיעורים לחצו כאן