האם הבאזז ברשת יביא להצלחת הסרט Cloverfield?

ב־18 בינואר הוא מגיע  לאמריקה. מה מגיע? סרט, "Cloverfield‭‬" על מה זה?  לא ברור בדיוק. אבל דבר אחד בטוח: את האינטרנט הוא כבר מצליח לשגע.

הנה כל מה שאפשר לספר עליו: מדובר בסרט שמפיק ג'יי ג'יי אברהמס, האיש שמאחורי הסדרה "אבודים" ובמאי "משימה בלתי אפשרית ‭."3‬ השחקנים והבמאי אלמוניים. העלילה? ובכן, כנראה שמדובר בסרט מפלצות, שבמהלכו קורה משהו רע מאוד לניו־יורק ולתושביה.

בארץ יעלה הסרט לאקרנים ב‭31-‬ בינואר, ואנשי יחסי הציבור המקומיים מודים שמדובר בתופעה מזן לא מוכר להם: הסרט עוד פחות מחודש על המסכים, אבל חומר שיווקי עליו - אין. לא תמונות, לא תקציר, כלום. במשך חצי השנה האחרונה הפעילו אברמס ואנשיו קמפיין מתוחכם, רובו אינטרנטי, שמשתדל בדרכים מגוונות מאוד לא לגלות לגולשים כמעט כלום. וכנראה שבעידן גוגל, חוסר מידע הוא הטיזר האולטימטיבי.

נביא הזעם

כיוון שבכל זאת מועד הבכורה מתקרב, זרקו אנשי ההפקה בשבועות האחרונים עצם מעניינת לגולשים המתוסכלים. באתר הסרט תוכלו למצוא ווידג'ט (יישומון), מאותן אפליקציות קטנות שאפשר להוסיף למסך המחשב, לבלוג או לרשת החברתית.

הורדת הווידג'ט מאפשרת צפייה בחמש דקות מהסרט ומכניסה אתכם לתחרות. הגולש שיצליח להפיץ את הווידג'ט לכמה שיותר אנשים יזכה להקרנה פרטית, לו ול־30 מחבריו, לפני כולם. 19 הגולשים הבאים אחריו יזכו בשלל פרסים שונים, כולל מצלמות וידאו דיגיטליות משוכללות, שהן מעין הומאז' לסרט (פרטים בהמשך‭.(‬

רק טריילר

השמועות על Cloverfield‭‬ החלו לרוץ בסביבות יולי, אחרי שהטריילר לסרט צורף להקרנות הראשונות של "הרובוטריקים‭."‬ הטריילר הציג מסיבת פרידה לניו־יורקי צעיר, שמצולמת כולה על־ידי מצלמת וידאו ביתית של אחד מחבריו.

באמצע המסיבה נשמעים רעשים מבחוץ, והחבורה עולה לגג כדי לגלות שמשהו רע קורה בתפוח הגדול: המצלמה קולטת מה שנראה כמו פיצוץ במרחק, ועצמים שונים שעפים בשמיים כתוצאה ממנו. הצעירים רצים בבהלה לרחוב, שם נוחת לידם משהו שנראה כמו גוש סלע גדול. מבט קרוב יותר מגלה כי מדובר בראש של פסל החירות. הטריילר מסתיים. על המסך מופיע תאריך ‭.18.1.08 –‬ וזהו. אין שם, אין עלילה, אין כלום.

הרשת החלה לגעוש. הטריילר הופיע באינטרנט באופן פיראטי ונעלם. אתרי הקולנוע התמלאו בתיאורים שלו ובניחושים. הדבר היחיד המשמעותי שהיה ידוע על הסרט הוא, כאמור, זהות המפיק. התאוריות שצצו ברשת דיברו על סרט חדש בסדרת גודזילה, על מעין המשך קולנועי ל"אבודים‭,"‬ על גירסה לסדרת האנימציה היפאנית וולטרון (על מעין רובוט ענק) ועוד אף אחד מאנשי ההפקה לא טרח להכחיש או לאשר שמועה נוספת טענה, כי מדובר בסרט המבוסס על כתביו של סופר האימה ה"פ לאבקראפט, שפירסם את כתביו בתחילת המאה שעברה.

התאוריה הזו קיבלה חיזוק מצמד אתרים שצצו ברשת: Ethan Haas Was Wrong ו-Ethan Haas Was Right - האתרים התייחסו לדמותו של נביא מסתורי שחוזה את חורבן העולם, וכללו הירוגליפים ביזאריים.

"רק אתר אחד רשמי"

אברמס הכחיש כל קשר, וטען שלסרט יש רק אתר רשמי אחד: ‭cloverfieldmovie.com‬ לא שזה עזר לגולשים. האתר הציג מספר תמונות סטילס, ואיפשר לגולשים להזיז ולסדר אותן בצורות שונות. איזו משמעות היתה לכך איש לא יודע, אבל מדי פעם נוספו לאתר תמונות - מה שאיפשר לגולשים להמשיך ולדוש בעניין, להעלות ספקולציות ולנסות להבין מה לעזאזל קורה כאן.

היום כבר תמצאו באתר את הטריילר, הפניות לעמודי מעריצים ברשתות החברתיות MySpace ו-Facebook, וסוף סוף תיאור קצרצר של עלילת הסרט: חמישה ניו יורקרים צעירים עורכים לחברם מסיבה בלילה שבו מפלצת בגודל גורד שחקים מגיעה לעיר. הם מנסים לשרוד ומתעדים הכל באמצעות מצלמה ביתית. זהו. מעט אחר־כך עלה לרשת הפוסטר של הסרט - פסל החירות כרות־ראש, על רקע מנהטן המעלה עשן.

מתחת לרדאר האינטרנטי 

הסתערות הגולשים על כל שבב מידע אודות הסרט היא ההוכחה להצלחתו של אברמס לטוס מתחת לרדאר האינטרנטי. הרשת מלאה כיום באתרי קולנוע שמופעלים על־ידי גולשים. הם מקושרים היטב ל"גורמים" בתעשייה - לפעמים זה יכול להיות גם סתם חבר שעובד בקייטרינג של אולפן גדול - ומתמחים באיסוף כל בדל מידע על כל הפקה. לרוב תמצאו חדשות על הסרט הרבה לפני שמישהו חשב להתחיל לצלם אותו. העובדה שיוצרי "Cloverfield" הצליחו לשמור על חשאיות מוחלטת פגעה בגאווה המקצועית של האתרים האלה. הגולשים, בתגובה, נכנסו למוטיבציה מוגברת. וכמובן, האיסוף האובססיבי של מידע על הסרט והפצתו רק סייע להפקה.

לא שזה היה קל. כדי לשמור על חשאיות הפרויקט נקט אברמס במספר אמצעים. ראשית, השחקנים שגויסו לסרט הם רובם ככולם אלמונים, מה שהפחית את הסיכוי להדלפות מצד כוכבים או מטעם עיתונאים שעוקבים אחריהם. שנית, השחקנים לא קיבלו תסריט או פרטים על העלילה: האודישנים התבססו על סצינות מהפקות אחרות של אברמס, כמו סדרת הטלוויזיה "זהות בדויה‭."‬ אחת השחקניות בסרט, ליזי קפלן, הסבירה לאחרונה, שהיא חשקה בתפקיד ב"קלוברפילד" מפני שהיא מעריצה את "אבודים‭."‬ לדבריה, זו הפעם האחרונה שבה היא מתחילה צילומים בהפקה שאין לה מושג לגביה.

הסרט הופק בתקציב נמוך יחסית, של 30 מיליון דולר - גם בגלל היעדר כוכבים יקרים, וגם בגלל אופי הצילום והשימוש הרב באפקטים. מכיוון שכל הסרט מוצג מזווית ראייה של מצלמה ביתית, חלקים ניכרים ממנו אכן צולמו במצלמה כזו. חלקים אחרים נערכו כך שייראו חובבניים, כולל חיתוכים פתאומיים וקפיצות. בכל מקרה, האפקטים המיוחדים לסרט הציגו דרישות פחות מורכבות מסרטי האפקטים עתירי התקציב שאנחנו רגילים להשתעמם מולם בקיץ.

המשקה שלא היה

תקופה ארוכה לסרט לא היה אפילו שם. "Cloverfield" הוא שם הקוד שנבחר לפרויקט על שם הרחוב שבו נמצאים משרדיו של אברמס. אחר־כך צצו ועלו שמות קוד שונים ומשונים. בשלב מסוים כינו בהפקה את הסרט ‭!slusho‬ על שם משקה קל בדיוני שמופיע בסדרה "זהות בדויה‭."‬ המעריצים גילו את העניין, ובהפקה זרמו עם זה: באתר ‭slusho.jp‬ תמצאו פרסומת הזויה למשקה, היסטוריה ביזארית של ייצורו ועוד.

אתר שיתוף הוידאו YouTube התמלא בקטעים מ"זהות בדויה" שבהם מופיע המשקה. מעריצים שניתחו את הטריילר של הסרט גילו ופרסמו תמונות שבהן נראית אחת הדמויות עם חולצה שלוגו המשקה מתנוסס עליה, והשמחה היתה רבה. זה לא נגמר שם. מעריצים העלו לרשת ניתוח של הסאונד בטריילר, כולל שאגות המפלצת ‭(?)‬ בניסיון להבין מה טיבה. כל טריילר נוסף זכה לשלל ניתוחים ופרשנויות, אבל לא נראה שמישהו באמת הצליח להבין מה עומד מאחורי הפרויקט.

אברהמס מספק הסבר מעניין משלו. לדבריו, הוא ביקר עם בנו בחנות צעצועים ביפן. המראה של המוני צעצועים נוסח גודזילה גרם לו לחשוב על הצורך במפלצת "משלנו‭."‬ "קינג קונג חמוד‭,"‬ אמר אברהמס בראיון, "אני רציתי משהו מטורף ומפחיד‭." ‬ המודל של בלייר.

האם Cloverfield יהיה מטורף ומפחיד - והאם מספיק אנשים ייחשפו אליו? בתעשייה לא בטוחים. ינואר הוא לא בדיוק החודש ללהיטים קופתיים, בסרט אין אף כוכב משמעותי, וסרטי גודזילה ודומיה לא ממש הצליחו בארצות־הברית.

מצד שני, התקציב הנמוך והסקרנות שהצליחו אברמס ואנשיו לעורר יכולים, אולי, לעשות את ההבדל. אברמס ישמח אם הבאזז סביב הסרט שלו יתממש לכדי הצלחה קופתית מסחררת, כפי שקרה ל"פרויקט המכשפה מבלייר‭:"‬ עוד סרט שהחל את דרכו עם שחקנים אלמונים, כשהוא מצולם במצלמת וידאו ומתחזה לסרט דוקומנטרי. אלא שבלייר כישפה את הצופים ב־‭,1999‬ כשבאינטרנט עוד היה חור. "קלוברפילד" מגיע בעידן שבו מידע כמעט בלתי אפשרי להסתרה, והעובדה שאברמס ואנשיו הצליחו לייצר תעלומה אמיתית למרות הכל היא הישג מרשים.

עכשיו נותר לראות אם מדובר גם במקדם מכירות יעיל. האם הדרך להגיע אל הקהל היא לא בהפצצת מידע מסיבית, אלא דווקא להפך - במניעת המשאב שהגולשים התרגלו לצרוך בכזו קלות. אם "קלוברפילד" יצליח בכך יכול להיות שנהנה לא רק מסרט לא רע, אלא חשוב מזה: נתחיל לראות שיטות שיווק ופרסום חדשות לגמרי בעולם הקולנוע.