ראיתי את אשתי יולדת, ומאז אני לא יכול לעשות איתה סקס
רובנו רוצות שהגבר שלנו יהיה איתנו ברגע המשמעותי של הלידה, אבל כדאי שתדעו: יש גברים שהחוויה הרסה להם את התשוקה. רובם לא מדברים על זה, אבל התופעה קיימת. שני גברים (אחד מהם התגרש מאשתו) מספרים מה זה עשה להם. כדאי לקרוא
"אחרי שראיתי את אשתי יולדת את בננו השני - אחרי שראיתי את הכל פעור ופתוח שם, עם החתך, והדם, והצעקות והסבל - לא יכולתי לגעת בה יותר, ולא לשכב אתה." הדובר הוא רמי, שביקש לא להיחשף בשמו המלא (כמו שאר המרואיינים בכתבה זו.( הוא בן ,36 תושב ראשון לציון, וגרוש זה שנה. רמי משוכנע שהגירושים שלו נבעו מכך שבלידה השנייה של אשתו הוא נכנע ללחציה, והיה נוכח בחדר הלידה. מהטראומה הזאת הוא לא הצליח להתאושש.
גברים רבים שראו את ילדם יוצא לאוויר העולם מספרים שהייתה זו החוויה המרגשת ביותר שחוו מימיהם. אבל במקרים אחרים מתברר, לפעמים מאוחר מדי, שהצפייה באשתו בזמן שהיא יולדת השפיעה על הגבר קשה. המקרה של רמי הוא אולי קיצוני: בסופו של דבר הוא התגרש מאשתו, אבל גם מקרים "קלים" יותר עלולים לגרור אחריהם סיבוכים וקשיים בזוגיות.
"הרגשתי שאין לי משיכה אל אשתי"
"אני מסכים להתראיין בעיקר כדי להזהיר גברים אחרים, שמקרה כמו שלי יכול לקרות גם להם," אומר רמי. "מגלים מאוחר מדי שזו הייתה החלטה מוטעית, ואז זה עצוב מאוד." הוא עובד כאב־בית במוסד ציבורי. בצה"ל שירת ביחידה קרבית, ובכל מקרה, לא מדובר בטיפוס רכרוכי, שנשבר מקצת עומס רגשי. הוא התחתן בגיל ,24 ושישה חודשים אחרי החתונה, נכנסה אשתו להיריון. "כשנולד בננו הבכור הייתי בחדר הלידה, תמכתי בה ופרגנתי לה, עד שהתחילה הלידה עצמה. אז ברחתי החוצה. חזרתי אחרי שהילד היה כבר רחוץ ומסודר, ולאשתי כבר תפרו את החתך.
"עברו כמה שנים, אשתי נכנסה שוב להיריון, ובשבועות האחרונים לפני הלידה היא כבר הייתה באובססיה שאני חייב להיות נוכח בלידה עצמה. אני עשיתי טעות־טעות־טעות ולא רק שנשארתי בחדר, אלא כאשר המיילדת קראה לי לבוא לעמוד לידה, באתי וראיתי מה היא עושה שם. אני, בתור גבר, לא הייתי צריך להיות בסיטואציה הזאת."
- מה זה עשה לך?
"אחרי שחזרנו הביתה עם התינוק, הרגשתי שכבר אין לי משיכה אל אשתי. האמת היא שהייתה לי ממש רתיעה ממנה. לא היה לי שום חשק מיני, ולא הייתה לי זקפה. אשתי שאלה מה קרה, למה אני לא מתקרב אליה, ומצאתי כל מיני תירוצים".
- בפנטזיות או באוננות, הייתה לך זקפה?
"אני הייתי רק גבר של האישה שלי. אני לא מסתכל החוצה ואוננות זה לא הקטע שלי. אחרי כשישה חודשים בלי זקפה, הלכתי לאורולוג, שנתן לי כדורים, ולפגישות עם סקסולוגית, שהדריכה אותי איך לגרש את המחשבות המטרידות. הכדורים עשו לי זקפה, אבל לא היה לי חשק. התמונות מהלידה קפצו לי לראש גם באמצע הלילה."
סוף הסיפור: אחרי שנה של בעיות וקשיים, החליטו רמי ואשתו להתגרש. "את מה שנשבר בינינו כבר לא היה אפשר לתקן," הוא מסביר. "התגרשנו יפה ובלי מריבות. זה ארבעה חודשים שיש לי בת זוג חדשה, וברוך השם, אני מתפקד כמו לפני החתונה. התמונות הקשות מפעם כבר לא חוזרות. אהבת הסקס חזרה אליי.
"וזה המסר שלי לגברים אחרים: אל תהיו חכמים. אתם רוצים להיות עם האישה בלידה? אתם רוצים לצלם? תעשו את זה מהצד של הראש של היולדת. אני מקווה שגברים אחרים לא יעשו את הטעות שלי. אני אישית, הייתי צריך לצאת מהחדר ברגע שהתחילה הלידה."
"דם, כאב וחוסר אונים"
התופעה של גברים שהציצו בלידה ונפגעו בזקפה, היא לגמרי לא נדירה. במרפאות לטיפול מיני ברחבי הארץ נדרשים לא פעם למקרים כאלה. ד"ר רפי חרותי, סקסולוג מוסמך ומומחה ברפואה שיקומית, מנהל המרפאה לשיקום מיני במרכז הרפואי "רעות" בתל־אביב, אומר ש"את מה שמתרחש בחדר הלידה נוהגים לעטוף בעטיפת צלופן מרשרשת: 'זה היה מקסים' / 'זה היה מדהים'.' אולי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל אסור לשכוח שבשביל חלק מהגברים המעבר הוא חד מדי: עד אתמול הייתה בת הזוג הדמות הנחשקת, הסקסית, המאהבת, ופתאום הוא רואה אותה צועקת. האיבר שהיה קודם איבר ארוטי, הפך למפלצת. הוא, שהיה הגבר שמגן עליה, לא יכול לעזור, להקל, לעשות משהו. נכון שיש גברים שאומרים שזו הייתה החוויה הכי חזקה בחיים שלהם, אבל היא יכולה להיות גם החוויה הכי קשה של החיים".

חמודי, אתה לא אשם (אילוסטרציה: ablestock)
"אל תהיו גיבורים"
דורון בן ה־29 הלך לטיפול אצל סקסולוג (הוא עמד על כך שיהיה זה גבר,( כאשר ראה שחלפו יותר משישה משישה חודשים מאז ילדה אשתו רונית את בנם, והוא לא מסוגל להתקרב אליה או לשכב אתה. אפילו לחבק אותה קשה לו.
"גיליתי שאני יוזם כל מיני מריבות קטנות, כדי שיהיה לי תירוץ להתרחק מרונית," אומר דורון. "נכון שהיינו מותשים מחוסר שינה, בגלל התינוק. נכון שהייתי קצת מוטרד ומבוהל מהסיטואציה החדשה - להיות אבא, גבר שמחזיק משפחה על הכתפיים שלו. אבל ממתי סיבות כאלה מונעות ממני לרצות סקס? להיפך, הייתי אמור לחפש נחמה בסקס.
"בכל פעם שהייתי עוצם ליד רונית את העיניים, חזרה אליי התמונה שלה על המיטה בבית החולים, פסוקת רגליים, הכל שם כל כך נפוח, מלא דם, ענק, פעור, חייתי - כן, חייתי, זו המילה שקפצה לי לראש. למה לעזאזל הייתי צריך לצלם בווידיאו את כל הלידה? למה לא יכולתי להישאר בצד של הראש שלה?
"העניין עדיין לא נפתר. אני ממשיך בטיפול. ביקשתי מהסקסולוג שיפנה אותי לרופא שירשום לי כדורים לזקפה, אבל הוא מתעקש שנקדיש עוד כמה פגישות לשיחות, כדי שאוציא את התחושות החוצה. אני מרגיש מאוד לא נוח עם כל מה שקורה ביני לבין רונית, והייתי מעדיף לקחת כדור וגמרנו. רונית לא יודעת שפניתי לטיפול. בשום אופן אני לא רוצה שהיא תדע שאני נרתע ממנה. אבל חשוב לי להגיד לגברים אחרים: אל תהיו כאלה גיבורים. יש מראות שהם לא בשבילנו."
גדול עליהם
גם גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית ב"שיבא," תל־השומר, נתקלה בקליניקה שלה בזוגות שהגיעו בגלל קשיים בתפקוד המיני, אחרי לידת ילד. "זה יכול לקרות בעיקר לגברים שלא קיבלו הכנה נפשית לקראת מה שעתיד לקרות," אומרת ברונר. "שוכחים שלחלק מהגברים, כל העניין הזה ממש גדול עליהם."
אז איך מתכוננים לקראת השהייה בחדר הלידה? גילה ברונר נותנת כמה עצות:
- קודם כל שאל את עצמך אם לך באופן אישי, בלי להתחשב בלחץ החברתי, מתאים להיות נוכח בלידה עצמה.
- השתתף עם האישה בקורס הכנה ללידה, כולל צפייה בסרטים שמתארים את יציאת העובר לאוויר העולם.
- אם אתה לא בטוח איך תרגיש לאחר מעשה, כדאי ללכת לשיחת לשיחת ייעוץ אחת אצל סקסולוג.
- בכל מקרה, אם יש לך ספקות, רצוי להישאר בצד הראש של היולדת – עם הגב אל מקום ההתרחשות.
- אפשרות נוספת: להישאר ליד האישה עד לשלב שבו מתחילה הלידה עצמה - ואז לצאת מן החדר.
הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
השבוע בעיתון לאשה:
- שלחנו זוג ממוצע לאבחון אצל ארבעה מטפלים זוגיים אלטרנטיבים
- האם הגבר שלך מרוצה מחיי המין שלכם?
- ארבעה גברים חולי קניות לא עושים חשבון
- המקומות הכי אירופאים בישראל, רגע לפני סוף החורף