כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

בדקנו: מחשב iMac עם Windows Vista

המחשב השולחני של אפל גרם להתקהלות במשרד שלנו. אבל האם הוא מסוגל להריץ גם Windows כמו שצריך? בדקנו

ניב ליליאןפורסם: 15.01.08 , 11:31

אם תבקש מבעל מחשב iMac ממוצע להריץ על המק שלו את Windows, הוא ינעץ בך מבט מזועזע, כאילו הרגע ביקשת ממנו לרצוח אדם: "למה? OSX היא מערכת נפלאה. יש בה את כל מה שצריך. למה לך ללכת לשם?" ישאל בתמיהה.

אבל כיון שסיגלית כבר סיפרה לכם את כל מה שצריך לדעת על גירסתה האחרונה של מערכת ההפעלה מבית אפל, OSX 10.5 הידועה גם כליאופרד, וה-iMac החדשים שמשווקים בישראל מסוגלים להריץ שתי מערכות הפעלה בקלות, החלטנו לעשות את מה שאנשי כת המק יראו כחילול הקודש – ולבדוק את ה-iMac שקבלנו, כמערכת להרצת Windows Vista. התוצאות הפתיעו גם אותנו.

סוד הקסם של אפל

אפל ידועים כאשפי העיצוב. המכשירים שיוצאים תחת ידיהם יפים להחריד ומהווים מושא חיקוי. אבל שום דבר לא הכין אותנו לתגובה הרגשית שהעיצוב של אפל חולל בקרב חברי מערכת ynet: לא מעטים באו לחדר של ערוץ המחשבים כדי לבהות בפלא, קיבלנו הצעות מפתות תמורתו וחלק אפילו התנחלו במשרדנו, וסירבו לעזוב את החדר. אם יש דבר אחד שראוי להסיר בפני אפל את הכובע בזכותו, הוא מיצוב המחשב שעליו מתנוסס סמל התפוח הנגוס כאביזר טכנולוגיה נחשק, ברמה מאגית כמעט – על אף שמתחת למכסה, הוא לא שונה מהותית מכל מחשב מותג אחר שתפגשו.

ועל מה כל הרעש? ה-iMac הוא באמת מחשב נאה, אחד הנאים שפגשנו. העיצוב שלו בנוי כך שכל רכיבי המחשב משולבים בתוך יחידת המסך: אין "קופסה" נוספת, ומכיון שכל הרכיבים כבר משולבים במסך – גם אין ערימת כבלים בלתי אסתטית בעליל שמשתרכת מאחורי המחשב, אלא כבל בודד לחשמל. ה-iMac כולו זועק חלקלקות: החל מרגל המתכת המאסיבית, דרך המסך בן ה-20 אינץ', בצבעי אפור-מטאלי ושחור שמוגן במגן פלסטיק שקוף וגמיש, דרך עכבר בעל

הכפתור הבודד וגלגלת כדורית שנעה בארבעה כיוונים וכלה במקלדת בצבע אפור-מטאלי ומקשים לבנים.

ה-iMac הוא יפיוף אמיתי. איפה כונן התקליטורים אתם שואלים? זהו חריץ אלגנטי בצד המסך, בדומה לזה שראינו ב-Dell XPS M1330, שמכיל צורב.

מתחת למסך

ה-imac הוא מחשב מצויד מאוד יחסית למחשב שולחני: המעבד הוא Core 2 duo T7700 במהירות שעון של 2.4 גיגה-הרץ, כונן SATA2 בנפח 250 גיגה-בייט, כרטיס מסך ATI Radeon 2600HD XT עם 256 מ"ב זיכרון, מצלמת 1.3 מגהפיקסל מובנית, מיקרופון מובנה, ארבע כניסות USB, שתי כניסות Firewire, חיבורי אלחוט Bluetooth, Wi-Fi (בתקני b/g), רמקולים מובנים מקלט אינפרה אדום ושלט רחוק קטן ומעוצב.

הנתון היחיד שגרם לנו לפקפק בביצועיו כמכונה ל-Vista היא כמות הזיכרון: גיגהבייט אחד בלבד. לליאופרד אומנם זה מספיק כדי לרוץ ביציבות ובמהירות, עם אחד הממשקים הגרפיים היפים ביותר שראינו. ובכל זאת, היינו מוטרדים: גיגהבייט אחד? ל-Vista? זה לא יספיק. אבל ה-iMac כאמור, הפתיע.

התקנת Vista

אי אפשר לדבר על imac כמכונת Windows, בלי להתייחס ל-Boot Camp ולתהליך ההתקנה. בניגוד למחשבי PC, אשר מגיעים עם מערכת ההפעלה מבית מיקרוסופט כשהיא מותקנת מראש, על ה-iMac מותקנת מערכת ההפעלה של אפל. רוצים Windows? תתקינו בעצמכם מתקליטור (אפשר גם להתקין XP). אבל אפל מספקת "הכנה ל-Windows". לתוכנה הקטנה קוראים Boot Camp, והיא בעצם מנהל הפעלה (Boot Manager) שמאפשר להריץ שתי מערכות הפעלה על מחשב אחד, בדומה ל-GRUB או LILO של לינוקס.

התהליך הוא פשוט למדי. מתוך ליאופרד מריצים את Boot Camp Assistant, בוחרים באפשרות של התקנת Windows ומכניסים את תקליטור ההתקנה. ליאופרד תיצור מחיצה עבור מערכת ההפעלה החדשה ותפעיל מחדש את המחשב. מכאן והלאה, ההתקנה זהה לחלוטין. לאחר מכן המחשב עולה כמחשב Windows. ולאן נעלמה ליאופרד? לא לדאוג: מכניסים את תקליטור ההתקנה של ליאופרד ומריצים אותו. מנהלי התקן ל-Boot Camp ולכל החומרה של אפל יותקנו אוטומטית.

כעת נוכל ממגש המערכת לומר למחשב לאיזו מערכת הפעלה אנחנו רוצים לעבור. לחליפין, נוכל ללחוץ על מקש ה-alt עם הדלקת המחשב, ולבחור עם איזו מערכת הפעלה אנחנו רוצים לעבוד היום: OSX או Windows.

ה-iMac כמחשב משרדי

כמו במשרד שלנו, ה-iMac יפאר כל שולחן משרדי בנוכחותו. בכל מה שקשור להפעלה יומיומית של Vista, הוא מסתדר מצוין. המחשב עולה במהירות (35 שניות), ומטלות משרדיות, גם הכבדות שבהן, אפילו לא מדגדגות את קצה גבול היכולת שלו. הציון שהוא השיג ב-PCMark05 עומד על 5602 נקודות.

כמה מילים על אמצעי הקלט: העכבר של אפל, שנקרא Mighty Mouse בקריצה לדמות המצוירת, מצויד בפועל בכפתור אחד, אבל הוא מדמה שני כפתורים,

לפי מיקום האצבע על העכבר – למשתמשי Windows זה ייראה בהתחלה קצת מוזר, אבל מתרגלים לזה במהירות.

הטרוניה היחידה שלנו היא המקלדת. המקלדת של ה-iMac אולי יפה – אבל לא נוחה בעליל, בעיקר בגלל העיצוב השטוח שלה, חסר הרגליות שעשוי לעשות לכם שמות בפרקי היד. למי שמקליד הרבה, מומלץ לחבר ל-iMac שלו מקלדת USB טובה ובעלת משענת. ואם תחברו סט אלחוטי עם משדר קטן שמתחבר ליציאות ה-USB מאחור - תהפכו את ה-imac לשיא השלמות האסתטית: כמעט אפס כבלים.

קישוריות ומולטימדיה

צפייה בפרק The Second Renaissance מתוך The Animatrix, אסופת האנימציה המבוססת על "המטריקס", הייתה מענגת מאוד. הרמקולים המובנים של ה-imac עושים עבודה מצוינת, המסך גדול דיו כדי לצפות בסרט גם ממרחק מה, והשלט הרחוק המצורף מאוד שימושי.

הסרט עצמו התנגן באופן חלק, וללא קפיצות וגמגומים כלל. באופן דומה, הצלחנו לחבר ל-iMac זוג אוזניות Bluetooth סטריאופוניות ולהשתמש בהן גם לשיחות וידאו. חיבור ה-Wi-Fi גם הרשים אותנו לטובה, והצלחנו אפילו להתחבר לרשתות מרוחקות למדי בצורה חלקה. אנחנו חייבים להודות שבליאופרד, מערכת ההפעלה של אפל, התפעול של כל התקני החומרה הוא יותר נעים ויותר אינטואיטיבי – אבל גם ב-Vista לא היו תלונות. בזכות הדרייברים הכל פעל כשורה, גם בסביבת חלונות.

משחקים ותקלה אחת תמוהה

נתוני ה-3DMark06 של ה-imac נראו סבירים. אומנם, לא מדובר במערכת המהירה ביותר בדירוג, אלא במקום טוב באמצע, עם 3749 נקודות. מצד שני, ציוני המדד לחוויית משתמש של Windows Vista דווקא טיפסו מעלה. רוב הציונים היו מעל רף ה-5 הגבוה, כאשר הכרטיס הגרפי זוכה כמעט לציון 6 (5.9). הדבר היחיד שהנחית את הציון היה, כצפוי, כמות הזיכרון המועטה לפי Vista, כך שהציון הסופי היה 4.5 - עדיין לא רע בכלל.

ניסינו להעמיס קצת על הכרטיס החזק למדי שבו מצויד ה-imac, ולבדוק אותו עם משחק אמיתי, ולא סימולציות מעבדה. הרצנו עליו את הדמו של Call of Duty 4: Modern Warfare, משחק פעולה בגוף ראשון מהדור האחרון. הפעלנו את כל האפקטים הגרפיים האפשריים – וקבלנו חוויית משחק מעולה, עם גרפיקה איכותית: צבעים עמוקים, טקסטורות טובות ואפקטים מרשימים שבאמת נתנו לנו תחושה כי אנחנו נמצאים בלבו של אזור קרב מודרני. הכרטיס של ATI אפילו לא

בקרוב

מערכת ההפעלה של אפל תתורגם לעברית

ניב ליליאן

נציגת אפל החדשה בישראל, idigital, חנכה אמש את פעילותה עם הצגתה של מערכת ההפעלה החדשה, Leopard. תוכניות נוספות: חנויות אפל סטור מקומיות

מערכת ההפעלה של אפל תתורגם לעברית

שיהק.

בכל התקופה הארוכה שבילינו עם ה-iMac נתקלנו רק בתקלה אחת, מוזרה משהו. יום אחד, המחשב שבדרך כלל שקט כדג, התחיל להפעיל את המאווררים שלו בעוצמה וברצף שגרמו לרעש מורגש. Vista החלה להיתקע בזמן עליית המחשב, אך ליאופרד המשיכה לפעול כאילו לא קרה דבר (מערכות מבוססות Unix תמיד היו חסינות יותר מ-Windows לפגעי חומרה). בדקנו, ובסוף גילינו שתקע החשמל היה מעט רופף בשקע. הדקנו אותו למקומו - והתקלות נעלמו כלא היו.

ה-iMac אולי רגיש, אבל כמו חיית הבית שלכם - אתם ישר תדעו שהוא חולה, עוד הרבה לפני שנגרם לכם נזק ממשי למידע.

סיכום

אנחנו קצת חצויים לגבי ה-iMac. מצד אחד, מדובר באחד המחשבים השולחניים המעולים שפגשנו, וודאי היפה שבהם. הוא מציע כמעט כל דבר שמשתמש ביתי עשוי להזדקק לו - ויותר. מצד שני, מדובר בכלוב של זהב: מחשב imac, בגלל התצורה המיוחדת שלו, לא ניתן לשדרוג עצמי או לשינויי מפרט אלא בעזרת טכנאי, וכרטיסים רגילים לא יתאימו לו. חיסרון נוסף הוא המחיר. כמו מחשבי מותג עוצמתיים אחרים, imac הוא מחשב יקר למדי. המחשב בתצורה שסקרנו, עולה לא פחות מעשרת אלפים שקלים – סכום שמספיק לשני מחשבי PC (ועוד נשאר עודף). כמובן, המחיר מגלם גם אחריות, שירות ותמיכה - בסטנדרטים הגבוהים של אפל.

אולם, היתרון הגדול טמון בערך המוסף של ה-iMac – והוא רב: מערכת הפעלה נעימה, יציבה ועטורת שבחים, כלי עריכת מולטימדיה מובנים בדמות חבילת ה-ilife, תמיכה מובנית ב-Bluetooth שנדירה במחשבים נייחים, שלט רחוק ומסך LCD איכותי מאוד בגודל 20 אינץ' וכל זה עוד לפני שהתקנו עליו Windows, ודברנו על אפשרות העבודה עם שתי מערכות הפעלה במקביל.

אם אתם מחפשים מחשב עם ביצועים חזקים כמעט לכל מטרה שהיא, שגם נראה טוב – אבל מוכנים לכבול את עצמכם בכל מה שנוגע לשדרוגים ותצורה שנקבעה עבורכם, והפרוטה מצויה בכיסכם – ה-iMac הוא המחשב בשבילכם.

Apple iMac MA877

ציון: