"מה פתאום שסביון תממן את אור יהודה?"
בחודשים הקרובים מתכוון משרד הפנים להשלים מהלך דרמטי לאיחוד 69 רשויות מקומיות ל-27 בלבד. ראשי הרשויות דווקא תומכים במהלך, רק לא אצלם. ראש מועצת סביון תוהה למה תושביו צריכים לשלם ארנונה נוספת למימון רשויות אחרות, וראש מועצת מטה חושש שהרשויות הערביות שיאוחדו איתו יהפכו לרוב. כתב ynet יצא לרחוב כדי לברר מה חושבים התושבים
אם תתממש תוכניתו של השר שטרית, ימצאו את עצמם בקרוב תושבי סביון ברשות מקומית אחת עם אור יהודה ויהוד השכנות. 69 רשויות מקומיות ברחבי הארץ יתכווצו ל-27 בלבד, וזה אמור לקרות עוד לפני הבחירות המקומיות בחודש נובמבר. יישובים יהודיים יאוחדו עם יישובים ערביים, עשירים עם עניים. "יש איזושהי הצדקה לקיום של יישוב כמו סביון?", תמה שטרית בראיון ל-ynet, והודיע נחרצות כי "בבחירות הבאות ייבחר ראש רשות אחד לכל רשות מאוחדת". ראשי הרשויות רותחים מזעם ומבחינתם, זו יריית הפתיחה למאבק חריף. כל אחד מהם מצויד בטענות מחץ נגד התוכנית, וכולם בטוחים שכמו תוכניות העבר, גם זו תעלה אבק במגירה.
שלא במפתיע, המתנגדים החריפים ביותר לתוכנית, הם ראשי רשויות מבוססות. ראש מועצת סביון, רוממיה הלוי-סגל, שביישובו מתגוררים לא מעט מיליונרים, מסביר מדוע הוא מתנגד למיזוג עם שכנותיו העניות יותר: "צריך לאחד רשויות בחתך סוציו-אקונומי דומה. אנחנו הרשות שגובה את הארנונה הנמוכה במדינה ונותנת את השירותים הטובים ביותר. אין סיבה שנשלם ארנונה נוספת כדי לממן רשויות אחרות. זה יתמרץ אותם להיות בזבזנים עוד יותר. אם הממשלה רוצה להקטין פערים, שתגבה יותר מס הכנסה בסביון ותשקיע ביהוד ובאור יהודה". אך גם בערים שבהן החתך הסוציו-אקונומי דומה, יש מתנגדים. כך לדוגמה - ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, ועמיתו מגבעתיים, ראובן בן-שחר.
אחד הנימוקים שמביא שטרית לטובת האיחודים הוא הטענה שתיווצר אינטגרציה בחינוך בין ילדים מרקע שונה. "אני בעד האינטגרציה למרות כל מה שאמרו עליה", הוא מצהיר, "הובלתי אינטגרציה ביבנה בין ילדים שגדלו בשיכונים ובשכונות של וילות, וכולם יצאו נשכרים". ראש מועצת סביון לא מתרשם: "ילדי סביון לומדים מכיתה ט' עד כתה י"ב ביהוד. זה מספיק. אפשר לחשוב שביישובים שבהם יש ילדים משכונות שונות, האינטרגרציה הצליחה. האם הילדים ביפו ומדרום תל-אביב לומדים בגימנסיה הרצליה?"
ראש מועצת כפר ורדים, רון מוסקוביץ', מתנגד למיזוג היישוב עם מעלות-תרשיחא: "אני בעד מיזוגים, אבל איחוד הוא תהליך מורכב שצריך לקחת שנים, וכאן רוצים לעשות אותו בין-לילה, בצורה מאולתרת וחפיפית. כל כמה שנים בא שר חדש, מפריח תוכנית מיזוגים גרנדיוזית וחסרת היגיון. מיזוג בין כפר ורדים למעלות יפגע גם בנו וגם במעלות. המיזוג יעלה את הדירוג החברתי-כלכלי של מעלות, והמדינה תקטין את מענק האיזון שמעלות מקבלת. לרשות המאוחדת יהיה תקציב קטן יותר, והיא תיאלץ להעלות ארנונה. ואם כבר, למה שלא יצרפו לנו גם את המועצה התעשייתית תפן? בתפן אין תושבים ויש המון כסף. ביקשתי כבר מזמן שיצרפו אותה אלינו, ולא קיבלתי תשובה. מה זה, מתקן אסטרטגי?"
"אין לי בעיה עם ערבים, רק שלא יהיו רוב במועצה"
גם ביישובים השכנים, שבהם רואים מבנייני השיכון את גגות הרעפים האדומים ובריכות השחייה הפרטיות, לא ששים לאיחוד. ראש עיריית יהוד, יוסי בן-דוד, רוצה איחוד עם סביון, אבל לא עם אור יהודה: "לאור-יהודה יש גרעון תקציבי של 160 מיליון שקל, והיא צריכה לעבור תהליך כמו שאנחנו עברנו כדי להגיע למצב שבו תוכל להתמזג איתנו. זה לא שאני מזלזל בתושבי אור-יהודה, התוכנית לא מציאותית ותזיק גם ליהוד וגם לסביון. לעומת זאת, הרעיון לאחד בין יהוד לגני-יהודה ולסביון מצוין, מה גם שאין כביש ביניהן".
גם ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, לא מתלהב. "עקרונית, אני בעד איחודים, אבל המיזוג איתם הוא בעייתי. למרות האוכלוסייה שלהם, הם בגרעון ואנחנו מאוזנים, התשתיות שלנו מפותחות ושלהם מוזנחות. מה, אני צריך לממן אותם? אני אסכים למיזוג רק אם הממשלה תפצה אותי". וגם ראשי ערים גדולות ומבוססות בגוש דן אינם נלהבים.
התוכנית של שטרית כוללת, בין השאר, איחודים בין יישובים יהודיים וערביים, כמו האיחוד בין הכפרים הערביים-נוצריים פסוטה ומעיליה שבגליל המערבי, עם היישוב היהודי מעלה יוסף והמועצה האזורית מטה אשר. מדובר ביישובים ערביים מבוססים למדי, אבל שני הצדדים אינם ששים להתאחד. "אין לי בעיה עם ערבים, אבל האיחוד לא יצליח אם לא תהיה אחידות בין התושבים", אומר ראש מועצת מטה אשר, יהודה שביט, "צריך לדאוג שהם לא יהפכו לרוב במועצה המאוחדת". גם ראש מועצת פסוטה, ג'ורג' איוב, צופה בעיות: "אני שמח לחלוק את עולמי עם יהודים, אבל יש בארץ בעיה של אדמות. אחרי כל מה שעברנו, קשה לי להאמין שהתוכנית הזאת לא תוביל למצב שבו יפקיעו אדמות מיישובים ערביים לטובת התיישבות יהודית".
האם זה ספין תקשורתי? תרגיל פוליטי? או ניסיון אמיתי לייעל את המערכות הציבוריות? תלוי כמובן את מי שואלים. שטרית אינו הראשון שמנסה לאחד רשויות. לפני חמש שנים הוביל שר הפנים לשעבר, אברהם פורז, תוכנית שהייתה אמורה לאחד 150 רשויות. בסופו של דבר אוחדו רק 19, לאחר שהכנסת הכשילה את רוב האיחודים עקב לחץ פוליטי כבד של ראשי ערים, שרבים מהם חברים במרכזי במפלגות הגדולות. שר הפנים יכול לאשר איחוד בין רשויות גם בלא אישור של הכנסת, אבל הכנסת יכולה ליזום חוק נגד האיחוד ולבטל אותו.
איפה עובר הגבול בין חולון לבת-ים?
שאלת המיליון דולר היא האם לשטרית יש מספיק כוח פוליטי כדי להתמודד מול לחץ מאסיבי של ראשי הערים: "התוכנית הקודמת נכשלה בגלל מלחמות פוליטיות מיותרות", אומר שטרית, "אני, בניגוד לפורז, מתכוון להגיע להסכמה עם ראשי הרשויות. ועדת אפרתי תקשיב להם ותשמע את כל הטענות. אם מישהו ישכנע אותנו שחלה טעות ושצריך לאחד אותו עם מישהו אחר ממי שאנחנו מציעים, נקשיב לו ונשקול את הדברים.
"ניצור יישובים גדולים וחזקים ונחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה. יש מנגנונים בשלטון המקומי שהם פשוט מיותרים. לא ייתכן שבמדינה קטנה של שבעה מיליון תושבים יש 250 רשויות. זה משהו אנכרוניסטי שנוצר בתקופת מפא"י כדי להפריד בין המושבים והקיבוצים לבין ערי הפיתוח. מישהו יודע בכלל איפה הגבול בין חולון לבת-ים"?
ראש עיריית חולון, מוטי ששון, יודע היטב היכן עובר הגבול, וכל עוד זה תלוי בו - הגבול יישאר שם. שכנו ממערב, ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, דווקא תומך באיחוד, אבל בטוח שהתוכנית לא תתממש. "בת-ים וחולון צריכות להיות עיר אחת. זה פשוט יותר הגיוני'', אמר ל-ynet, "אבל לצערי, בעוד עשר שנים הן עדיין יהיו שתי ערים. לשטרית יש כוונות טובות, אבל אין לו יכולת פוליטית להעביר את התוכנית, בגלל ההתנגדויות של ראשי ערים. אני בטוח שאם אתמודד מול מוטי ששון בבחירות לעירייה המשותפת - אנצח. אבל רוב ראשי הערים יחששו לאבד את התפקיד. ראש עיר הוא סוג של מלך, והוא לא ייתן להדיח אותו פתאום. וגם אם ראשי הערים יסכימו, ההסתדרות לא תיתן לזה יד, בגלל שרפורמה כזאת כרוכה, בהכרח, בפרישת עובדים".
יו"ר הסתדרות הפקידים, ארנון בר-דוד, מסכים: "אני לא מאמין שהאיחוד ייצא לפועל, כך שאני לא מודאג. אנחנו נתנגד לאיחודים בין ערים גדולות כמו חולון ובת-ים. איחוד כזה כרוך בפיטורים של מאות עובדי ניהול. שטרית יכול להגיד הרבה דברים, התוכנית פשוט לא מעשית".
הרעיון: חיסכון
שר הפנים לא נבהל מההתנגדויות - לא של ראשי הערים ולא של ההסתדרות: "אני לא מתכוון לשאול את ההסתדרות אם לאחד רשויות או לא, אבל אני בטוח שנמצא לעובדים פתרון. אשמח לסייע לרשויות שחוששות לטבוע בגרעונות של רשויות אחרות, כי בסופו של דבר האיחוד יחסוך הרבה כסף. אני בהחלט מבין ראשי רשויות שמתנגדים. יש להם שלטון יציב, ופתאום הם צריכים להתמודד מול אחרים. ששון ולחיאני, לדוגמה, הם שני ראשי עיר מצויינים, שפתאום יצטרכו להתמודד אחד מול השני. אבל אנחנו לא עובדים בשבילם, אלא בשביל התושבים. אני בטוח שהציבור תומך בהתלהבות בתוכנית שלי, כי היא תחסוך לו ביורוקרטיה. גם האוצר תומך, כי זה יחסוך כסף. היחידים שלא הבינו את העניין הן המפלגות הפוליטיות. ואני בכלל חושב שצריך להרחיק את הפוליטיקה מהרשויות המקומיות. מה הקשר בין ליכוד, עבודה או קדימה לחינוך, לביוב ולארנונה במועצה מקומית? מי צריך שם בכלל את כל המנגנונים המפלגתיים? אני מקווה שאחרי שיאחדו מועצות, יזכו בבחירות מועמדים לא-פוליטיים, שירצו להוכיח את עצמם ויחשבו רק על העבודה שלהם".ואולי לשטרית או לקדימה יש אינטרס פוליטי באיחוד הזה? "לא רק שאין לי אינטרס פוליטי לדחוף את התוכנית הזאת, היא מנוגדת לאינטרס שלי. למה אני צריך להסתכסך עם ראשי הערים? לא כל דבר זה פוליטיקה, אפילו במדינה שלנו. זה מהלך שנועד לייעל ולחזק את מנגנוני השלטון, ותו לא", הוא מצהיר.
האמת היא שגם ראשי ערים המתנגדים לתוכנית, אינם חושדים במניעיו: "אין כאן מזימה פוליטית", אומר רון מוסקוביץ' ממטה אשר, "שטרית רוצה להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שביצע רפורמה גדולה. הוא רוצה להיות ראש ממשלה, ולכן הוא צריך להגיד, עשיתי זה, עשיתי את ההוא. זה מניע חיובי וטוב. הבעיה היא שאין לתוכנית שלו שום סיכוי להצליח".
