סטודנטים מיואשים מהשביתה: "לופ שלא נגמר"

החלטת בית הדין הארצי לעבודה, לא להוציא צווי מניעה למרצים, לפחות עד יום שני הבא, הגבירה את אי-הוודאות בקרב הסטודנטים, שקיוו לקבל תשובה כלשהי לגבי גורל הסמסטר. רובם מותחים ביקורת על הימשכות שביתת הסגל האקדמי הבכיר, שנכנסה ליומה ה-86, אך חלוקים בדעותיהם לגבי השימוש בצווי המניעה כאמצעי לסיום השביתה.

"המרצים חוצפנים. הם הרסו לנו את כל הסמסטר, והרסו לנו את כל השנה", אומרת נעה אשד, סטודנטית שנה ב' לתעשייה וניהול, מאוניברסיטת בן-גוריון: "אני לא מבינה מדוע הסטודנטים צריכים להיות אלה שנפגעים מהשביתה. הציעו להם להפסיק את המחקר, אך הם סירבו, בטענה שהאוניברסיטאות יפסידו יותר כסף. אני לא מבינה מדוע הם לא חוזרים ללמד ומפסיקים את המחקר במקום".

רז מרידור, סטודנט להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל-אביב, לא יודע מה יעלה בגורל שכר הלימוד ששילם מראש לאוניברסיטה, בין אם הסמסטר יבוטל ובין אם יתקיים רק בחלקו: "שכר הלימוד חייב לחזור, לא קיבלנו עליו תמורה. מצפים ממך שתדע את החומר שלמדת באקדמיה וזו בעיה. אני אצטרך להשלים את החומר בעצמי, ואני לא אוכל להגיד שלא למדתי כי הייתה שביתה".

למרות כל זאת, טוען מרידור, אין לעשות שימוש בצווי המניעה:

"קשה להביא אנשים ללמד בכוח. איכות ההוראה תיפגע. הראש מאד טרוד ואנחנו לא יודעים מה יהיה".

בעוד שמרבית הסטודנטים תלויים בין הפטיש לסדן, שוקלים יתרונות מול חסרונות של ביטול השנה האקדמית, יש גם מי שהחליט לשבור את הכלים: ולאדי קלנדרוב, סטודנט למדעי החיים והרפואה מתל-אביב, אשר עקב השביתה לומד קורס אחד מתוך שמונה, ביטל את שנת הלימודים שלו. "זה זוועה, אני בעד ביטול השנה ושיקחו את הזמן לעשות רפורמה שתכלול את שכר המרצים. פעם סטודנטים שובתים, אחר כך מרצים, אחר כך סגל זוטר. זה לופ שלא נגמר", אמר.

לא רק הסטודנטים מתוסכלים. סגל המרצים הבכיר חש שאין לו מנוס מלבד להמשיך בשביתה. פיליפ רוזנאו, פרופסור בכיר למתמטיקה באוניברסיטת ת"א, לא מסכים לסיים את השביתה ללא שינוי מהותי בשכר: "אם ירעיבו את הסגל, לא יהיה פה סגל.

אם המדינה הייתה מוכנה לנהל את העניינים ביושר, ולא להרעיב את הסוס עד שהוא יבעט, לא היינו מגיעים למצב הזה.

"השכר שלנו צריך להיות מהגבוהים במשק", מוסיף רוזנאו, "כשאדם מגיע לגיל 55 או 60 ורוצה לחתן את ילדיו, והוא לא יכול לתת להם כלום, אז בשביל מה כל זה?".