איך הגיעה אתון לקומה השלישית בדירה במודיעין?

נסיעה שגרתית של תושבת מודיעין בדרכה חזרה לביתה, הפכה בצהרי חמישי שעבר למסע חילוץ ספונטני ומרגש. "כבר מרחוק הבחנתי באתון קטנה שהחלה לחצות את הכביש המהיר. מכוניות עקפו אותה רק כדי להימנע מפגיעה בה", מספרת חנה סגל ל-ynet. "חששתי שהיא תגרום לתאונה, אז התקרבתי אליה עם הרכב וחסמתי את הגישה שלה לכביש".

סגל, הילרית במקצועה, מצהירה על עצמה כאוהבת בעלי חיים ובעלת ניסיון בגידול כלבים וחיות אקזוטיות. "באותו הרגע ידעתי שאני לא משאירה אותה לבד בכביש, זה היה מסוכן לנהגים ולבהמה". לאחר שהזעיקה חבר לעזרה, הצליחו השניים להוביל את האתון לשדות הסמוכים, שם ניסו להכניסה לרכבם. "פתחתי את דלת המכונית והיא הכניסה את ראשה בסקרנות, לאחר שדחפתי אותה פנימה, נסענו כולנו אלי הביתה".

איך מכניסים אתון לאמבטיה?

הדיירים בבניין המגורים במודיעין כבר רגילים לדבריה, לעובדה שהיא חובבת בעלי חיים מיוחדים. "גם אם הייתי מביאה אלי פיל הם לא היו מתרגשים מכך יותר מדי", ציינה סגל. מסתבר כי לא היה פשוט לגרור את האתון מהרכב אל לובי הבניין. "אין לה פרסות, כך שהיא לא עמדה יציב והשתטחה מדי פעם על הרצפה", היא מסבירה. "ובדיוק באותו רגע שניסינו להקים אותה, נכנסה ללובי שכנה בת 70 לערך, הסתכלה עלינו לרגע והמשיכה בדרכה כאילו היה איתנו גור כלבים קטן".

תוך זמן קצר, הגיעה למקום שכנה נוספת, שהתבררה למרבה המזל, כמדריכת רכיבה מנוסה. "זה היה מחזה סוריאליסטי לחלוטין", מספרת בוני מאור, שנחלצה יחד עם בתה לעזרת האתון. "סייעתי לה לעמוד על רגליה, כי היא היתה מפוחדת וחלשה מאוד".

בכוחות משותפים הצליחה החבורה לדחוס את האתון לתוך מעלית הבניין והובילו אותה הישר לדירת המגורים המשפחתית בקומה השלישית. "תכננתי תחילה לשכן אותה במרפסת הבית, אך האתון היתה מלאה בקרציות, מלוכלכת ומסריחה", אומרת סגל. חבורת המחלצים שוב הרימה את האתון והביאו אותה אחר כבוד לחדר האמבטיה. "שטפנו וקירצפנו אותה במשך דקות ארוכות. אני חושבת שהורדנו ממנה לפחות עשרה קילוגרם של חול. זה היה אחד הרגעים היותר משעשעים שחוויתי בחיי".

בתום מלאכת הטיפוח, עמד בפני סגל וחבריה, אתגר לא פשוט - כיצד להוביל את האתון בביטחה במדרגות הבית לכיוון המרפסת? "לבהמת משא אסור לטפס במדרגות מאחר והיא יכולה ליפול ולשבור את צווארה, כך שהיינו חייבים לרפד את גרם המדרגות בכריות רבות", מסבירות מאור וסגל. "בנינו למעשה מעין מגלשה רכה, ורק אז מתחנו לה את הרגליים האחוריות והקדמיות ועזרנו לה לגלוש בביטחה למטה". 

נעירות האתון הרעידו את הבניין

בזמן שהאתון התאוששה במרפסת הבית, מיהרה סגל בשעות הערב אל תחנת המשטרה כדי לדווח על מציאת אתון נטושה. השוטרים בתחנה לא האמינו לה בתחילה כי היא אכן אימצה חמור לביתה. "הבהרתי להם ש-60 אחוז מהנשים במודיעין חיות עם חמור בבית ולהן יש רישיון, אז למה לי דווקא החליטו לעשות צרות?", היא מספרת בחיוך. את הלילה בו בילתה האתון במרפסת ביתה של סגל, שכניה לא ישכחו במהרה.

לדברי סגל, החל מהשעה 1:30 לפנות בוקר, החלה האתון לנעור בקולי קולות והרעידה את הבניין כולו. בשבע ועשרים בבוקר, כבר נקש על דלתה של סגל פקח עירוני. "הוא שאל אותי בקול מהוסס, אם יש לי במקרה חמור בבית ולאחר שהכנסתי אותו פנימה, הוא לא האמין למראה עיניו", נזכרת סגל. "הפקח הסביר לי כי אחת השכנות התעצבנה ולא ידעה אם באמת יש חמור בבניין או שהיא חולמת. רק אחרי מריבה עם בעלה, שהתעקש כי אין חמורים בעיר, הם החליטו להזעיק את הפקחים".

הוטרינר העירוני בעיריית מודיעין, ד"ר עופר עינב, הופתע לקבל דיווח מהמוקד העירוני ביום שישי בבוקר, כי תושבת העיר מגדלת חמור בביתה. "למרות שזה נשמע לי סיפור מופרך לחלוטין, שלחתי פקח למקום. מסתבר כי למרות שחלק מהשכנים עזרו לה להעמיס את החמור לדירה, מרביתם לא שיתפו פעולה", אומר עינב ל-ynet. "התקנות העירוניות אוסרות על אחזקת חיות גדולות כדוגמת סוסים וחמורים בבית פרטי, אלא רק במקומות מוסדרים. הסיפור נגע לליבי וברור לנו כי היא לא התכוונה לגדל את האתון בביתה אלא הפגינה אזרחות טובה ואיכפתית".

"גם לחמורים צריך לשמור פינה חמה בלב" (צילום: באדיבות עיריית מודיעין)

בית חדש ל'שיפרה'

עינב מציין כי האתון היתה במצב גופני טוב מאוד. ולאחר חיפוש של פינות חי באזור שיסכימו לקבל את האתון לידיהם, מצאה סגל מקום בפינת החי "במרכבות לטרון" בעמק איילון, שם הסכימו לקבל את האתון ללא כל תשלום במטרה לשקם אותה ולטפל בה. השרות הווטרינרי שלח בבוקר יום שישי רכב עם נגרר שרות וטרינרי ופקחי העירייה נרתמו לעזור בהורדת האתון אל הרכב. סגל הצטרפה אליהם כדי לוודא כי האתון זוכה לתנאי מחייה טובים.

יהודה מרקוס, מנהל כפר "מרכבות לטרון" מציין כי הוסדר לאתון שטח מחייה נפרד, מרופד בקש ומוגן מפני רוחות וקור. "אימצנו אותה אלינו והיום היא כבר התאוששה מהמסע, בילתה לראשונה בשמש ואף התיידדה עם שלושת העיירים הנוספים החיים במקום", הוא מציין.

סגל בחרה להעניק לאתון את השם 'שיפרה'. "כי שפר עליה גורלה, כך שזה נראה לי השם המתאים ביותר", היא מסכמת את החוויה המסעירה. היום אף בילתה עם ידידתה החדשה מספר שעות בכפר. "יש אנשים שמאמצים חתולים או כלבים נטושים, גם לחמורים צריך לשמור פינה חמה בלב".