שימוש לרעה בצו הגנה - פגיעה בנשים
זה כלי חיוני לשמירה על שלום בני משפחה מאוימים, ברוב המקרים האשה והילדים. אבל שימוש בכלי זה גם במקרים שהוא אינו מוצדק עלול לחבל ביכולת הנשים להגן על עצמן
החוק למניעת אלימות במשפחה 1991 נועד להגן על מי שנפגע כתוצאה מהתנהגות אלימה של בן משפחה. החוק מאפשר, באמצעות צו הגנה, להוציא את בן המשפחה האלים מביתו ולאסור עליו להימצא במרחק מסוים מהדירה. צו הגנה הוא כלי חשוב והכרחי לשמירה על שלומם של בני משפחה מאוימים – ברוב המקרים אלה האשה והילדים. אבל מגמת השימוש המוגבר בכלי זה גם במקרים בהם הוא אינו מוצדק, יש בה כדי לשמוט את הקרקע בעתיד מפני הגנה וסעד לאלה הזקוקים לכך באמת.
קיימים יותר ויותר מקרים בהם הצו מופעל ללא הצדקה במסגרת סכסוכים משפחתיים והליכי גירושים, כאמצעי לחץ על הגבר או כנקמה בו. אבל השימוש בצווים אלו למטרת לחץ על הבעל לרוב משיג את המטרה ההפוכה, שכן בעקבות הרחקת הבעל מביתו עולה רף המתח והשנאה בין בני הזוג, ההליכים המשפטיים מתארכים ללא הצדקה, ובעקבותם מתארכת גם תקופת הלחץ ואי הנעימות.
הבדלי גישות בין שופטים: ניתן לראות הבדלי גישות קיצוניים בין השופטים השונים. הבדלים אלה מתבטאים בתוצאות שונות בתכלית. שופטים שבטרם מתן ההחלטה מבצעים בדיקה יסודית של העובדות, לעומת שופטים שכמעט תמיד מאשרים מתן צו הגנה. אחת הסיבות להבדלים אלה היא החשש מפני האקלים התקשורתי בכל הנוגע לחדלון הרשויות בבעיית האלימות במשפחה.
בשל מהות הצו והצורך בתגובה מהירה של מערכת המשפט נקבע סעד מהיר ומיידי: הוצאת הגורם האלים במהירות מביתו על סמך בקשה של בן משפחה. התנאים להפעלת ההגנה הם שהיתה התנהגות אלימה בסמוך לבקשה, או יש בסיס סביר להניח שתהיה התנהגות אלימה בעתיד הקרוב. הבקשה ניתנת להגשה במעמד צד אחד בלבד, ועד שבעה ימים מיום נתינת הסעד מחויב השופט לשמוע את מי שהוצא הצו כנגדו. את הבקשה למתן צו הגנה ניתן להגיש בביהמ"ש השלום, ביהמ"ש לענייני משפחה וכן בבית-הדין הרבני, בלא שום קשר להליכים משפטיים אחרים המתנהלים בין בני המשפחה.
אין כל ויכוח ביחס לצורך בתגובה מהירה של מערכת המשפט להרחקת גורם אלים מביתו, שברוב המקרים מוצא כנגד הבעל. יחד עם זאת, האופן בו ניתנים צווי ההרחקה בפועל, ותכיפות מתן צווים אלו גם במקרים שאינם מוצדקים כדוגמת רצון להסלים בכוונה סכסוכים משפחתיים והליכי גירושים, מעלים חשש שהצווים ישיגו את מטרתם ההפוכה: העמקת והארכת הסכסוכים המשפחתיים ופגיעה ביכולתן של הנשים להגן על עצמן בעתיד באמצעות כלי זה.
צו ההרחקה מהבית הוא צו שמופעל באופן כמעט מיידי, לעיתים רק על סמך בקשה בכתב וללא כל התרשמות פיזית מהמבקשת, ודאי שלא ממי שנגדו מוּצא צו ההרחקה. משמעות הצו היא דרסטית - הוצאה מיידית של אדם מביתו משפחתו וממסגרת חייו.
עוד מבט:
מה אפשר לעשות נגד אלימות במשפחה?
עו"ד בני דון-יחייא
החברה הישראלית בכללותה נהייתה יותר ויותר אלימה, אבל המחוקק הכיר בכך שאלימות כלפי בן משפחה היא בעלת חומרה ייחודית ולפיכך מחייבת התייחסות מיוחדת. הכלי החוקי העיקרי להיאבק בגיהנום שמנחילים זה לזה בני-זוג ניצים הוא החוק למניעת אלימות במשפחה. סיפור אחד ועיקרי החוק
כעורכת הדין המתמחה בדיני משפחה ועוסקת בתחום זה יותר מ-20 שנה נתקלתי בלא מעט מקרים בהם הופעל הצו תוך גרימת סבל רב ובלתי מוצדק לבעל. הצווים בחלק מהמקרים בוטלו לאחר שבוע, בהזדמנות הראשונה בה נחשף השופט לדיון בנושא בנוכחות שני הצדדים.
יש כמה היבטים הנוגעים ליישום הבעייתי של החוק:
החלטה בבקשה ללא התרשמות פיזית מהמבקשת: בהוצאת צו הגנה, כמו ברוב צווי הביניים, שופטים לעיתים מחליטים על נתינת הסעד על סמך בקשה בכתב בלבד, וללא התרשמות מהצד המבקש. מאחר שמדובר בצו במעמד צו אחד, בחלק מהמקרים השופטים אינם פוגשים בפועל את האדם שכנגדו הוצא צו ההרחקה אלא שבוע לאחר הוצאת הצו. הוצאת אדם מביתו לשבעה ימים היא פוגענית ביותר ותוצאתה קשה יותר פיזית ונפשית מכל צו אחר שניתן במעמד צד אחד, כגון צו עיקול או צו עיכוב יציאה מן הארץ. יש להניח שמקרים בהם הוצא הצו באופן לא מוצדק היו נמנעים אם השופטים היו מתרשמים באופן ישיר מהמבקשת בטרם החלטה.
זווית אישית:
אשה מוכה - "בהדרגה איבדתי צלם אנוש"
יעל ישראל
אחותי, שולמית גלאור, בת 53, היא אשה מדהימה. ברוכת כשרונות, בעלת לב ענקי. את בעלה הכירה כשהיתה בת 20, במשבר אחרי מלחמת יום הכיפורים, והוא נתפס בעיניה כמגונן, אהב ופינק. אבל בתוך חודשים ספורים, כשהוא כבר ידע במאה אחוז שהיא שלו, התחילה ההתעללות. סיפור אמיתי
אי חיוב בהוצאות ובפיצויים: רוב השופטים ממעטים לחייב בהוצאות ובפיצויים בעקבות בקשות סרק להוצאת צו הרחקה. אחת הסיבות לכך היא שצו ההגנה מעמיד את הבעל בפני תוצאה כה קיצונית, עד שכל מאמציו מרוכזים בלהחזיר לעצמו את חייו חזרה.
לריבוי המקרים בהם מוצא הצו שלא באופן מוצדק יש שתי השלכות עיקריות: העמקת השנאה והמתח בין בני הזוג - והתמשכות ההליכים המשפטיים. ככל שירבו המקרים בהם יוצאו צווי סרק, בסופו של דבר יקטן האמון בנשים המבקשות את עזרת בית המשפט ולא יוצאו צווי הגנה במקרים בהם באמת נדרשת הגנת בית המשפט.
- עו"ד ציפי פיק מתמחה בדיני משפחה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
