רוצח הקשישות מדבר

רוני פרץ עמד ביום שני האחרון באולם הדיונים בבית המשפט המחוזי בחיפה ולא הפסיק לחייך. גם כשהשופטים שלחו אותו לשני מאסרי עולם ועוד 20 שנה בכלא, אי-אפשר היה לזהות בפניו אפילו צל של הלם או כאב. הוא פשוט עמד לו שם - מול האשמות מצמיתות בחומרתן - ואחז בידו קלסר מסמכים שעליו הודבקה תמונה של דוגמנית בלבוש מינימלי. "את יודעת מה עשיתי בזמן שהשופט הקריא את פסק הדין? מחאתי לו כפיים", הוא מספר, "מחאתי כפיים ולא מחיתי דמעה".

בראיון ראשון מדבר האיש שהפך סמל לאלימות ולרוע כלפי קשישים, על חייו בכלא. ואלה, מתברר, חיים בכלל לא רעים: "זה כלא זה?", הוא אומר, "יש לי פה וידיאו, די-וי-די, טלוויזיה. אני יכול לשים פה בבוקר את ג'וליה רוברטס ב'אישה יפה' וללכת לישון עם סקרלט ג'והנסון. כל יום יש ספורט, מוזיקה, סרטים".

יצחק ויזל, בנה של אחת מקורבונתיו של פרץ, פרידה ויזל ז"ל, נדהם לשמוע מכתבת המוסף לשבת יפעת גליק על תנאיו הנוחים של פרץ: "לדעתי היו צריכים לתלות אותו. ראיתי כל מיני זוועות בחיים שלי, אבל כזו חיה לא ראיתי". אבל פרץ מצידו לא מתרגש. הוא כבר נערך לחתונה מאחורי הסורגים עם ק', תושבת לוד בת 34, שהחליטה שהרוצח הוא אהבת חייה.

הסיפור המלא - ביום שישי במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות"