נמאס לו לגמרי מסקס, לא מרגיש כבר צורך
מאז שאני זוכר אותו היה סורין מושא לקנאת הבנים ולפנטזיות הבנות. מלך השכבה, "רב-שגלים", מניאק לעת מצוא וחולץ כל בתולה מיוסרת מבתוליה. בקורס הטיס המשיך סורין לעשות חיל בשדה הבנות. כזה היה סורין, עד למהפך. אגדה אורבנית
זה סיפורו הלא נורמלי של סורין, גבר שבגברים, גיבור העמקים הצפוניים וחבר ילדות. מאז שאני זוכר אותו היה סורין מושא לקנאת הבנים ולפנטזיות הבנות. מלך השכבה, "רב-שגלים", מניאק לעת מצוא וחולץ כל בתולה מיוסרת מבתוליה. כזה היה סורין. שמו הלך לפניו יומם ולילה, שנה אחר שנה, ליל אחר ליל. ולא רק שמו. מעלליו והמוניטין שרכש נחקקו בדפי ההיסטוריה של הפריפריה הצפונית לעולם ועד.
בקורס הטיס המשיך סורין לעשות חיל בשדה הבנות. אני זוכר אותו בטקס הסיום, בלוריתו הבהירה הסתורה, כתפיו הרחבות, לובן חיוכו ועיני התכלת שאומרות "עוד אכבוש את העולם הזה ואת כל הבנות שרק ארצה". שתי צעירות יפהפיות ישבו איתנו בקהל המתינו לו בסבלנות עד סיום הטקס. כאילו עטופות בסרט מתנה ורוד, הגיעו השתיים במיוחד ממושב מרוחק ולא התכוונו לוותר על ה"טיסה הפרטית" שלהן בתום הטקס. כזה בדיוק היה סורין.
אלא שכשעבר לגור בתל אביב הכל השתנה. כמעט בידיוני וכל כך דראסטי היה השינוי, עד כי איש ממכריו לא העז אפילו לדמיין.
בימי הכרך הראשונים שלו התמקם סורין בדירת סטודיו ברחוב מרכזי והמשיך לשזור כיבושים: דוגמניות, סטודנטיות, תיכוניסטיות, חיילות, מכל הבאה ליד טעם ולא החסיר מאום. ערב רב ועצום. אבל כבר בתוך שנה וחצי חלה בו המטמורפוזה ההזויה.
"תשמע", הביט בי מעל צלחתו, "איבדתי את זה! אשכרה!" הפטיר בלחישה והתכנס בתוכו. ישבנו מעל צלחות של חומוס, והאוזניים מיאנו להאמין. "תראה", חזר סורין, "פשוט איבדתי את החשק, הלך, מת! נמאס לי מהסקס לגמרי! אני פשוט לא מרגיש יותר צורך. א-מיניות קוראים לזה, אתה מכיר?"
"לא! לא הגיוני", קטעתי אותו,"דווקא אתה, סורין?!"
ובאמת שזה היה בלתי נתפס. כמו אגוזים לחסרי שיניים ומסרק לקרחים. ובכל זאת ניסיתי לעודד: "נו די בנאדם. א-מיניות. בחייך... בעיר הגדולה ככה זה, פעם אתה למטה פעם אתה למעלה. אולי איזה פסיכולוג טוב?"
"כבר שמונה חודשים אני בלי!"
מבט מקצועי:
"לא מצאתי נמרה, אז בחרתי להיות א-מיני"
דרור אלרון
בעקבות מכתב של גבר שהחליט להיות א-מיני כדי להחזיר לעצמו את השליטה בחייו עד שתימצא "הנמרה" שלו - דיון בנושא של א-מיניות, אנשים המעידים על עצמם שאינם חשים משיכה מינית כלפי אדם אחר, גבר או אשה
ואז הוא הטיל את הפצצה: "כבר שמונה חודשים אני בלי!" רעם סורין, ועיני כל הסועדים ננעצו בו. הוא זקף ראשו: "ומצידי שימשיך כך לנצח, זה כבר לא חסר לי. בחייך, בוא נשתה לחיי הא-מיניות השקטה שלי!" הוא חייך, ופניי הלבינו.
מזועזע ומהורהר התהלכתי ברחובות. "סורין א-מיני?! מי היה מאמין?" התנהלתי כמי שקפאו השד. ה"פטיש" של הצפון? איזה עולם... האם באמת לא יהלך עוד סורין בדרכי זימות ותועבת הכרך, או שמא מדובר רק בגל חולף, גל ממושך, פסק זמן ותו לא?
בימים הבאים נברתי וחקרתי. א-מיניות, כך הסתבר לי, היא כנראה נטייה מינית ממש כמו הומו והטרו. רוב המחקרים נוטים להעריך שהנטייה משויכת לאחוז אחד מכלל האוכלוסיה. אחד מכל מאה אנשים שפשוט איבדו את זה. לא חרמנות, לא ציד, לא דייטינג ולא סקס... פשוט יצאו מהמשחק לחלוטין.
חלפו מספר חודשים, וכאילו לא די בהפתעות, מצאתי בתיבת הדואר שלי אחת גדולה נוספת: "אביבית וסורין מתכבדים להזמינך לחתונה הא-מינית שלהם. טקס ראשון מסוגו בארץ..." נכתב שם כחול על גבי סגלגל. זו לא היתה בדיחה רעה וגם לא טעות. סורין הסביר שאת אביבית הכיר דרך אתר אינטרנט מיוחד המקבץ א-מיניים מכל קצוות. הם התאהבו זה בזו, בנו לעצמם זוגיות מוזרה נטולת סקס, ועכשיו החליטו למסד אותה. לך תבין.
כעבור חודש וחצי, בפנטהאוז פרטי מפואר במרכז תל אביב, התקיימה החתונה הביזארית כמתוכנן. רב אורתודוכסי מן הסתם לא נכח שם, אבל עשרות א-מיניים וא-מיניות פיזזו שתו וצחקו.
אורית היתה אחת מהם. בחורה בת 33, זהובת שיער וחיננית. היא רקדה-ריחפה לה בטוגה בהירה עם סרט בשיער והזכירה לי משום מה את המלכה של באדולינה. "א-מיניות זה הטרנד הבא בתל אביב!" המתיקה באוזני. "הסקס הוא שורש הרע כאן. כמו עגל הזהב שאנשים טיפשים רוקדים סביבו כל היום. הוא הגורם דכאונות, משחקי אגו מרגיזים, בגידות ושברון לב. לאנשים מתחיל להימאס מסקס, אני מרגישה את זה. א-מיניות תשתלט בסוף על כולנו. אני יודעת..." ואז לגמה לה מהרד-בול וחייכה.
התבוננתי בה בעצב. מתיקות נשית בשיא פריחתה וסיכוי ממשי שאיננו קיים עוד. רקדנו ושתינו, ולמדתי שהא-מיניות דבקה בה בתקופה הרגישה של החלפת קידומת מ-20 ל-30, ושהיתה שם גם פרידה כואבת מאקס מיתולוגי.
בגמר האירוע המרנין ניסיתי בכל זאת, אפילו למען בדל הסיכוי המיקרוסקופי. למען זוגיות ואהבת אמת. "לא, חמוד", סירבה לי בנימוס, "תודה, אבל אין מצב... ואם לומר לך את האמת", פצחה בווידוי אחרון, "בשונה מסורין ואביבית, שהם רק א-מיניים, אני הפכתי בשנים האחרונות למתבודדת, 'א-זוגית' של ממש, אבל זה כבר סיפור אחר, אולי בהזדמנות... ביי, להתראות" סובבה מבטה והסתלקה לתוך הלילה לבדה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
