שיחותי עם החמאס

עכשיו כבר מותר לגלות: לפני מספר חודשים השתתפתי בסדרת מפגשים באירופה, בהם נטלה חלק קבוצה מצומצמת של אנשי ציבור ואקדמיה ישראלים ופלסטינים, וביניהם תומכי חמאס בכירים.

במפגשים הבהירו לנו בני שיחנו, שלמיטב הבנתם, תמורת הסכמה ישראלית לעצור את הלחימה ולאפשר פתיחת גבולות, יבטיח החמאס שקט ורגיעה למשך תקופה שתיקבע בין הצדדים. הם הביעו נכונות לדבר גם על תקופה של שנים ארוכות – 20 או 25 שנה.

החמאסניקים לא הסתירו את מניעיהם: עתה ארגונם פגוע ונלחם בחישוק שיניים. הוא מעוניין לנצל את שביתת הנשק להתחמשות ולבנייה מחדש של כוחו בתקווה שעוד דור או שניים יצליח לתקוף שוב בצורה אפקטיבית יותר. בעיני היה בכנות שהציגו משהו מרענן. היו אלה אנשים ללא משוא פנים או התחסדות. את תקוותם לחיסול ישראל הם הביעו בגלוי, אבל ידעו גם להגיד שאיש אינו יודע מה יילד יום. ייתכן שבעוד עשר או 20 שנה גם דעותיהם ישתנו, ואולי בנינו ובניהם יראו את החיים בצוותא באור אחר.

אנשי הממשל הישראלי שבפניהם הצגנו את הדברים, פטרו אותנו בזלזול. החמאס מתכוון להרדים אותנו, להתחמש ולבנות את כוחו, ולבסוף לתקוף שוב, טענו. נכון, השבנו, נציגיהם מודים בכך בעצמם, אבל לא יזיק להמשיך ולבדוק את ההצעה, ואולי להציב סייגים ליכולתם להתחמש.

מעבר לכך, תהינו, מה כבר יוכל החמאס לעשות כדי להלחם נגד צה"ל? האם יוכל להבריח מטוס קרב, מסוק, או טנק דרך המנהרות לרצועה? ואם כן אז מה? כל אסטרטג צבאי מתחיל יבין שהתחמשות של החמאס היא בעוכריו. ככל שהוא הופך מארגון גרילה קליל ונייד לצבא מחומש ומסורבל, כך הוא חשוף יותר למודיעין וחשוף יותר לפגיעה. אדרבה – שיתחמשו, שיקימו לעצמם צבא מסודר עם מפקדות ואמצעי קשר, שישיגו לעצמם טילים משוכללים, טנקים ונגמ"שים. זהו מקרה מובהק שבו הכוח הוא חולשה והחולשה - כוח.

המלחמה, לימדנו האסטרטג הפרוסי בן המאה ה-19 קרל פון קלאוזביץ, היא המשך המדיניות בצורות אחרות. אמירה שהיפוכה נכון לא פחות – מדיניות היא המשך המלחמה באמצעים אחרים. במדינתנו טוב לשוב ולהזכיר את האמת הפשוטה הזאת. הורגלנו לחשוב שלחימה אינה שלב ברצף האירועים, אלא סופם.

לכן כולנו מחכים למבצע הקרקעי הגדול בעזה שיפתור סוף סוף את בעיית הרקטות. אבל המבצע לא יפתור את הבעיה. לכל היותר יעניק לנו הפוגה של מספר חודשים בעימות. קריאה למבצע צבאי יכולה לשרת צרכים פוליטיים קצרי טווח, אבל מדינאים אמורים לחשוב אחרת.

בעזה פועל משטר שעל אף תהליך ההשתלטות האלים שלו על הרצועה מייצג רבים מתושביה, ואף בגדה יש לו תומכים רבים. שליטי עזה מטעם החמאס אכן שונים משליטי הגדה ואינם מעוניינים בפשרה היסטורית עם ישראל, אבל גם הם מעוניינים להעביר את העימות משדה הקרב לשדה המדיני ומציעים הצעות הגיוניות. כדאי להקשיב להם.

פרופ' דרור זאבי מרצה במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון