הדילמה: לוותר על רכוש או לוותר על הגט?
הצעת חוק שהועלתה באחרונה, לאזן את המשאבים לפני מועד פקיעת הנישואים, נועדה למנוע מצב זה, בו בן זוג שפחות מעוניין להתגרש מפעיל סחטנות על הצד השני
באחרונה הועלתה הצעת חוק, לפיה מועד איזון המשאבים לא יהיה תלוי במועד פקיעת הנישואים, כלומר סידור הגט, או חלילה מות אחד הצדדים.
ההצעה קמה על רקע המצב המשפטי הקיים היום על פי חוק יחסי ממון החל על זוגות שנישאו החל משנת 1974, שקובע כי מועד איזון המשאבים יתבצע לאחר פקיעת הנישואים. עובדה זו יצרה אפשרות לסחטנות במסגרת החוק, כשבן הזוג שמעונין יותר מהאחר להתגרש הופך לסחיט: בבחינת אם את/ה רוצה לקבל גט – תשלם/י על כך.
את דנה הכרתי היכרות חברתית. צעירה, נשואה מספר שנים לגדי, רופא שסיים את לימודיו והתמחותו תוך כדי תקופת הנישואים. דנה רצתה להתגרש. זה פשוט, חשבה, נחלק את הרכוש שצברנו במהלך הנישואים כפי שקובע החוק, ונתגרש (לא היו להם עדיין ילדים).
גדי סירב. הוא הסכים אמנם להתגרש, אבל דרש שהרכוש יישאר בידיו. דנה הגישה תביעה לאיזון הזכויות בביהמ"ש לענייני משפחה. במקביל הגישה תביעה לגירושים בבית הדין הרבני. בית הדין קבע שאין לחייב את גדי לתת לדנה גט, ולכן קבע בית המשפט שלא ניתן עדיין לאזן את הזכויות, מאחר שהצדדים עדיין נשואים ולא הגיע מועד האיזון.
אחרי חמש שנים בהן עמד גדי בסירובו הסכימה דנה לוותר על כל הרכוש, העיקר שייתן לה גט, שבלעדיו לא יתאפשר לה לפתוח פרק ב' ולהקים משפחה. גדי הסכים. הם התגרשו, אבל דנה נשארה עם תחושת מרירות גדולה. "תראי איך החוק איפשר לו לסחוט אותי", אמרה לי.
גם טל, שהגיע למשרדי, חש מרירות גדולה. טל בן 40 ומשהו, נשוי לענת, אשת קרירה מצליחה מאוד בתחום הביוטכנולוגיה, שותפה במיזם עסקי שהצליח מאוד וצברה במהלך שנות הנישואים זכויות וכספים רבים. העובדה שהצליחה כל כך לא היתה רק בזכות כשרונה שאינו מוטל בספק, אלא גם בזכות טל, שוויתר על קריירה מפוארת ועבד בחצי משרה ביישוב בו התגוררה המשפחה.
לאחר 15 שנות נישואים החליטה ענת שהיא מעוניינת לפרק את התא המשפחתי וביקשה מטל להתגרש. טל היה המום, הוא כלל לא צפה את המהלך הזה, נהפוך הוא: הוא ראה בעיני רוחו איך הילדים יגדלו, והוא וענת יתחילו לבלות יותר יחד וייהנו מהמשאבים הרבים שנצברו להם (בעיקר במסגרת עבודתה של ענת). הוא סירב להתגרש.
שנה לאחר הודעתה של ענת על רצונה להתגרש הכיר טל את דורית, צעירה מבית מסורתי, וחודשים ספורים לאחר מכן החליט שהוא רוצה להינשא לה. ענת ידעה זאת, וכשטל הגיע ואמר לה כשהוא מסכים לבקשתה להתגרש וכי יפנו לאקטואר לצורך חלקות הזכויות שנצברו להם, חייכה ענת ואמרה – לא, שיניתי את דעתי, אינני מעוניינת להתגרש.
דורית, מצידה, אמרה לטל שהיא מעוניינת להקים משפחה, ואם הוא רוצה לחיות איתה עליו לעזוב את ענת. טל חש לכוד, אבל בסופו של דבר נכנע והסכים לתביעת ענת – לקבל חלק קטן ממחצית הרכוש שנצבר במהלך שנות נישואיהם, בתמורה להסכמת ענת להתגרש.
את סיפורה של ירדנה שמעתי ממכרה משותפת. ירדנה, בשנות ה-30 המאוחרות לחייה, גדלה בבית מבוסס מאוד, נישאה צעירה וילדה שלושה ילדים. לפני שנתיים רכשו היא ובעלה בית צמוד קרקע באחד מיישובי השרון. בעלה של ירדנה הירבה בנסיעות לחו"ל, ודווקא אז, כשנראה שחייהם סוגים בשושנים, הכירה ירדנה גבר אחר והתאהבה בו.
מחיר הגירושים: חצי מיליון דולר
ירדנה ביקשה מבעלה להתגרש. הוא התנה את הגירושים בכך שתעביר על שמו נכס שאביה רכש לה לפני הנישואים. ירדנה היתה המומה מהסחטנות של בעלה, אבל למרות העובדה שהיתה כבר אם לשלושה ילדים בוגרים, היא רצתה מאוד להביא ילד נוסף עם הגבר שהכירה. לכן, לאחר חצי שנה של נסיונות לשכנע את בעלה ולהתגרש בהוגנות ולא בחמדנות, נכנעה והסכימה להעביר על שמו את הנכס המדובר. בעבורה היה מחיר הגירושים חצי מיליון דולר, שווי הנכס.
טל, דנה וירדנה אינם היחידים שנפגעים מסחטנות מצד בן הזוג עקב רצונם בגט, כתוצאה מהעובדה שחוק יחסי ממון קבע את מועד האיזון לאחר פקיעת הנישואים. זו הסיבה להעלאת הצעת החוק, על פיה מועד איזון המשאבים לא יהיה מותנה בקבלת/מתן גט.
כדאי לציין שגם כיום מסורה לבית המשפט סמכות מכוח סעיף 8(4) לחוק יחסי ממון לקבוע במסגרת הפעלת שיקול דעתו כי איזון שווי הנכסים יהיה לפי שוויים במועד מוקדם יותר ממועד הגט. כלומר, החוק נותן דעתו למצבים של קרע בין בני הזוג, כך שנכסים שנרכשו בידי אחד מבני הזוג לאחר אותו מועד לא יכנסו לקופת האיזון. ואף על פי כן, אם תתקבל הצעת החוק שתנתק מפורשות ובאופן תמידי את הקשר בין גט לבין איזון המשאבים, יפחתו המקרים בהם אפשר יהיה להפעיל סחטנות תמורת גט.
- עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי מתמחה בדיני משפחה, מחברת "המדריך הישראלי לגירושין" ומנהלת פורום דיני משפחה.
מחיר החופש
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
