לחיות ביחד
הבית שהראנו ביום ראשון אוצר בתוכו סיפורים רבים מעברה של תל אביב, אחד הילדים שגדלו בו הכניס את סיפורי הבית לרומן מופתי שזכה לתהילת עולם. חידה חדשה של "מסדר זיהוי" והסיפור שמאחורי הבית
בפעם הקודמת, הצגנו בית מגורים בעיר. כל הכבוד למי שזיהה את "מעונות הוד", בית מגורים שנבנה בפינת הרחובות פרישמן ופרוג, בתל אביב, בשנת 1932. למעשה, מדובר במתחם המורכב משלושה מבנים היוצרים צורה של "ח" סביב חצר רחבה. המבנים נקראים "מעונות עובדים" ד' ה' ו-ו', מכאן השם "הוד", שניתן כשם כולל למתחם.
"מעונות הוד" נחשב לאחד המבנים הייצוגיים ביותר של סגנון הבנייה הבין לאומי, אותו הביאו אדריכלים ישראלים לארץ מבית הספר "באוהאוס", בדסאו שבגרמניה. הבניין נועד לשקף את ערכי השיוויון והשיתוף של הציונות הסוציאליסטית. הקומות העליונות יועדו לדירות מגורים שוות בגודלן. מרפסות הדירות פנו כולן לחצר המשותפת. החצר וקומות הקרקע הצמודות לה, תוכננו כמרחב משותף בו היו בעבר גן ילדים, חדר קריאה ומכולת לכל תושבי המתחם.
את "מעונות הוד" תיכנן האדריכל אריה שרון, שגם גר באחת הדירות בבניין. למרות השם העממי "מעונות עובדים", במעונות הוד גרו האנשים החשובים ביותר של תל אביב באותו זמן. לוי אשכול, אברהם שלונסקי, יוסף שפרינצק ועוד רבים מחשובי העיר ישבו במרפסות הדירות והביטו אל החצר המשותפת בה התרוצצו ילדיהם.
אחד הילדים האלה, דווקא בנו של פועל פשוט, היה הסופר יעקב שבתאי. את חוויות ילדותו בבניין המשותף, הכניס לספרו הראשון, והיחיד שראה אור בימי חייו, "זיכרון דברים". הרומן של שבתאי הפך ברבות השנים לאחת היצירות החשובות ביותר של הספרות העברית בכל תולדותיה, וכתב עת אירופי חשוב אפילו בחר בו כ"רומן של שנות ה-80" בעולם כולו.
והפעם, הבאנו תמונה ממקום אחר ומזמן אחר.

מי מזהה את החייל בתמונה? כיתבו את תשובתכם בתגובות לכתבה וניפגש בפעם הבאה עם התשובה לחידה והסיפור שמאחורי התמונה.
