ענף התיירות נפרד מאהרונוביץ'

אהרונוביץ', 57, נכנס לתפקידו במרץ 2007 לאחר שהוסרה מועמדותה של חברתו למפלגה, אסתרינה טרטמן. אמנם עשרה חודשים הם זמן מועט יחסית, אך במדינה בה מתחלפים עשרה שרי תיירות בעשר שנים (האחרון שהחזיק מעמד בתפקידו במשך 3 שנים רצופות היה לא אחר מאשר משה קצב) אין לנו הרבה ברירות מלבד לעשות סיכומי ביניים כבר עכשיו.

בימיו הראשונים בתפקיד הבטיח שר התיירות היוצא לקדם את בנייתם ושיפוצם של בתי מלון במרכז ובפריפריה, להזמין חברות "low cost" שיספקו שירותי תעופה במחירי זולים, וכמובן, לתמוך בהקמת קזינו בישראל, אשר לדבריו "יצמצם את היקף ההימורים הבלתי חוקיים ויעניק דחיפה כלכלית לאילת". אהרונוביץ', שסיכם לאחרונה עם מנהל מקרקעי ישראל על הקצאה של 40-50 דונם בחופה הצפוני של אילת לטובת המיזם, הגדיר את הקזינו באילת כאחד היעדים המרכזים במשרדו לשנה הקרובה, אשר במידה ויצליח יביא להקמה של בתי קזינו נוספים הארץ.

בין פעולותיו האחרות בענף התיירות ניתן לציין את ביטול חובת הוויזה לתיירים אזרחי רוסיה, מהלך שעשוי להגביר משמעותית את התיירות ממדינה זו ובכך להביא להוספת משרות בענף התיירות והכנסת מיליוני שקלים למשק הישראלי. כמו כן, נעשו פעולות לעידוד תיירות פנים כגון סיוע בהקמת 50 צימרים בישובים הבדואים בנגב.

עם סיום שנת 2007 התפארו במשרדו ב- 2.3 מיליון כניסות מבקרים לישראל - עלייה של 25% בהשוואה ל-2006, כאשר היעד לשנת 2008 עומד על 2.8 מיליון תיירים. אהרונוביץ', לצערו הרב, לא יהיה שם בשביל לגזור את הקופון.

מנסים לשבור את תקרת הזכוכית

עזיבתו של אהרונוביץ' את המשרד, על אף שלא הפתיעה יותר מדי, עוררה תגובות קשות בענף התיירות: "אי אפשר לעבוד ככה", טוען אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "אין אפשרות לקדם נושאים ולעקוב אחר ביצועם, אי אפשר לנהל באמת את תעשיית התיירות ולהובילה לפריחה אמיתית, כאשר כל חצי שנה-שנה בממוצע מתחלפים שרים במשרד התיירות. התיירות הנכנסת בתהליך שיקום מאז מלחמת לבנון. השנה גדל תקציב השיווק של משרד התיירות, אם כי עדיין לא במידה מספקת. ישנן תכניות שרצות, יש חזון והעוסקים בתיירות מלאים תקווה כי בשנים הקרובות נצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולחצות את רף 3 מיליוני התיירים המגיעים לישראל מדי שנה".

בסביבתו הקרובה של השר סירבו למסור בשלב זה תגובה רשמית, אך נדמה שאין פתרון של ממש לבעיה, כל עוד משרד התיירות, כמו משרדי ממשלה אחרים, נגוע בפוליטיזציה המונעת ממנו פעילות רציפה ומשמעותית לאורך זמן. "המוצא היחיד ליצירת נתק בין הזעזועים הקבועים במערכת הפוליטית לבין הפן המקצועי של שיווק התיירות הוא הקמת רשות לאומית לשיווק התיירות. הרשות, אשר אמורה להיות כפופה למשרד התיירות, תהיה מחויבת לקדם את התיירות על פי תכניות ארוכות טווח של 5-3 שנים לפחות, בלי קשר לדמות העומדת בראש המשרד", מסכם גונן.

עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, הביע צער על עזיבתו של אהרונוביץ' גם בגלל התחלופה המהירה של שרי תיירות בישראל וגם בגלל שביעות רצונו מתפקודו של השר: "הוא היה שר תיירות טוב מאוד והשיג שני יעדים חשובים, ביניהם העלאת תקציב השיווק מ-26 מיליון שקל ל-180 מיליון שזו מהפכה מאוד משמעותית לדעת כל הגורמים בתעשיית התיירות. בנוסף, הוא נרתם לביטול הוויזות מרוסיה ואנחנו חושבים שזו פעולה שתהיה לה השלכה גדולה בעתיד".

לא שורדים

זהותו של שר התיירות הבא עדיין לא נקבעה, אך לאור סימני השאלה המרחפים מעל הקואליציה הנוכחית, לא בטוח אם הוא יצליח לשרוד בתפקיד זמן רב יותר מקודמו. מי שצפוי להמשיך בתפקידו, לפחות בינתיים, הוא שאול צמח מנכ"ל משרד התיירות אשר מקבל גיבוי מראש הממשלה, אהוד אולמרט.

פגיעה זו בענף התיירות בולטת במיוחד על רקע דבריו של ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים, בכנס הרצליה שנערך השבוע: "התיירות בארץ מבטאת כשל שלטוני חמור. הפוטנציאל הוא גדול, אבל התיירות נשארת ענף שולי במשק הישראלי. בעולם יש 2 מיליארד נוצרים. די שנפנה לכרבע מהם ונאמר: בואו פעם בחיים לביקור במקומות הקדושים במדינת ישראל – כדי שנזכה לראות 10 מיליון תיירים בשנה בארץ. מדינת ישראל לא החלה אפילו לגרד את קצה הפוטנציאל הטמון בתיירות".

הקשר ברור: במדינה בה משרד התיירות הוא בסך הכל כלי פוליטי, קשה לצפות לפיתוח וקידום פרוייקטים לטווח ארוך שיממשו את הפוטנציאל התיירותי הרב שקיים בה.