"ככה השתלטתי על עבודות הבית - בקלות"
בשנה האחרונה פרסמנו באתר "לאשה" מדי שבוע את טורי של הפליי ליידי, הכוהנת האמריקאית הגדולה לסדר. האם זה באמת עובד? נשים שמבצעות את השיטה מספרות איך הפליי ליידי שינתה להן את החיים

מירב, אמא לשני ילדים המתגוררת ביישוב קטן ליד ירושלים, מספרת שהתוודעה לשיטה לפני כשלוש שנים. גם היא, כמו מרלה סילי עצמה, סבלה מדיכאון, והיו תקופות שכמעט ולא תפקדה. היא שלחה מייל לפליי ליידי, וזו חיזקה אותה ועודדה אותה לעשות רק מה שהיא יכולה. "היא שלפה אותי מהדיכאון," מספרת מירב. "המשכתי בשיטה שלה וראיתי שזה עובד, שאני פחות צריכה לקרוא אותה ויותר עושה את הדברים כאילו עשיתי אותם תמיד. התחלתי לעשות את המינימום – שגרת בוקר וערב, ואחר כך התחלתי עם מה שהיא קוראת 'לברך את הבית', פעם בשבוע בזמן

קבוע. אחר כך הכנתי רשימת קניות בצורה יותר מסודרת. היא הכניסה סדר לחיים שלי, הרגשה של ביטחון. גם כשאני עושה משהו קטן, יש לו משמעות, זה נותן הרגשה של חזרה לתלם ומצב הרוח משתפר".

 

גם נורית מימון, אמא לשישה ממושב גמזו, היא לקוחה מרוצה של הפליי ליידי. היא גם השתתפה בסדנה מקומית שעורכת בשמת אבן-זהר ברוח שיטת הפליי ליידי. מימון היא מבני המזל שנולדו מסודרים, אבל ככל שנוספו ילדים למשפחה, נעשה קשה יותר לשמור על הדברים החשובים לה. כיום היא במצב שבו היא יכולה לקבל אורחים בהתראה של רגע, ויותר מזה – גם אם יש ימים לחוצים שבהם היא שוהה מחוץ לבית שעות ארוכות ולא יכולה לשמור על שגרת הניקיון, הבית עדיין לא מגיע למצב קטסטרופלי.

 

  • אומרים שהשיטה מתאימה בעיקר לנשים שלא עובדות מחוץ לבית.

מירב: "אני עובדת מחוץ לבית, וזה ממש מתאים לאמהות עובדות. אני קמה בבוקר, עושה כמה דברים קבועים – ניקוי שירותים וכיורים, הפעלת מכונת כביסה. כל הבית כבר נקי, וזה לא עול. אני לא צריכה להשקיע בזה שעה. אני רק מתחזקת את הבית. להפך, אני יכולה לעבוד יותר כי אני לא צריכה לחשוב כל הזמן מה עוד צריך לעשות".

 

  • מה עם שאר בני המשפחה?

מירב: "לא ביקשתי מאף אחד מהילדים לשנות שום דבר. מי שרוצה להצטרף, סבבה. אני מתאמצת לא לעשות להם מה שאמא שלי עשתה לי. אם אני רוצה שדברים יתקיימו בדרך שלי, זו אחריות שלי. מעולם לא אמרתי לבעלי מילה על הפליי ליידי, אבל הוא התחיל לראות מה חשוב לי. הוא רוחץ את הכלים ומנקה את הכיור, והוא יודע שזה משמח אותי. הילדים עושים דברים קטנים שהם רואים שאני עושה וחוזרת ועושה. כשנמאס לי אני אומרת, די, כמה עוד 'לברך' אותם? ואז אני עוזבת את זה והולכת לנוח".

 

נורית מימון: "בן הזוג שלי אחראי על ניקוי הכיורים ומבצע את נוהל הערב בערבים רבים. אני לא הולכת ומסדרת אחריו. "לקחתי ממנה את ההבנה שזה לא הכל או

 כלום", מוסיפה מימון. "היום, עשרה חודשים מאז שהתחלתי, הבית שלי במצב טוב פי מיליון ממה שהיה בעבר, ואני כמעט רק מתחזקת אותו. סידרתי את ארונות הבגדים של הילדים – מדף אחד בכל פעם. בכל יום כשאני מוציאה עבורם בגד, אני מיישרת קצת את הבגדים האחרים. אין בביתי הרבה פתרונות אחסון כרגע, כך שקל לי יותר כשאין דברים מיותרים. העפתי את מה שהם לא לובשים, נפטרתי מהמון דברים מיותרים ובירכתי בהם נזקקים. אני מעבירה הלאה בשמחה ומרגישה שזה מברך גם אותי".

 

  • יכול להיות שבמשפחות קטנות יש פחות צורך בשיטה?

"גם כשיש רק שניים-שלושה ילדים אנחנו מוגבלים בזמן. אני היום משקיעה בבית הרבה פחות מאשר כשהיו פחות ילדים, והוא נראה יותר טוב".

 

  • איך מצליחים למצוא את המוטיבציה לכל המשימות?

"הפליי ליידי מציעה להתחיל בכך שעושים פשוט כי חייבים, ולגלות שאחרי 21 יום הדבר הופך להרגל. זה הופך להיות חלק מהחיים. כל עבודות הבית הן סיזיפיות. אני מוצאת מוטיבציה בתוצאה, בכך שראיתי כמה זה עובד".

  

הקליקו כאן לכל הטורים של הפליי ליידי

הקליקו כאן לאתר של הפליי ליידי

 

השבוע בעיתון "לאשה":

  • 33 נשים נרצחו ב-2007. לקרוא ולהזדעזע
  • המאפיה היהודית החדשה. הסופרים הכי חמים באמריקה הם משלנו
  • דיאטה: ירקות ירוקים בשמן זית ולימון

 


 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ככה השתלטתי על עבודות הבית - בקלות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד