שתף קטע נבחר

לא לעריפת ראשים

יש לאפשר לממשלה להפיק לקחים מהמלחמה, ולזכור בכל רגע שלא היא אשמה בנפילת הקורבנות, אלא החיזבאללה

אני אם שכולה.

 

ולמרות זאת אינני קוראת לעריפת ראשים. לא של ראש ממשלה ולא של שרים. אחריות מינסטריאלית אינה חייבת להגיע תמיד לראש הפירמידה.

 

לאחר נאומו של אולמרט, שאמר "עד כאן", חשבתי שצריך היה לתת מכה חזקה לחיזבאללה לאחר החטיפה ולאחר הפגזת כל אזור הצפון, במיוחד לאחר שנסוגונו מכל שעל בלבנון. ואיני רוצה לדון בדרך ניהול המלחמה. בכל רגע לבי עם המשפחות השכולות ועם משפחות החטופים. אני מכבדת ומעריכה כל מילה שלהם ואת מאבקם, גם אם במילותיי תזהו אי הסכמות. אך הוויכוח שלי לא איתם.

 

ילדי, איל שלי, חזר אלי עטוף בדגל מריחן שבלבנון. מאז התהפך עלי העולם. מצד אחד התהום החשוכה ומצד שני הרצון שהחיים יימשכו ללא מלחמות, שתתנהל כאן מדינה עם צדק חברתי, חינוך ראוי, כלכלה משגשגת.

 

אבל גם אז, במלחמת לבנון הראשונה, לא זעקתי לפטר את ראש הממשלה, למרות שחשבתי שהממשלות לא נוהגות נכון. חשבתי שצריך להגן על צפונה של המדינה מהגבול הבינלאומי. נאבקתי בדרכים דמוקרטיות על דעתי, אבל לא ביקשתי עריפת ראשים.

 

ועדת וינוגרד חשובה מאוד, ויש ליישם את מסקנותיה. אולם לרדיפה האישית אין מקום. חילופי הממשלות וראשי הממשלות אצלנו מביא להרס המדינה ואולי גם למלחמות. מדינה לא יכולה להתנהל בתחלופה של הנהגה כל שנה וחצי. הפסילה האישית של ראשי ממשלות שנעשתה בדרך כלל בסגנון רכילאי, מבלי לבדוק באמת מה הספיקו לעשות בזמן הקצר שהיה להם, בלי לבדוק את תכניותיהם המוצהרות לעתיד, והפלתם בעקבות ניתוחים פסיכולוגיים, הייתה שגיאה גורלית למדינה.

  

כשחרב שכזו מונחת על צווארו כל העת, ראש ממשלה אינו יכול להתמיד בתוכנית ארוכת טווח שאולי היא הדרך לביטחון ושלום. הוא אינו יכול להמשיך בתוכנית חברתית וכלכלית, תוכנית למען חברת רווחה עם קצת יותר צדק חברתי, או רפורמות בחינוך. הוא עסוק כל העת בהוכחה שאינו פושע, שהוא אינו רוצה רק את הוולבו, הכסא, המשכורת, או רק את ההוד והיוקרה של ראש ממשלה.

 

אכן, היו טעויות במלחמה, וזו לא המלחמה הראשונה שעושים בה שגיאות שעולות בחיי אדם. אסור לעבור לסדר היום, אבל אסור להרוג את החיים. צריך לאפשר לממשלה להפיק לקחים מהמלחמה הנוראה שעברה עלינו, ולזכור בכל רגע שלא היא אשמה בנפילת הקורבנות, אלא החיזבאללה. 

 

אחריותם של נושאי התפקידים הצבאיים והאזרחיים תלווה אותם כל חייהם. הם לא התנערו מכך, ומה נשיג בכך שנהרוג אותם? נשיג בחירות חדשות, הפסקה בתהליך שאולי יביא ליותר רגיעה, גם אם לא לשלום המיוחל כל כך. שוב ננצח באמירה שראש הממשלה עושה הכל כדי לחפות על פשעיו, שהוא כלל אינו רוצה שלום, כלכלה פורחת, רווחה או חינוך ראוי. כל מה שהוא רוצה זה "שירדו ממנו" ובשביל זה הוא מוכן לפנות יישובים.

 

על הממשלה להמשיך בתהליך הידברות עם כל מי שאפשר, גם עם האויב ועם השטן. ובשביל להחזיר את החטופים צריך לדבר גם איתו. 

 

הוויכוח אודות המלחמה חייב להתנהל בממשלה ובעם, אבל עריפת ראשים כל שנה וחצי לא תועיל לו. רק בהצבעות דמוקרטיות נחליף ממשלות. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים