"מפעל מוצלח לא סוגרים"
תעשיית הקולנוע הישראלית רשמה בשבוע שעבר הישג מרשים עם מועמדותו של "בופור" לאוסקר. האם גם ב-2008 היא תמשיך להוות ענף יצוא ישראלי מעורר גאווה? תלוי את מי שואלים
בכל הנוגע לקולנוע הישראלי, נדמה ששנת 2008 החלה בקול תרועה רמה עם כניסתו של הסרט "בופור" לרשימה המצומצמת של המועמדים הסופיים לפרס האוסקר האמריקני לסרט הזר. נדמה, כיוון שבישראל כמו בישראל, למרות ההצלחה הפנומנלית של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות והפסגה הנוספת שכבש עם המועמדות לפרס האקדמיה האמריקנית, מתחת לפני השטח רוחשים זרמים המאיימים על המשך העשייה הפורייה של היצירה הקולנועית הישראלית.
בסוף השנה הנוכחית יפוג תוקפו של ההסכם החמש שנתי שעיגן בשנת 2002 את תקציב הקולנוע על סכום של 58 מיליון שקל. ההסכם, שנולד כתוצאה מכרסום הולך וגדל בהיקף התמלוגים שהועברו לקולנוע מהגופים המשדרים מתוקף חוק הקולנוע, איפשר תכנון לטווח ארוך יחסית בזכות התקציב הקבוע לאורך חמש שנים. גם סכום זה, יש להדגיש, אינו מוקדש כולו ליצירה שכן על פי ההסכם רק 67% ממנו הולכים להפקה באופן ישיר. שאר הכסף מופנה לטובת תמיכה בפעילות הסינמטקים, פסטיבלים של קולנוע, איגודים ושאר מיני פעילויות שוטפות.
אחרי חמש שנים של יציבות וסדר, שהובילו לפריחה חסרת תקדים הן מבחינת היקפי העשייה והן מבחינת איכותה וההד שלו זכתה בארץ ומחוצה לה, נכנסת תעשיית הקולנוע הישראלית שוב לשלב של חוסר ודאות. לעת עתה עדיין לא ברור אם בתאריך זה בשנה הבאה יוארך ההסכם או שמא תחזור תעשיית הקולנוע אל לשון החוק המקורי, ואם כן מה משמעות הדבר מבחינת היקף התקציב.
שר התרבות ראלב מג'אדלה, שמיהר בשבוע שעבר לברך את יוצרי הסרט "בופור" על מועמדותם לאוסקר, הדגיש כי מועמדות זו מחזקת את חשיבותה של תמיכה ממשלתית נאותה בתעשיית הקולנוע אך לא נקב בסכומים ולא הצהיר על כוונות או על דרכי פעולה לפתרון הבעיה שתתעורר בסוף השנה עם סיום תוקפו של ההסדר מול האוצר. ממשרדו נמסר כי בימים אלו פועלים השר וצוות משרדו לקידום התמיכה בקולנוע והסדרתה ברוח חוק הקולנוע הקיים. בשיחה שנערכה עם השר בניסיון להבהיר את עמדתו, הדגיש מג'אדלה באופן חד משמעי: "נפעל לחידוש ההסכם על מנת שהישגיו של הקולנוע הישראלי לא ייפגעו חלילה. אין לנו כוונה לזעזע את המערכת ויפה שעה אחת קודם".
איך עושים את זה?
"אנחנו צריכים ללמוד את החוק. לראות איפה יש מאפיינים משתנים ואיפה אנחנו יכולים לצבוע תוספות. צריך לבחון את המצב של הקולנוע כיום ולבדוק אם תקציב של 58 מיליון שקל שעמד לזכות הקולנוע בחמש השנים האחרונות עדיין רלוונטי לצרכי הקולנוע היום. אם הצרכים השתנו, יש לשפר את ההסכם. זה אלמנטרי ומתחייב. אנחנו נמצאים בקשר עם מועצת הקולנוע והעומד בראשה, מיכה חריש, שמכיר את הנושא היטב. תחום הקולנוע היה בתוך משרד המסחר והתעשייה כשהוא היה השר המכהן. חריש יודע את חשיבות הקולנוע לתעשייה ולכלכלה הישראלית ואנחנו רוצים לשמוע את דעתו כמו גם את דעתם של גופי הקולנוע". מועצת הקולנוע, על חבריה החדשים, עתידה להיפגש למושב ראשון ב-9 בפברואר במהלכו תעלה כיווני פעולה.
מג'אדלה. איפה יכולים לצבוע תוספות?
בין נציגי גופי הקולנוע עמם עתיד השר להיפגש יהיה לבטח גם ראש האקדמיה הישראלית לקולנוע, המפיק מרק רוזנבאום. עם ההכרזה על מועמדותו של "בופור" לאוסקר ביקש רוזנבאום בראיון ל-ynet להזכיר כי חוק הקולנוע הציל הלכה למעשה את הקולנוע הישראלי. "גם בדרג הפוליטי יודעים שאין לנו שגריר טוב מהקולנוע הישראלי ולכן אני מקווה שהאוצר יבין שצריך להגדיל את ההקצאה לתעשייה ולהעמיד אותה על מינימום של 100 מיליון שקל". היום אומר רוזנבאום כי חוסר הוודאות נובע מהיעדר נתונים מוחלטים לגבי היקף התמלוגים שאת מחציתם אמורים גופי השידור להעביר לקולנוע. "אנחנו יודעים בערך מה היקף ההכנסות ועל פי הנתונים שיש בידינו אני לא רגוע", הוא אומר, "אנחנו רוצים שמשרד התרבות ינקוט עמדה פורמלית מול האוצר וידרוש הגדלת תקציב לאור ההצלחה. עבדנו קשה, הוכחנו את עצמנו וזה מגיע לנו. אנחנו רואים את משרד התרבות ואת מועצת הקולנוע כמובילי מהלך. לדעתנו יש דרך סבירה להגדיל את התקציב באופן משמעותי ואם נצטרך לשוב ולהיאבק על כך, נעשה את זה".
ראש קרן הקולנוע הישראלית, כתריאל שחורי, שהיה בין השותפים למאבק על חקיקת חוק הקולנוע, אומר כי חזרה לחוק המקורי תעמיד את תקציב הקולנוע על סכום שקטן משמעותית מכספי ההסדר. "אין דרך להגיע למספרים, לא ראינו את מחזורי הגופים הגדולים כיוון שהם לא נותנים לנו את המידע, והגופים הציבוריים שמחויבים לשקיפות כמו מועצת הכבלים והרשות השנייה, יעבירו את הנתונים רק בשלב מאוחר יותר", הוא אומר.
יורם חטב מאיגוד שח"ם, שהיה ממובילי המאבק על חוק הקולנוע, אומר: "פורום האיגודים המקצועיים מבקש הסכם חמש שנתי מחודש עם סכום מעודכן שיהיה תואם לגידול בתעשיית הקולנוע ויעמוד על לפחות 100 מיליון שקל. לא נוותר בחיים על קיומו של חוק הקולנוע כמטרייה הצהרתית ואנחנו חוזרים ואומרים שגם אם האוצר רוקן את החוק מתוכן מבחינה כלכלית, ערכו הדקלרטיבי רב ומשמעותו שמדינת ישראל רואה הכרח לתקצב את התחום כענף מרכזי".
"בשם האיזון הקדוש מייצרים גטאות"
השר מג'אדלה מעדיף שלא להתחייב בשלב זה על מספרים. "זה דבר לא ממוסגר", הוא אומר, "הכל מתחייב מהתוכנית והאסטרטגיה שצריך לבנות לחמש השנים הבאות. לשם כך אנחנו זקוקים לאנשי מקצוע שיעזרו לנו לגבש מדיניות. התקציב אף פעם לא מספק, זה ברור. ברור גם שבזכות היציבות התקציבית הקולנוע הישראלי פרח. את אותו הדבר בדיוק אנחנו אומרים גם לגבי התרבות בכלל – כל עוד לא יהיה לנו חוק תרבות שיגדיר מראש תקציב לתקופה של חמש שנים, לא נוכל לתכנן לטווח ארוך ותמיד נגמגם בתרבות, תמיד נתנהג מהיד לפה בלי תכנון או מחשבה תחילה. זו חולשה איומה. בקולנוע עשינו כברת דרך והגענו להישגים והשאיפה היא להמריא עוד יותר גבוה".עם מי אתם במגעים באוצר?
"התחלנו שיחות אבל מועצת הקולנוע שרציתי אותה כזרוע מלווה זקוקה לזמן התארגנות. במשך יותר משנתיים מועצת הקולנוע לא קיימה פורום. כעת, אחרי שבמאמצים גדולים העמדנו מועצה חדש עם חברים ראויים ומקצועיים, אנחנו משוכנעים שהם יוכלו לתרום. התחלנו דיונים פנימיים על תוכנית ואסטרטגיה וכעת נלך לדיון חיצוני עם האוצר. רק בשבוע שעבר נקבע תקציב המדינה, כך שממילא זה לא היה רציני לשבת ולדבר באוויר".
במסגרת הרפורמות והאסטרטגיות הגיש ח"כ מיכאל מלכיאור ביוזמתו של השר מג'אדלה לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שעניינה תביעת 20% מכספי חוק הקולנוע לטובת יוצרים ויצירה פריפריאלית. הצעת החוק שנדחתה על ידי ועדת השרים, לא זכתה להד תקשורתי אך עוררה סערה בקרב אנשי הקולנוע. "זו מניפולציה פוליטית שכל כולה מריחה מדמגוגיה", אומרים ל-ynet גורמים מובילים בתחום, "מג'אדלה הוא שר חברתי שבא עם אג'נדה חברתית של הגליל והנגב ויוצא מתוך תפישה שכל העשייה מתקבצת במדינת תל אביב בעוד שבשוליים יש ערבים מקופחים ונגזרות אחרות מקופחות. הוא חושב שאין סיבה שלא יקומו בדימונה אולפנים שיעשו את הסרטים שלהם שם. זה נשמע טוב פוליטית, אבל זה לא ריאלי. הדרך לטפל בזה אינה עוברת בחקיקה אלא בקריטריונים שתעמיד מועצת הקולנוע כתמריצים במסגרת תקצוב הקרנות. יש אינספור קבוצות בישראל ומחר ימצאו את עצמן הקרנות מתקצבות 20% לערבים, 20% לרוסים, 20% לדתיים. הקריטריון היחיד שחשוב הוא איכות ולא מוצאו של יוצר. זה קשקוש. בשם האיזון הקדוש מייצרים לנו גטאות. זה לא רציני. במקום זה, שיואיל כבוד השר ויעסוק בהגדלת התקציב".
השר מג'אדלה מצדו מאשר כי היתה זו יוזמתו להגיש ערעור בעקבות דחיית הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה. "הגשתי את הערעור כי אני חושב שזה חוק נכון וטוב. קרנות הקולנוע מבטיחות פעם אחרי פעם לסייע לפריפריה ובתכלס לא עושות את זה. צריך להשקיע בהכשרה, בעידוד, ביצירת אווירה ובמתן כלים לתושבי הצפון והדרום שיוכלו להתחרות עם המרכז", הוא אומר, "למה אדם שחי בצפון ורוצה לעסוק בקולנוע צריך לעקור את עצמו מביתו ומשפחתו ולהגיע לתל אביב בשביל לעשות את זה? איפה כתוב שהאופרה צריכה להיות בתל אביב? חוק הוא אמצעי להבטיח זכויות. גם אני בעד פתרונות בלי חקיקה, אבל אם 20 שנה זהו המצב אולי הגיע הזמן לשינוי. יש לי אמון במערכות שיפעילו שיקול דעת מקצועי נכון, אבל אם אני רואה שרק חקיקה תביא לפתרון אז זה מה שצריך לעשות. תפקידו של שר לא להתערב בחלוקה פנימית אלא לקבוע מדיניות ולדאוג שהיא תתבצע".
בכל מקרה השר אופטימי לגבי עתידו של הקולנוע הישראלי. "אף אחד לא יוכל לעצור את ההישגים שנרשמו ולא ניתן שזה יקרה", הוא אומר, "מעבר לכך שהקולנוע הוא שגריר מצוין, תרומתו הכלכלית לחברה הישראלית אדירה. מפעל מוצלח לא סוגרים".
