"נולדתי בחיפה לגניה, דוקטור לביולוגיה, ולאבי, רואה חשבון, בת אמצעית מבין שלושה אחים. המשפחה שלי היא משפחה ספורטיבית: אנחנו רוכבים על אופניים, גולשים בים, עושים סקי, מטיילים בג'יפים ונוסעים לכנרת כדי לרכב על אופנועי ים.

"אני בוגרת המגמה הכימית-ביולוגית של התיכון הריאלי בחיפה, שירתי בצה"ל כרכזת כוח אדם בחיל הים - וכיום אני ממלצרת. בשנה הבאה אני מתכוונת להתחיל ללמוד רפואה בטכניון. הרפואה ריתקה אותי מילדות. אמי מנהלת מעבדה להפריות מבחנה בבית החולים בני ציון, והחלום שלי הוא להיות רופאה. הדוגמנות בעבורי היא חוויה מסקרנת. ניסיתי פעם אחת ולא האמנתי שאעשה זאת שוב. אבל הנה, אני כאן.

"החוויה הכי מעצבת בחיי היא המסע לפולין אליו יצאתי בכיתה י"ב. המשפחה שלנו היא דור שני ושלישי לשואה. לסבי היו אישה וארבעה ילדים שנספו כולם. הוא התחתן שוב, עם סבתי, שהיתה צעירה ממנו ב-30 שנה, ונולד להם בן יחיד, אבא שלי. תמיד דיברו בבית על השואה אבל רק כשחזרתי מהמחנות בפולין הבנתי את עוצמת האסון ואת חשיבותה של מדינת ישראל ליהודים.

"נקודת המפנה בחיי היתה השירות הצבאי. השירות חשף אותי לאנשים, העניק לי ביטחון - ובבסיס הכרתי את החבר הראשון הרציני שלי. ההישג הגדול שלי הוא שיפור ציוני הבגרויות. למבחן הפסיכומטרי ניגשתי חמש פעמים עד שהשגתי 750 נקודות, מה שמבטיח לי קבלה ללימודי רפואה".