שתף קטע נבחר

דודי שולח גלויה מטורונטו

דודי אביטל הגיע לטורונטו עם המשפחה לפני חמש שנים, אחרי השירות הצבאי. בקנדה, הוא מתגעגע לבחורות שלא צריך לדאוג אם הן יהודיות או לא, אבל נהנה מהרגשת ביטחון שאין לה מחיר, וממליץ איפה אפשר להרגיש שאתה על גג העולם

מי אני? דודי אביטל, בן 26  מתל אביב, מתגורר בטורונטו. 

 

איפה אני גר? בדאונטאון טורונטו, במתחם ה"צעיר" יותר של העיר שמסופח לאוניברסיטת טורונטו.

 

מה אני עושה בחו"ל? סיימתי לימודי מנהל עסקים בין לאומיים במכללת סנקה לפני שנה וחצי, וכעת אני עוסק במסחר במטבע זר.

 

מתי ואיך הגעתי לכאן? לאחר שמשפחתי החליטה להגר לחו"ל, הצטרפתי אליהם בתום השירות הצבאי, לפני כחמש שנים.

נעים להכיר, דודי אביטל (צילומים: דודי אביטל)

 

מה גורם לי להרגיש ישראלי? לצערי די חסרים בטורונטו אלמנטים ישראליים, אבל בגדול להיות ישראלי זה לחשוב שאני יודע יותר טוב מכולם, ולא תמיד בצדק, אגב. חוץ מזה, לראות את אינפקטד משרום מדי פעם כשהם מבקרים פה, לצאת עם בחורה ישראלית ולהשתמש בכל ה"טריקים" שרק ישראלי יכול להוציא מהשרוול, ורק ישראלית יכולה לקבל בהבנה. להרגיש ישראלי, כמו כל דבר אחר, נמצא בפרטים הקטנים.

 

סיטואציה מצחיקה שקרתה לי בחו"ל: נסעתי במונית עם ידידה ישראלית, הנהג שחשב שאנחנו "תיירים" ועשה לנו סיבובים מסביב לעיר בשביל להריץ מונה. רק אחרי שקצת "לכלכנו" עליו בעברית על זה שהוא גנב וכו', ולאחר ששילמנו לו, הוא ענה לנו "תודה רבה, לילה טוב". שנינו היינו ממש נבוכים ויצאנו מבלי לומר מילה. 

"בקנדה יש הרגשת בטחון שאין לה מחיר"

 

למה אני הכי מתגעגע? למעט המשפחה, שזה מובן מאליו, אני מאוד מתגעגע לאוכל, בעיקר לדילמה בין "פלאפל הקוסם" לבין חומוס אבו דאבי, שנמצאים אחד ליד השני ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. גם חסר לי שאני לא יכול להתלבש נחמד באמצע השבוע ולרדת לדיזינגוף סנטר ולחפש כל מיני פיצ'יפקעס, ועל הדרך כמובן להחליף קצת מבטים ולפלרטט עם הבנות, ועוד בלי לדאוג אם הן יהודיות או לא. אבל יותר מהכל אני מתגעגע לים, ואחרי בילוי של יום בשמש ושיזוף כמו שצריך, לצאת לכמה דרינקים עם חברים בעיר.

 

מה הייתי לוקח איתי מכאן ומביא לישראל? טורונטו ידועה כאחת הערים הרבגוניות בעולם מבחינה תרבותית - יש כאן מהגרים מכל העולם, וכולם מקבלים את כולם בהבנה וללא דעות קדומות. בנוסף, הייתי לוקח את הסדר, הסדר שעל הכבישים, הסדר בחוק ובשלטון, הסדר בתור למועדונים, הסדר שאתה שכל עוד אתה עובד אתה גם מרוויח ולא חסר לך כלום, זאת הרגשת ביטחון שאין לה מחיר.

 

חמש המלצות על העיר שלי

1. על הגובה: אי אפשר להיות בטורונטו ולא לעלות ל-CN Tower - המבנה הגבוה ביותר בעולם. מומלץ לעמוד על רצפת הזכוכית כאשר כל טורונטו נמצאת מתחת לרגלים.

כל העיר נפרשת לרגליך. CN Tower

 

2. טירה ואווירה: קאסה לומה היא טירה יפהפיה ועתיקה שנבנתה על ידי הברון הנרי פלט בתחילת המאה ה-19. הברון התגורר בה במשך עשר שנים ולאחר שפשט את הרגל, היא עברה לרשות ממשלת אונטריו. הייחוד שבה הוא הימצאותם של אלמנטים מודרניים יחסית, שלא נראו לפני כן בטירות אחרות. 

יש בה משהו מיוחד. קאסה לומה 

 

3. חיי לילה: הגוברמנט הוא אחד מחמשת המועדונים הגדולים בצפון אמריקה, שבו קהל בהחלט יוצא דופן. הוא בנוי משישה חלקים נפרדים, שבכל אחד מהם סגנון מוזיקלי אחר.

 

4. פלא טבע: מפלי הניאגרה הנמצאים במרחק שעה וחצי מהעיר. כל מילה נוספת מיותרת... אה, ויש גם קאזינו.

מדברים בעד עצמם. מפלי הניאגרה (צילום: עינב ברזני)

 

5. כיף מעבר לפינה: מהעיר אפשר לקחת מעבורת לאיים (יוצאת כל חצי שעה) שנמצאים כעשר דקות מהעיר, אל תוך אגם אונטריו. מן האיים יש נוף מרהיב של העיר, כמו ניו יורק, רק בקטן.

 

 

  • גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השכונה של דודי, דאונטאון טורונטו
השכונה של דודי, דאונטאון טורונטו
צילום: דודי אביטל
מומלצים