מחקר: רוב בני 50 ומעלה "לא גומרים את החודש"
מחקר שנערך בקרב בני 50 ומעלה מצביע על כך ש-62 אחוזים מהם מתמודדים עם קשיים כלכליים. בעלי השכלה נמוכה מתקשים יותר מאשר בעלי השכלה גבוהה. עם זאת, לא נרשמו פערים בין המגזרים: יהודים, ערבים ורוסים השיבו באופן זהה לשאלות ביחס לרמת הכנסותיהם
למעלה ממחצית משקי הבית של בני 50 ומעלה, 62 אחוזים, נתקלים בקשיים כלכליים. כך עולה ממחקר חדש שבדק את מצבם הכלכלי של מבוגרים בישראל.
המחקר, שנערך בקרב כ-2,000 משתתפים בני 50 ומעלה, מראה כי תשעה מכל עשרה עולים חדשים נתקלו בקשיים כלכליים. נבדקים בעלי רמת השכלה נמוכה התקשו להתמודד עם חובותיהם מדי חודש לעומת בעלי רמת השכלה גבוהה: שמונה מכל עשרה מרואיינים בעלי רמת השכלה נמוכה דיווחו על קושי "לגמור את החודש", לעומת חמישה מכל עשרה בעלי השכלה גבוהה.
במחקר, שערכו אליהו ספיר ופרופסור הווארד ליטווין ממרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית, נותחו נתוניהם של מרואיינים דוברי עברית, ערבית ורוסית. הנתונים נאספו במהלך 2005-2006 לקראת הכנס הדו-שנתי של האגודה הישראלית לחקר הזקנה, "זקנה מוצלחת בעידן תוחלת חיים עולה" שיתקיים מחר בתל אביב.
בנוסף, רק שלושה מכל עשרה בעלי הון נתקלו בקשיים כלכליים לעומת שמונה מכל עשרה שהשיבו כי הינם בעלי הון נמוך. ככל שגילם של המשתתפים במחקר עלה, כך נתפס מצבם הכלכלי טוב יותר בעיניהם. בני הגילאים 50-59 הם לדעתם בעלי סיכוי כפול להיתקל בקשיים כלכליים מאשר מבוגרים בני למעלה מ-70.
דיכאון פוגע ביכולת להסתדר כלכלית
ממצא נוסף שעלה מהמחקר הוא שמצב נפשי רעוע של המשיבים גרם להם להערכה שלילית של מצבם הכלכלי: אנשים הנמצאים בדיכאון נמצאו כבעלי סיכוי נמוך להסתדר כלכלית בהשוואה לאנשים בריאים נפשית. יחד עם זאת, משתתפים בעלי אופי חיובי נוטים להעריך את מצבם כטוב יותר.
אליהו ספיר, אחד מעורכי המחקר, מסביר כי הפער הגדול ביותר נרשם בין גמלאים שיצאו משוק העבודה בנסיבות טבעיות, לבין כאלה הסובלים מבעיות בריאותיות.
"ממצאי המחקר מלמדים כי הקושי בו נתקלים אנשים שנפלטו משוק העבודה לצמיתות בשל מוגבלותם הבריאותית אינו דומה לקשיים של מזדקנים בריאים. קושי זה אינו פונקציה של קושי כלכלי אובייקטיבי, אלא ייחודי לחברי קבוצה זו בכל הנוגע ליכולתם להסתדר כלכלית", הסביר.
לדבריו, המחקר בדק את ההבדלים במצבם של בני 50 ומעלה במגזרים שונים באוכלוסיה, אולם השוני היחיד היה ברמת ההכנסה, ולא ברקע העדתי או הדתי. "ההבדלים הגדולים בין מצבם הפיננסי של יהודים ותיקים, ערבים ועולים, ובין מצבם של גברים ונשים הם ביסודם הבדלים בהכנסותיהם הזמינות. לא נתגלו הטיות תרבותיות, אתניות או מגדריות המשפיעות על ההערכה", הוסיף.
