מתי זה מטריד? סרטי הדרכה על הטרדה בעבודה
בעקבות רשימתה של חודה חנית, שעוררה תגובות מאוד סוערות מצד שני המינים, ניסיון נוסף להבהיר מה ההבדל בין חיזור לבין הטרדה של ממש, הפעם בסרטוני וידאו של חברת "מולטידע"
נושא ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא ברור ומוגדר היטב, לכאורה. אלא שבפועל, מתברר, ישנן סיטואציות שבעיני רבים הן קצת פחות חד-משמעיות - מצבים הנופלים ב"תחום האפור" שבין הטרדה, מחמאה וחיזור; בין מותר לאסור.
אז היכן בעצם עובר הגבול? עם השאלה הזאת מתמודדים יותר ויותר כלי התקשורת וגם בתי המשפט, בפרט נוכח החוק הטרי-יחסית למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה. החוק מחייב מעביד לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית, לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע הטרדות מיניות. עוד קובע החוק כי על המעסיק לספק לעובדיו מידע, ייעוץ והדרכה בתחום. בימים אלה מנסה הוועדה לקידום מעמד האשה שבמשרד ראש הממשלה להגביר את מודעות הציבור לסוגיה.
ניסיון לפזר את הבלבול והמבוכה בנושא הטעון ניתן למצוא בכמה סרטוני הדרכה, המוקדשים לעניין. שניים מהסרטים האלה, "הטרדה מינית - כן או לא?", ו"הטרדה מינית - אתם תחליטו!" (האחרון יצא ממש בימים אלה), מציגים בפני הצופים כמה סיטואציות לא פשוטות ומאפשרים להם לנתח בעצמם את הבעיות העולות מהן.
הסרטים, הנמצאים בספריית סרטי ההדרכה של חברת "מולטידע", בוחנים בעיקר את השטחים האפורים ואת הגבולות הדקים, שלעתים נחצים ויוצרים בסיס לתלונה מוצדקת בגין הטרדה מינית. בנוסף להמחשות הדרמטיות, מספקים הסרטים הסבר לגבי כל סיטואציה ומבהירים מתי אכן מדובר בהטרדה מינית ומתי לא. הם מציעים גם דרכי התמודדות לעובדים הנתקלים במצבים דומים, במקום בו הם שוקדים על פרנסתם.
בראשון מבין הסרטונים מופיעים גבר ואשה, המנתחים כל סצינה ודנים בסוגיות העולות ממנה. בסרט השני מנתח עו"ד את המצבים. הוא מציג את החוק ומציע דרכי פעולה, והכל כדי ליצור סביבת עבודה נעימה עבור כל הנוגעים בדבר. הסרטים מציגים הטרדות מצד המעסיק או קולגות, מצד גברים ונשים כאחד. באחד הקטעים, למשל, מציע עובד לעמיתה לצאת איתו. כשהיא מסרבת מספר פעמים, הוא מתקשר אליה לאחר שעות העבודה ומציע שוב. הסרט מסביר שהוא יוצר עבורה סביבת עבודה עוינת - וזכותה להתלונן על הטרדה מינית.
הסרטים מציגים גם קטעים העוסקים בלבוש פרובוקטיבי, בתליית תמונות פרובוקטיביות במקום עבודה, או בהערות ובדיחות פרובוקטיביות. לעובדים ולמנהלים מוצע כלל פשוט: "אם יש לך ספק - אל תאמר את זה, אל תרמוז את זה, אל תציג את זה ואל תעשה את זה. הפעל שיקול דעת וחשוב. אם יש ספק קל שבקלים, אל תעשה זאת!"
השלכות שליליות על הארגון כולו
סרט נוסף, "הטרדה מינית - מעבר לחוק", בוחן, באמצעות דרמה המתארת שימוש לרעה בסמכות במקום עבודה, את ההשלכות השליליות של הטרדה מינית על העובדים ועל הארגון כולו. הסרט מנסה להבין את הגורם לבלבול בנושא ומספק כלים שיסייעו לשינוי בגישה ויחסכו כאב וצער. הוא מונה את התירוצים הנפוצים של גברים שהואשמו כמטרידים: "אני סתם צוחק", "בידור זה הדרך שלי להתמודד עם לחצים", "נשים המתלבשות כך, מזמינות תגובה כזאת", "לא חשבתי שיש נזק במעשה - מה הסיפור הגדול?", "אם זה לא מוצא חן בעיניה שתתרחק - זה ביני לבין החבר'ה", "נשים מגישות תביעות רק כדי להרוויח כסף ולפרוש", "זו רק קבוצת פמיניסטיות לוחמות שעושות צרות". תירוצים אלה מבוססים, כמובן, על הנחות מוקדמות ועל גישות מוטעות.
"חששתי שאפוטר אם אתלונן בפני ההנהלה"
בסרט מצוטטות נשים שהוטרדו, המסבירות מדוע הן אינן ששות להתלונן על ההטרדה: "אני מרגישה ממש לא נוח, מאוד מתוחה ואינני יודעת מה לומר", "לעתים אני מרגישה שאני חזקה, אני יכולה להתמודד עם זה ובסוף יימאס להם", "חששתי שאפוטר אם אתלונן בפני ההנהלה", "לא רציתי לעשות צרות".
ההצעה למוטרדים היא להגיב מיד: "אל תעשה את זה, זה פוגע בי", "אם תעשה דבר כזה שוב, אתלונן בפני הממונה עלי", "התנהגותך אינה מקובלת עלי", "זה לא מקובל במקום עבודה".
הסרט האחרון - "טיפול בתלונה על הטרדה מינית" - מסייע למנהלים להתייחס נכון למתלונן או למתלוננת, לבדוק את התלונה ולטפל בה כראוי.
כל הסרטים מדגישים את העובדה שכל התנהגות בהקשר מיני, הגורמת לעובד או לעובדת לחוש אי נעימות או פגיעה ביכולתו לבצע את עבודתו, עלולה להיחשב הטרדה מינית ולהצדיק הגשת תלונה על פי החוק.
כשהבוס מראה לך סרט פורנו: מאמר של עו"ד שלמה בכור על הטרדה בעבודה ועל פסיקה בנושא
