פרויקט המלונות המתוכנן בבקעת תמנע אושר כחוק לפני למעלה מעשור - אך הסערה סביבו מסרבת לגווע. רק לא מזמן נפסלה חלופה
אותה הציעו חלק מתושבי האזור, ועתה מבקשים כמה גורמים סביבתיים לבחון חלופה נוספת, סמוך לאגם התיירותי באזור. מצדו של היזם, יואב איגרא, אקורד הסיום של הפרשה כבר קרוב - והוא מלווה בלא מעט ביקורת.
"החלופה שהוצגה בפנינו על-ידי אנשי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים איננה ריאלית ומבחינתי עוד חודש וחצי העבודות מתחילות", הבהיר איגרא בשיחה עם ynet.
איגרא, שהסכים לעכב עד כה את תחילת העבודות בשל לחצים מצד ארגוני הסביבה ומצד קבוצת תושבים, סבור כי המתין כבר די והותר. "כבר מספר חודשים שאנחנו מעכבים את העבודות בשטח, רק משום שהייתי מוכן לשמוע על חלופות - וזה למרות שיש לי כבר את האישורים ביד", הוא מזכיר.
הבעיה לדבריו, טמונה בחלופות אותן מציעים הגורמים השונים ובעובדה כי הן אינן עומדות בתנאים מינימליים של התאמה לתוכניות התיירותיות שאושרו. "מציעים לי לבנות מלון במקום שהיה פעם אזור מכרות, אזור מופר, שאינו מתאים לתיירות", הוא מתקומם. "מה רוצים שאעשה? שאביא לשם תיירים ואכתוב להם שלטים שאוסרים עליהם לנשום באזור?".
דבריו של איגרא מכוונים כלפי היוזמה האחרונה, אותה כאמור הציגו בפניו אנשי החברה והרשות. חלופה זו ממוקמת באזור הסמוך לאגם התיירותי, המהווה את מרכז האטרקציות התיירותיות בבקעת תמנע. לדברי החברה להגנת הטבע, חלופה זו מקובלת על גורמי הסביבה ועל התארגנות התושבים האזורית, ובקרוב היא תדון בשיחות "שולחן עגול", אותן ירכז פרופ' אלון טל, מאוניברסיטת בן גוריון.
ניר פפאי, מנהל אגף שמירת הטבע בחברה, מבהיר כי באם החלופה תתקבל - מדובר במהלך תכנוני פשוט שניתן לסיימו בתוך זמן קצר. זאת, בשל תמיכתם של אנשי רשות הטבע והגנים בחלופה."חשוב לזכור כי פגיעה בעמק ססגון משמעותה פגיעה בציבור רחב אשר רואה במדבר בכלל, ובעמק ססגון בפרט, מקום קסום בו ניתן לברוח מהשגרה", אומר פפאי.
"אם היזם, שכבר קיבל את האישורים ויכול על-פי חוק להקים את המלון - יסכים בכל זאת לשינוי - זו תהיה גדולתו", הוא מסכם. אולם אופטימיות זו כאמור איננה מגובה בדבריו של איגרא ואנשיו.
"מקום קסום". אזור תמנע (צילום: ליאור פילשטיינר)
התוכנית להקמת המלון בבקעת תמנע, בין גבעת ססגון להר מכרות בשטח, אושרה על-ידי הוועדה המחוזית מחוז דרום בשנת 1995. בפרויקט העתידי מתוכנן להיבנות מלון בן 400 חדרים, שיכלול גם אגף עסקים ואגף משפחות. לצדו יוקמו שני פארקי אטרקציות ומתחם לאירועים, בידור ומסחר.
בשעתו הביעה החברה להגנת הטבע את התנגדותה להקמת מתחם המלון בטענה שמדובר בשטח פתוח ורגיש, וכי את עיקר הפיתוח יש לכוון לתוך היישובים או בצמוד אליהם. לטענת החברה, כל מוקד תיירותי חדש פירושו מתיחת קווי תשתית, הכשרת דרכי גישה, והתחלה של עיבוי והרחבה עתידיים - פעולות שיגרמו לפגיעה נופית ואקולוגית.
אולם חצי הביקורת אותם משגר איגרא כלפי הגורמים אינם מופנים רק כנגד החלופה הנוכחית לפרויקט. איגרא טוען כי למרות שהמתין שנים לסיומם של הליכי התכנון ולמרות שהשיג את האישורים למתחם כחוק - הרי שהיה מוכן לנקוט בצעדים אקטיביים למען שינוי תוכניתו. "הצעתי בעצמי שתי חלופות למיקום הנוכחי של המלון - אך שתיהן נפסלו על-ידי רשות הטבע והגנים ", הוא אומר.
איגרא טוען כי החליט להציע בעצמו חלופות, בשל רצונו להגיע להסכמה עם הגורמים השונים. "חלופה אחת שהוצעה היתה צפונית-מערבית לאתר שלנו וחלופה נוספת - בצפון שטח הפארק", הוא מספר ומציין כי ברשות הטבע והגנים התנגדו - בשל ערכי הטבע הגלומים בהן.
"דובר על שתי חלופות, אך זה היה דיון תיאורטי שלא הגיע לשלבים מעשיים", מספר גיא איילון, מנהל מחוז אילת ברשות. "החלופות הללו מצויות בעומק השטח, במקומות בהן ערכיות הטבע גבוהה יותר ולכן לא רצינו להעביר את התוכנית ממקום אחד למקום אחר שרק יגרום יותר נזק".
גורמים המכירים את הנושא ציינו כי גם אם יחליט איגרא לבסוף לקבל את החלופה, הרי שתא השטח שאושר לו בעמק ססגון יועד בתמ"א כשטח לפרויקט תיירות, כך שלא מן הנמנע שיקום יזם אחר שירצה להקים שם מלון או פרויקט דומה.
