חסרונו של וינוגרד לבנוני
שר ירדני לשעבר תקף השבוע במאמר חריף את חגיגות הניצחון של חיזבאללה, בעקבות פרסום הדו"ח בישראל. "על חיזבאללה להבין, בטרם יצא לחגוג, כי ישראל לא הודתה בתבוסתה, אלא הודתה בטעויות ובליקויים". הוא קרא לבדיקה נוקבת של תוצאות המלחמה בצד הלבנוני: "חיזבאללה לא קלט את הפרק החשוב ביותר בדו"ח וינוגרד והוא הפרק של חשבון הנפש". וגם: איך טשטשו את עקבות משטרו של סדאם בדגל העיראקי החדש?
הדבר אינו זוכה לאותה ההבלטה והסיקור התקשורתי בעולם הערבי ובכל זאת, לא כל מי שקרא את ממצאי דו"ח וינוגרד בעולם הערבי, מפרש אותם כפי שבחיזבאללה היו רוצים. במאמר נדיר יחסית, מעניין וביקורתי, לא חשש שר ההסברה הירדני לשעבר, סאלח אל-קלאב, לשלוח את החץ ישר למטרה ולשאול בפשטות: "מדוע אין ועדת וינוגרד לבנונית?".
במאמר שפירסם השבוע תחת הכותרת הזאת ביומון הבינערבי רב ההשפעה, "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון, לא היסס אל-קלאב למתוח ביקורת ברורה, חדה וחותכת ולהתנער מהצהרות הניצחון "המדומה" כלשונו של חיזבאללה.
וכך אל-קלאב, שאינו נרתע בעבר מלהתעמת פומבית גם עם חמאס וגורמים רדיקליים אחרים, ממשיך: "כרגיל, לא עבר זמן רב מאז פורסם דו"ח וינוגרד על מלחמת יולי 2006 עד שבעלי 'הניצחון האלוהי' (המרכאות במקור – ר.נ.) וחבריהם מיהרו לצאת ולפתוח בחגיגות ליליות ולומר: 'ישראל הודתה בתבוסתה ובתבוסת צבאה'. זאת, למרות שהדו"ח הזה התרכז בטעויות הצבאיות והמדיניות שבוצעו, אך הוא לא דיבר על תבוסה. הוא היה רק בבחינת חשבון נפש ועמידה על העובדות".
במאמרו, שפורסם בהבלטה בעיתון, זונח אל-קלאב, את הסיסמאות ונצמד לעובדות, כפי שהוא מבין אותן. "אסור לנו להפוך את האמונות לעובדות. לאחר חקירה של למעלה משנה וחצי, הוועדה הגיע לעובדה כי המלחמה הזאת לא השיגה את התוצאות אותן היא היתה צריכה להשיג ואשר בגללן הימרו הישראלים על המהלך הצבאי".
"דו"ח וינוגרד מתייחס לתוצאות שלא הושגו ואומר כי מדובר בתפקוד לקוי מבחינה צבאית ומדינית, אולם הוא לא מדבר על תבוסה צבאית או פוליטית, אלא על טעויות שביצעו הפוליטיקאים ואנשי הצבא, ואשר מנעו את השגת (המטרות) שהיה צריך להשיג".
"לישראל היו שתי מטרות במלחמה: לחלץ את שני החיילים אשר שבה חיזבאללה ולהדוף את חיזבאללה למרחק של כעשרה קילומטרים אחורנית ולהרחיק את המיליציה וטיליה מקו המגע עם הגבול של ישראל... לפי דו"ח וינוגרד – הטעויות שביצעה ישראל ברמה הצבאית והמדינית הביאו לאי השגתן של שתי המטרות האלה. אולם, עם זאת, הדו"ח מציין כי אחת התוצאות החשובות שהושגו היא החלטת מועצת הביטחון אשר בעקבותיה נפרסו כוחות בינלאומיים לאורך הגבול ובעומק של למעלה מעשרה קילומטרים בתוך שטח לבנון, ואילו לחיזבאללה לא נותרו כוחות וטילים בשטח הזה, ופירושו של דבר שדרישה עיקרית של ישראל הושגה!".
"חיזבאללה משתיק את הביקורת ו'מסמם' את ההמונים"
"מה שהיה על חיזבאללה להבין, בטרם יצא לחגוג כי ישראל הודתה כביכול בתבוסתה, היא שלמען האמת ישראל לא הודתה בכך אלא הודתה בטעויות ובליקויים, וכי הישראלים יזמו את הקמת ועדת וינוגרד, כפי שעשו אחרי מלחמת אוקטובר 1973 ואחריה בעקבות כל מלחמה עם הערבים. ועדה זו לא פירסמה את מסקנותיה אלא רק לאחר חקירות שנמשכו כשנה וחצי וכללו מאות אנשי צבא ואזרחים וזאת בחשאיות מוחלטת וללא מעורבות שום גורם מהגורמים המבצעים. ומנגד, מה עשה חיזבאללה?".
"ישראל איבדה במלחמה כשלושים אנשי צבא וכארבעים אזרחים, מרביתם מקרב ערביי 48 הפלסטינים (השגיאה במספרי ההרוגים במקור - ר.נ.), ועם זאת ועדת וינוגרד דנה בטעויות ובליקויים שבוצעו. ואילו חיזבאללה, אשר יכול היה להימנע מהמלחמה הזאת, ראה בעצמו לא רק כמנצח, אלא גם כמי שהשיג 'ניצחון אלוהי' וזאת למרות כל ההרס והחורבן שהסב ללבנון, למרות מותם של אלף אזרחים ולמרות האבידות הצבאיות הקשות שנגרמו לו. למרות כל זאת, הוא לא יזם מנגנון חקירה ארגוני, ואפילו לא למען כיבוד הלבנונים אשר איבדו את יקיריהם וסבלו מאבידות גדולות ברכוש".
"זהו ההיבט החשוב של דו"ח וינוגרד ועל חיזבאללה היה לחקות את ישראל בכך, ואפילו באופן חלקי, לטובתם אותם הלבנונים אשר הארגון הזה ממשיך לסמם אותם ב'ניצחון האלוהי' ומונע מהם לדבר. זאת, משום שהטלת ספק ב'ניצחון האלוהי' – כמוה ככפירה חמורה במיוחד. אולם הוא לא עשה זאת, אלא העביר את כוחותיו שהוצאו מהדרום לטובת הכוחות הבינלאומיים, אל האוהלים שהוקמו בכיכר ריאד א-סולח בלב ביירות כדי לצור על ממשלתו של פואד סניורה – אותה ממשלה אותה כינה נשיא סוריה, בשאר אסד, כממשלה 'מתוצרת ישראל', ואשר עליה הוא הכריז מלחמת חורמה מה שגרם לכל מה שקרה מאז ועד עתה".
"חיזבאללה לא קלט את הפרק החשוב ביותר בדו"ח וינוגרד והוא הפרק של חשבון הנפש, החקר והלימוד אשר יש להפיק ממנו תועלת. הוא אינו מודה בטעויות ולא מתיר ללבנונים לדבר על הטעויות, ומתעמת עם כי מי שדורש חקירה על מלחמת 2006, אשר היתה עבור לבנון אסון גדול, והוא אף מאשים את מי שאומר זאת כאילו הוא סוכן של אמריקה וישראל...
"אילו 'הניצחון האלוהי' אשר השיג חיזבאללה היה עומד לחקירה של ועדה כמו ועדת וינוגרד, אפילו באופן חלקי, אז היתה לחסן נסראללה את הזכות לומר שישראל הודתה בתבוסתה ולחגוג בלילות... מי שניצח במלחמה הזאת היא ישראל וזאת משום שניצחון הגדול ביותר הוא הביקורת העצמית, חשיפת הטעויות וידיעת העובדות, גם אם הן כואבות!".
עיראק: דגל חדש, סכסוך ישן
בינתיים, קרה השבוע עוד משהו חשוב בדבריה ימיה של עיראק המשתנה. ביום שלישי השבוע, בטקס רשמי, הונף הדגל החדש של עיראק מעל מבני הממשל באזור המאובטח בבגדד. הדגל החדש דומה לישן אך בהבדל בולט אחד – שלושת הכוכבים הירוקים הוסרו ממנו. בנוסף, הכתובת "אללה אכבר" אשר צורפה, בהתאם לסגנון כתב ידו של סדאם חוסיין, לדגל בשנת 1991, בין שלושת הכוכבים, שונתה. מעתה סגנון הכתב לא יהיה כשל השליט שהודח והוצא להורג, אלא לפי סגנון הכתיב ה"כופי" המסורתי.
בטקס אמר ראש הממשלה, נורי אל-מאליכי, כי "הדגל החדש מבטא את הצעדים החיוביים לקראת העמקת הקשרים בכיוון של אחדות לאומית והוא מוחה את שרידי העבר של פשעים וקברי אחים",
אך המציאות שונה מעט יותר. הכורדים בצפון עיראק סירבו להניף את הדגל החדש, וזאת משום שלדבריהם מדובר בדגל "של מפלגת הבעת' ולא של עיראק".
בשל כך, הדגל החדש הונף רק במבני הממשל באזור. בנוסף, סירבו גם הסונים במחוז אל-אנבאר במערב המדינה להניף את הדגל החדש וזאת לאחר שנושלו מהשלטון בעקבות המלחמה. "זהו אסון", אמר ראש פלוג'ה, סעד רשיד, לסוכנות הידיעות רויטרס והבטיח כי ימשיך להניף את הדגל הישן של עיראק. בימים אלה, כך נראה, אפילו דגל מוסכם הוא משימה לא פשוטה בעיראק.
נתקלתם בדיווח מעניין מהעולם הערבי? אתם מוזמנים לשתף אותנו באמצעות "האימייל האדום".
נסראללה. תצוגת ניצחון
צילום: אל ג'זירה
ועדת וינוגרד. אין בדיקה לבנונית
צילום: גיל יוחנן
דגל עיראק, הנוסח הישן
צילום: איי אף פי
הדגל החדש. סימני העבר הוחלפו
צילום: איי אף פי
מומלצים
