"מערכת 'כיפת הברזל' לא מסוגלת לייצר תשובה לפגיעת טילים בישובינו, הנמצאים בטווח של פחות מארבעה ק"מ מבית חנון". כך כתב לפני כמה שבועות ראש המועצה האזורית שער הנגב לשר הביטחון, אהוד ברק - אך טרם נענה. בתגובה אומרים במשרד הביטחון: "כיפת הברזל תהיה מסוגלת לתת מענה לכל קסאם שיירה לעבר ישראל".
ב-13 בינואר כתב ראש המועצה ותושב קיבוץ מפלסים, אלון שוסטר, לשר ברק וביקש לקבל תשובות לכשל אפשרי של המערכת החדשנית שהוחלט על פיתוחה. אמש (שבת), בתשובה לשאלת ynet הבטיחו כי תשובת השר תינתן הבוקר, וכי העיכוב במתן תשובה הוא תולדה של המורכבות בבדיקת הסוגיה, שחייבה מענה מקצועי.
| אמש - הירי נמשך |
|
| שדרות: אחים בני 8 ו-19 נפצעו מנפילת קסאם / שמוליק חדד |
|
ילד בן 8 נפצע באורח קשה ברגליו ואחיו בן ה-19 נפצע קל עד בינוני. בין 11 נפגעי החרדה במקום - אימם ואחיהם של הפצועים. עשרות תושבי שדרות מפגינים בכניסה לעיר ומבעירים צמיגים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מנגד, שוסטר רואה בכך זילות בשאלות קיומיות לתושבי עוטף עזה. בנוסף לכך, הוא חושש כי העיכוב מעיד שיש גרעין של אמת בחששות שהביע במכתבו.
במכתב שנשלח לשר הביטחון נאמר בין היתר: "ברכתי אותך בעבר ואני שב ומברך אותך על ההישג שבהחלטת הממשלה לתקצב באופן מרשים את פרויקט 'כיפת ברזל'. מדובר בשכבת הגנה שאין חולק על חשיבותה לביטחון מדינת ישראל. אולם, ממידע שהגיע אלי בשבועות האחרונים עולה כי קיים חשש סביר שההשקעה הגדולה והחשובה הזו לא מסוגלת לייצר תשובה עבור מטרות המצויות בטווח של פחות משלושים שניות של מעוף הרקטה. והרי, תרחיש הייחוס שאנו חיים בתוכו הוא של מעוף בן 10-20 שניות בלבד".
עוד טען שוסטר במכתבו: "מידע זה מתווסף לכך ש'כיפת ברזל' לא מתיימרת כלל להעניק הגנה מפני פצצות מרגמה. אם סך הנתונים מדויק, הרי שאנחנו מצויים ב'משבצת מספר 1'- אין פרספקטיבה ליירוט רקטות המאיימות על שדרות וחלק גדול מישובי עוטף עזה. אני מבקש לקבל ממך תשובה מוסמכת בסוגיה קריטית זו".
כזכור, בסוף דצמבר האחרון החליט הקבינט
לביטחון לאומי שייצור מערכת "כיפת ברזל" ליירוט ולהשמדה של רקטות קסאם יחל בקרוב. תקציב הפיתוח נקבע על 811 מיליון שקלים לחמש השנים הקרובות. מועד כניסת המערכת לשירות - ברבעון הראשון של שנת 2010.
ייעוד המערכת הינו פגיעה ברקטות קסאם המשוגרות לעבר ישראל. את המערכת תייצר רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה). כיפת הברזל הועדפה על פני מערכות אחרות, כולל אחת מתוצרת התעשייה האווירית, ואחרת (הנאוטילוס) האמריקנית. מובן שסביב פיתוח המערכת ישנם אינטרסים כלכליים כבדי-משקל.
אלא שלמערכת "כיפת ברזל", כך על פי גורמים מקצועיים, יש "קונוס מת", שאינו מאפשר פגיעה ברקטות הנורות לעבר מטרה הנמצאת במרחק של ארבעה עד שישה קילומטר ממנה. מדובר בתופעה ידועה, הנובעת מהזמן שנדרש למכ"מ ולטיל המיירט להינעל על המטרה. אלה המבקשים להתריע על חסרונות המערכת אומרים כי היא לא תהיה מסוגלת להגן על חלק ניכר מישובי עוטף עזה, הנמצאים במרחק של פחות מארבעה ק"מ מבית חנון או מאיזור שיגור אחר.
חששו של ראש המועצה שוסטר מבוסס את הספקות הללו ולטענתו - השקעת המיליונים תרד לטימיון. מנגד, במערכת הביטחון מבקשים להרגיע באומרם שלבעיה זאת יינתן מענה, אם באמצעות מערכות נוספות
כמו ה"סקיי-גארד", ה"נאוטילוס" ומערכות אחרות הנבחנות בעצם הימים האלה.
מענה נוסף הוא הפעילות ההתקפית באוויר ובקרקע נגד המשגרים. את שוסטר זה לא משכנע. "אני מבקש תשובה חד משמעית, אם כיפת הברזל אכן תיתן הגנה לאזרחים החיים בטווח הקרוב בעוטף עזה", תבע.
דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, מסר בתגובה: "משרד הביטחון העמיד צוות מומחים שיבחן את כל האפשרויות לפתרון ירי הקסאם. מכל החלופות הוחלט לאחר בחינה מעמיקה על כיפת הברזל, אשר אמורה לתת את הפתרון הטוב ביותר. עם זאת משרד הביטחון ממשיך לבחון חלופות אחרות, כולל מערכות לייזר. על פי מיטב הבנתנו, וההתפתחויות האחרונות, כיפת הברזל מיועדת לפגוע בכל קסאם אשר יירה לעבר ישראל".
