הכלבה סובלת מגירודים בפי הטבעת? סיבה לדאגה

לכלבים יש שתי בלוטות מיוחדות, סמוך לפי הטבעת (Anus) הנקראות "הבלוטות האנאליות". הן מכונות גם Perineal Gland או Anal Sac. תפקיד הבלוטות לייצר ולהפריש חומר ריחני מיוחד, אשר מהווה "תעודת זהות" ריחנית של הכלב.

בוודאי שמת לב כי במפגש כלבים "נהוג" לרחרח אחד את אחורי השני, ובכן, מה שמעניין אותם הוא הריח המופרש מבלוטות אלו. יש מניחים כי כפי שאין שני בני אדם בעולם עם אותה טביעת אצבע, כך אין שני כלבים בעולם עם אותו ריח. ממש כפי שבני אדם מזהים אחד את השני לפי מראה הפנים, כך הכלבים מזהים אחד את השני לפי ריחם המיוחד והאופייני.

לכל בלוטה יש פתח מוצא אחד למעי הישר. לעיתים קורה שצינורית קטנה זו נחסמת או נסתמת על-ידי ליכלוך או מסיבה אחרת. התוצאה היא שהחומר המופק בבלוטה זו לא מופרש החוצה, ולפיכך הוא מצטבר עוד ועוד בבלוטה, גורם להתנפחות שלה, עד שתוכנה הופך מוגלתי. זהו למעשה אבצס מכאיב מאד בחלק הגוף האחורי של הכלב.

ליקוק וגירוד אובססיבי

במקרים כאלה הכלבים מגיבים באופנים שונים. יש המלקקים את אזור פי הטבעת באינטנסיביות יתרה, כפי שתיארת בשאלתך, יש המתגרדים באובססיביות בחלק האחורי של הגב, בסמוך לזנב, שכן יש שם מעין "כאב השראה" המקרין לכל חלקו האחורי של הכלב. ויש כלבים המתגרדים תוך שהם "מורחים" את ישבנם על המדרכה.

כל אלו הם סימני מצוקה כלביים, המרמזים על חוסר נוחות קיצונית וכאב בחלק הגוף האחורי. הפיתרון ניתן ע"י וטרינר בלבד, אשר יודע לנקז באופן מקצועי בלוטות אלה. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי, למשל מריחת תכשירים כמו משחות נגד טחורים, סביב האזור הכואב.

אגב, ההפרשה המוגלתית שדיווחת שראית על השמיכה, היא החומר המופק ע"י הבלוטה, והוא בעל ריח חריף ומרוכז ביותר. במקרים קיצוניים במיוחד החוזרים ונשנים, יש וטרינרים הממליצים על הסרת בלוטות אלה בניתוח (ד"ר אבי ליליאן)