את אבי ליבוביץ' הכירה חוה אלברשטיין כשהגיעה להקליט שיר עם שאנן סטריט. זמר "הדג נחש" הוציא בשנה שעברה אלבום סולו ואירח
את אלברשטיין בשיר אחד. ליבוביץ', מוזיקאי מחונן וצעיר, היה אמון על ההפקה המוזיקלית. "נוצר בינינו קשר טוב", מספרת אלברשטיין ל-ynet, "של מצב רוח טוב וסקרנות הדדית, הזמנתי אותו לבקר אצלי, דיברנו, השמעתי לו דברים ופתאום הוא אמר: 'תני לי לנסות להלחין לך משהו', ואמרתי בכיף".
מאז החל מסע בן קצת יותר משנה של עבודה משותפת בין השניים. אלברשטיין היתה מעבירה לליבוביץ' טקסטים של בעלה, נדב לויתן, מי שגם כתב את האלבומים האחרונים שלה – "קוקוס" ו"מוצאי חג". ליבוביץ' היה מלחין, משחק עם המילים ומפיק, וכמעט מבלי לשים לב, השניים החלו בדרך לאלבום.
"לקח לי קצת זמן להתרגל לעניין", מספרת אלברשטיין על היצירה החדשה, "בשנים האחרונות כתבתי את כל המוזיקה לבדי. מצד אחד היה לי מוזר לחזור למוזיקה אחרת, מצד שני היה לי נורא מרענן. הרגשתי שקצת צפוף לי מעצמי. אני כבר לא כל כך כותבת מילים בזמן האחרון".
למה לא?
"כי לא הולך, משהו נסתם שם", היא צוחקת, "כנראה שעייפתי. כולם מדברים יותר מדי".
"אני מודה שהדרך והאלבום הזה הוא אחד הדברים הכי מפתיעים והכי לא צפויים שקרו לי בשנים האחרונות", מגלה אלברשטיין בחינניות, "תמיד יש לי רעיון למשהו, ובסוף הוא הולך למגירה ומשהו אחר קורה במקום. האלבום הוא גם אחד הדברים המפתיעים לטובה שקרו לי. היה לי נורא נעים לחזור ולהיות רק זמרת. כיוון שאני תמיד עם הגיטרה ביד, אני לא עושה סקיצות. אבל אבי יושב עם המחשב והיצירה איתו היתה חלק ענק, עוד לפני שנכנסו לאולפן. שנינו הלכנו לזה ללא מטרה ספציפית. לא החלטנו שאנחנו הולכים לעשות הפקה ביחד, כל אחד למד להכיר את השני ופתאום היו לנו 13 שירים".
חוה ואבי. "הכי מפתיע והכי לא צפוי" (צילום: טל שני)
ועל מה האלבום מדבר?
"אני חושבת שלפי השם, 'טבע האדם', אפשר להבין. זה עוסק בהתבוננות, בעולם החיצוני, בעצמנו, בפרשנות שהיא אינה בוטה, ללא ביקורת, אבל היא גם לא אירונית, היא אפילו קצת מלנכולית.הוא בעצם על האנשים ועל העולם שאנחנו חיים בו, וגם אם הוא לא טוב, הוא מייצר חומרים של אמנות, וזה קצת משפר. ברגע שאתה הופך את הדברים העגמומיים האלה למוזיקה ולשיר, זה קצת משפר את החיים שלנו, ככה זה מרגיש לי, בכל אופן".
בגיל 60 אלברשטיין לא עוצרת לנוח, גם לא לרגע. היא נזכרת איך לפני חמש שנים בדיוק נולד הנכד שלה, בזמן הקלטות האלבום "מוצאי חג", אז היא רצה ישירות מהאולפן לבית החולים. מאז שנכדה נולד, אלברשטיין כבר הספיקה להוציא לא פחות מחמישה אלבומים ולפני כשנה היא גם חזרה להופיע בקביעות.
"קצת היפרקטיבית אולי", היא מעידה על עצמה, "ככה המשפחה שלי קוראת לי. אבל זה בלי ייסורים, בלי דרמות. אלו החיים. זו אמנות וזה מה שמחזיק אותנו. חוץ מזה, בכלל יש לי כל הזמן הרגשה שאני לא עושה כלום, אני נשבעת. הרבה מהעבודה נעשת בראש, ובתקליט האחרון בכלל היו לי רגשות אשמה כי רק שרתי".
יש משהו שאת עוד נורא רוצה לעשות ולא הספקת?
"המון דברים. מבחינה מסוימת אני מודה שהתקליט הזה מרגיש לי כמו ראשון. בגלל התגלית, המוזיקה החדשה והשינוי. יש לי עוד הרבה רעיונות ואני אמשיך לעבוד עם אבי, אני באמת מרגישה שזוהי רק ההתחלה".
