"אין ממשלה שלא שילמה בשביל קואליציה"

שר האוצר רוני בר־און מתרווח בכיסא, מדליק עוד סיגריה, מרוצה. רוחות המיתון המנשבות מכיוונה של ארצות הברית, הדולר המתרסק, מחאות היצואנים והפריפריה ואפילו הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון אינם מקלקלים לו את מצב הרוח.

בר־און אמנם יכול לנופף בלא מעט הישגים: המשק הישראלי צומח בקצב מהיר, בוודאי לעומת כל מדינות המערב; האבטלה בשפל של 15 שנה; חברות דירוג האשראי אינן חוסכות מחמאותיהן מהכלכלה המקומית; ואפילו מהאויב הגדול מבית, החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, הוא כבר הצליח להיפטר. אבל רק שני הישגים נרשמו עד כה על שמו ורק על שמו. ההישג הראשון הוא שורה של מינויים מקצועיים (החשב הכללי שוקי אורן, הממונה על התקציבים רם בלניקוב וראש רשות ניירות ערך פרופ' זוהר גושן) שזוכים למחמאות אפילו מיריביו המרים ביותר. ההישג השני בעיניו הוא החתימה על שורה של הסכמי עבודה שהיו מונחים על השולחן זמן רב, בין היתר עם עובדי המדינה, עובדי בנק ישראל, המורים והמרצים; מבחינת יריביו, אגב, לא מדובר בהישג, כי אם בנדיבות יתרה.

ועוד הישג קטן נרשם לזכותו בשבעת החודשים שלו במשרד האוצר: רוני בר־און נזהר. הוא כבר לא אותו פוליטיקאי שלפן וחד לשון כבעבר. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הוא אינו עונה על אף שאלה לפני שהוא מעיין בחומר הרקע שהכינו עוזריו, מקפיד לדבוק במסרים הכתובים. ובכל זאת, את הביקורת שיש לו על יריבים פוליטיים, על כלי התקשורת ועל עוד כמה שמחפשים כותרות על חשבונו — הוא אינו טורח להסתיר.

הדולר - חוזרים הביתה

"מדברים היום על השקל כמטבע החזק בעולם. אם היינו מעירים לתחייה את שרי האוצר הוותיקים המיתולוגיים, אלה שתמונותיהם תלויות על הקיר במשרד האוצר, כמו לוי אשכול, קפלן או ספיר, והיינו אומרים להם שהבעיה של כלכלת ישראל היא שהשקל הוא מטבע מאוד חזק — הם היו די נדהמים", אומר בר־און. "המגמה התהפכה. היום אנחנו אי של יציבות ויש לנו מטבע חזק. בעולם יש סערה ואנשים באים חזרה הביתה, גם ישראלים וגם זרים".

אבל היצואנים המקומיים נפגעים. מה יש לך להגיד, כשר האוצר, ליצואן הקטן שמפסיד מדי יום מצניחת הדולר?

"אסור להתערב בשוק המט''ח. אני לא רוצה אפילו לחשוב על האפשרות הזו. התנודתיות של הדולר שייכת לכלכלה העולמית. יכולת ההשפעה שלנו היא אפסית לחלוטין. ישנם גם כלים ומכשירים פיננסיים שמאפשרים להתמודד עם התנודתיות, כגון הגנות שמסופקות על ידי שוק ההון. נוסף על כך, אנו מעמידים עזרה ותמיכה ליצואנים בתקציבים קיימים, וייתכן שיהיה צורך להעמיד תקציבים נוספים. אנחנו מדברים על זה כבר זמן רב: תקציבים לשיווק, תקציבים להסטת שווקים וכו'. אמרתי ליצואנים כמה פעמים שאנחנו מוכנים להשתתף בהוצאות לצורכי שיווק, פרסום, תערוכות וכן הלאה ומקצים לזה אמצעים. למרבה הצער, כספים שהקצו לעניין הזה עוד ב־2007 לא נוצלו ולו באחוזים אפסיים. הכסף הזה עומד מוכן ומזומן. גם הכספים של 2008. ואם יהיו בנושא הזה עוד תוכניות ובקשות, נשלם גם אותן, נעזור להם ונשקיע כספים נוספים".

אתה מוטרד מהאפשרות שהמשבר העולמי יגיע בקרוב גם לישראל?

"אתם שומעים ורואים כמוני את הזעזועים בשוקי ההון ואת כל החדשות שמגיעות מארצות הברית. אנחנו מאוד מקווים שמידת ההשפעה על הכלכלה הישראלית תהיה מעטה ככל האפשר, אך חייבים להיערך לכך. אני אמשיך במדיניות פיסקאלית אחראית שלא נוהגת בפופוליזם של פיזור כסף. אני חייב לדאוג ליום הסגריר שמחכה מעבר לפינה, שם יצטרכו לבוא לידי ביטוי מרחבי הגמישות שאנו רוכשים כעת".

הטבות המס - לפרק, לפרק, לפרק

בר־און מבטיח שלא לאטום אוזניים; גם את מחאת יישובי הפריפריה, שהפגינו בשבוע שעבר בעקבות השינויים בפטורים ממס, הוא שומע, לטענתו. "מדיניות הפטורים בשיטת הטלאי על טלאי היא בעיה שנצטרך להתמודד איתה, ושנובעת בעיקר מנסיבות פוליטיות ומלחץ כזה או אחר. הטבות המס בפריפריה זה טלאי על טלאי על טלאי על טלאי. אף פעם לא נעשתה שם עבודה יסודית. יש צורך לפרק פעם אחת את חליפת הטלאים ולתפור אותה מחדש לפי המידות הנכונות של המציאות הישראלית. אני יודע שזה לא פשוט. ראיתם את ההפגנות שהיו בשבוע שעבר; חלק מהטענות מוצדקות, אני לא אומר שלא, אך בסופו של יום צריכים ליישר את זה ומדיניות המס חייבת להיות מאוד ברורה, מוגדרת ומדויקת, ובעיקר כזאת שמקנה ודאות".

לכן תמשיך לנסות להוריד את המס גם ליחידים וגם לחברות?

"יש למדינת ישראל מתווה שחותר להורדת המס. השאלה אם הורדת מסים מסייעת לצמיחה היא כבר לא רלבנטית. התשובה ברורה: היא עוזרת לצמיחה. אך ישנן שאלות מרכזיות נוספות, כגון איזה יחס חוב־תוצר אנחנו רוצים. לדעתי, מדינת ישראל במצבה הגיאו־פוליטי, כשהיא מוקפת אויבים, אך במצבה הפוליטי — עם חוסר יציבות שלטונית וממשלות שמתחלפות בקצב מהיר מהרצוי ועם בעיות ממשל וקואליציה שמפעם לפעם אינה מוכיחה את עצמה — צריכה לחתור לשיעור יחס חוב־תוצר שהוא נמוך מזה של מדינות ה־OECD. משקיע פנימי או חיצוני חייב ליהנות מוודאות, ולכן אנו חייבים לשמור חד־משמעית על האמינות שלנו. כשמדברים על אמינות, אני אומר ביושר רב: זה לא שייך רק לממשלה שלנו אלא גם לשרי אוצר קודמים — גם העבודה של ביבי ושל אולמרט ושל הירשזון מניבה תוצאות. זו הסיבה שזכינו להעלאת דירוג האשראי על ידי S&P, חברת פיץ' ובקרוב גם חברת מודי'ס. ותאמינו לי שכל החברות הללו, כולל קרן המטבע, ליוו על בסיס יומי את המאבק על התקציב, הן מכירות היטב את הדרישות הסקטוריאליות והפוליטיות ואת מערכת הלחצים בממשלה ובכנסת, ובכל זאת הן החליטו להחמיא לממשלת ישראל על האמינות שלה ועל העמידה ביעדים שלה".

בחירות וביבי - מה הוא עשה בכלל?

מאז בנימין נתניהו, כל שאר שרי האוצר לא החזיקו בכיסאם יותר משנה ברציפות. ישנה טענה שגם אתה, כמו קודמיך, בסך הכל ממשיך את המדיניות של נתניהו. רק שהוא נאלץ להתמודד עם משבר עמוק ואתם התמודדתם עם משק שצומח ב־6% בשנה בממוצע.

"אני שומע ומכיר את הטענה. לדעתי, מדובר בדמגוגיה מוחלטת. ראשית, אני לא מאמין שכל שר צריך לבטל את מה שקודמו עשה. זה מטריף את המשרד. אבל המדיניות שלנו שונה מזו של ביבי. השקענו בחינוך, היכן שביבי לא השקיע. ומה, למשל, עשה שר האוצר נתניהו בעניין מצוקת ניצולי השואה? מה הוא עשה בנושא תקציב הביטחון? חלק מתוצאות מדיניותו מגולמות במלחמת לבנון השנייה. אנחנו לקחנו על עצמנו תקציב רב־שנתי, לעשר שנים. זה ממש לא פשוט לראש ממשלה או לשר האוצר לצמצם את מרחב הגמישות לעשור שלם קדימה עם תקציב קשיח. מה כן עשה ביבי? את הרפורמה בנמלים. ראיתם מה קורה שם? אז השאלה היא אם ביבי הוא רפורמר או פרפורמר".

רוחות ביבי נושפות בבר־און לא רק מן העבר, אלא גם מן העתיד. צמיחה מהירה וממושכת עלולה להפוך מבחינת שר האוצר לחרב פיפיות, משום שבצד הביצועים המרשימים נוצר לא פעם לחץ מכיוון אחר, להגדלת ההוצאה הממשלתית. בימים האחרונים נשמעו לא מעט רטינות מצד שרים וחברי כנסת שרוצים נתח גדול יותר בעוגה, ובצדם חיזורים של ראש הממשלה אחרי שותפים קואליציוניים חדשים, שגם להם יהיו דרישות שיסתכמו בעשרות אם לא במאות מיליוני שקלים. ועוד לא דובר על מה יקרה לכלכלה אם וכאשר יוחלט על הליכה לבחירות מוקדמות.

"אין מועדים קבועים לכלכלת בחירות ואין ממשלה שלא שילמה בשביל קואליציות", אומר בר־און. "זה לא מיוחד לממשלה הזו ולא מיוחד לתקופה הזו. הממשלה הנוכחית שורדת מעבר לסטטיסטיקות, ולדעתי הבחירות יתקיימו במועדן. זה עדיין לא אומר שלא יהיו לחצים פוליטיים. בדיסציפלינה שלי לחצים פוליטיים כרוכים בעלויות כספיות. אנחנו נשתדל לעמוד בפרץ. האמינות הכלכלית של הממשלה מאוד חשובה כלפי העולם. הלחצים האובייקטיביים שנובעים מהמצב הכלכלי בעולם מספיק מעוררי עניין שנתייחס אליהם ברצינות בלי שאנו צריכים את ההטרדות מבפנים. המסגרת התקציבית של הממשלה לא תיפגע".