מומחים: "לחזק לאלתר בתי ספר ובתי חולים"

רעידת האדמה שאירעה ביום ו' בצהרים הפתיעה את המומחים בארץ, לא כל כך בעוצמתה - היא נחשבת לרעידה חלשה יחסית, רק 5.3 בסולם ריכטר. ההפתעה היתה בשני מרכיבים אחרים שלה - מיקומה באיזור שלא היה מוכר כשבר גיאולוגי פעיל, בסביבות העיר צור שבלבנון, והעובדה שלמרות עוצמתה הלא גבוהה, היא הורגשה היטב במרחק רב מן המוקד. אפילו בקומות נמוכות יחסית בתל אביב, המרוחקת כ-250 ק"מ ממרכז הרעש, הוא הורגש בתנודת הבניינים.

לא רעידה בסדר גודל כזה צריכה להדאיג את המומחים, אך כל המומחים עמם שוחחנו סבורים כי בהתחשב בכך שישראל בקרבת שברים פעילים, ועל סמך ההיסטוריה הארוכה של רעידות אדמה חזקות, חייבים להיערך לבאות. פרופ' אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, אומר בשיחה לאתר הידען: "רעידת האדמה הזו היא תזכורת

 טובה לכולנו שצריך לנקוט פעולות הכנה.

"התחום הדורש התייחסות מרבית הוא המבנים. אין פתרון אחר אלא לבנות נכון כך שהבניין לא יתמוטט עלינו. ישנם תקנים איכותיים לגבי הבניה שמתבצעת היום אבל יש הרבה מבנים שאנחנו יודעים שלא עומדים בשום תקן ואותם חייבים לחזק.

"אנחנו מפצירים בממשלה שתקבל את הצעתו של שר התשתיות בנימין בן אליעזר, לחזק לאלתר מבני ציבור ובפרט בתי ספר, בתי חולים. הכנות אלה יאפשרו לנו למזער את האסון, ולמנוע מצב שבו רעידת אדמה חזקה תהפוך לאסון לאומי. אם לא נעשה שום דבר, זה מה שיקרה." פרופ' שפירא מוסיף כי מבחינת החוק, מותר לבנות בכל מקום, פרט לשברים גיאולוגיים פעילים, ובלבד שהמבנה יעמוד בתדנים.

מה תפקידה של ועדת ההיגוי? 

פרופ' שפירא: "הוועדה מנסה לתאם את כל הגורמים במדינת ישראל לטפל במכלול הנושאים שקשורים בהיערכותה של ישראל לרעידות אדמה. מלבד המניעה, אותה הזכרתי, צריך גם לטפל בתחום המענה. חייבים לקבוע מראש מי אחראי על מה, ומה נופל באחריות כל משרד ממשלתי; אילו גופים במדינת ישראל נכנסים למעורבות; לאתר מראש היכן ישנם פערים בהיערכות, וכיצד ניתן לכסות אותם; וכמובן צריך לטפל לאחר מכן בשיקום ארוך הטווח. כרגע עוסקת הוועדה בשניים מתוך שלושת השלבים - בהכנה ובתגובה המיידית".

כדי להעריך מה עושה ענף הבניה כדי להתכונן לרעידות אדמה, פנינו אל פרופ' דוד ינקלבסקי ראש

המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון: "מבנים מתכננים לאיזושהי רעידת ייחוס, לא מתוך ידיעה בהכרח אלא בוחרים רעידת ייחוס שהיא מספיק חזקה אבל בהחלט בידיעה שבסבירות מסוימת עלולות לפקוד אותנו רעידות חזקות ממנה.

"עם זאת, תפישת התכנון איננה גורסת שעד רעידה בעוצמה של רעידת הייחוס הכל צריך להיות בסדר וברעידה קצת יותר חזקה מותר שיהיה חורבן שלם. התפיסה היא של הדרגתיות ביכולת המבנה להתמודד עם עוצמת הרעידה, ולכן אנחנו רוצים שגם אם תפקוד אותנו רעידה חזקה יותר מרעידת הייחוס אנחנו מוכנים לספוג נזק גדול יותר למבנה אבל בתנאי שישמור על שלמותו."

ומהי אותה רעידת ייחוס? 

פרופ' ינקלבסקי: אי אפשר לכמת את התשובה במספר – כי עוצמת הרעידה היא רק אחד הגורמים המשפיעים על שיעור הנזק. יש גורמים נוספים – למשל מיקום מרכז הרעש. בכל איזור בארץ צריך להתכונן לכל הצירופים האפשריים. המכון הגיאופיזי מעדכן כל הזמן את המפות שלו על פי הידע המצטבר.

"בוודאי שניתן להכין את המבנים לתאוצות קרקע בעוצמה גבוהה יותר מעוצמת הייחוס, אך אז הדבר מייקר מאוד את המבנה. צריך למצוא נקודת אופטימום בגלל ההסתברות הנמוכה יחסית של התרחשות רעידות אדמה גדולות. מבנים חדשים כבר אמורים להיבנות לפי התקן המתייחס למפה המעודכנת ביותר.

"לגבי בניינים קיימים יש בעיה, המבנים לא תוכננו קרוב לוודאי על פי תקן כלשהו של רעידות אדמה, וגם אם הם תוכננו לתקן שהיה מקובל לפני 30 שנה, תקופה שבה כבר היה תקן ישראלי לתכנון מבנים לרעידות אדמה, גם אז הוא יימצא בחסרון בהשוואה למבנה חדש שייבנה בסמוך אליו על פי התקנים העדכניים".

מה עושים עם הבנייה הקיימת? 

"בעקרון יש אפשרויות לשדרג את עמידותם של מבנים לרעידות אדמה, זה יכול להיעשות בדרך של חיזוקם, קרי הגדלת התנגדותם, או בדרך של שדרוגם, כלומר הקניית יכולת רבה יותר לספיגת אנרגיה בלי הצורך לחזק אותם באותה מידה.

"אחת האפשרויות העומדת על הפרק היא הוספת מגדל ממ"דים לדירות, ובכך לאפשר להם לעמוד לא רק מול טילי האויב אלא גם בפני רעידות אדמה. אפשרות נוספת היא חיזוק קירות באמצעות הוספת קורות פלדה במקומות

 המתאימים, ואז מגדילים את היכולת של המבנה לספוג אנרגיה. חיזוק זה יכול לעשות את ההבדל בין מבנה פריך שעלול לקרוס בטלטלה לא גדולה, לבין מבנה שגם לאחר רעידת אדמה חזקה ישמור על שלמותו.

"זה ההבדל הקטן שבין קבירת אנשים בעודם בחיים בהריסות מבנה רעוע או מבנה שגם אם יינזק, עדיין שומר על שלמותו פחות או יותר וניתן לחלץ ממנו אנשים בלא פגע".

"צריכים להתכונן"

פרופ' מרקו: "אנחנו צריכים להיות מוכנים, כמו לקראת תאונות הדרכים, החל מאכיפת קודים של בניה, דרך ארגון של המדינה לקראת אסון שכן אנחנו באופי שלנו לא כל כך מסודרים. במקרה הזה, צריכים חשיבות קריטית להחלטה מראש מה עושה כל רשות, דרך חינוך של התושבים.

"התגוררתי תקופה בקליפורניה, ושם כל ילד מגיל גן עובר תרגול. הוא יודע איפה יש קופסאות ברזל עם פנסים, תחבושות וציוד עזרה ראשונה, ובאוניברסיטה לא נותנים להיכנס לשיעור ראשון בלי לעבור אורינטציה שמראה לאן לברוח במקרה שמתחילים להרגיש רעידת אדמה, וכמובן מחנכים את כולם כיצד להתנהג בבית כמו לדוגמה לעגן ספריות או למתוח רצועות שימנעו מבקבוקים המכילים חומרים מסוכנים ליפול (בעיקר במחסני כימיקלים) במקרה של רעידות אדמה. באמצעות פעולות פשטות אלה ניתן למנוע המון נזק. בקליפורניה בכל סופרמרקט, ובכל מקום ציבורי יש חוברות הדרכה. אלה דברים שלא עולים הרבה ושאפשר היה לעשות אותם גם כאן".

עוד באתר "הידען":