"הגבות! הייתי משנה את הגבות שלך" צילום: ויז'ואלפוטוס
אפשר להיכנס למסלול ולהתחיל לקפוץ מסלע לסלע, אבל כבר היה כמעט סוף היום ולאף אחד לא היה כוח, אז פשוט עשינו כאילו פספסנו את הפנייה לשם. עם נשים זה אותו הדבר. אתה יכול להיכנס לוויכוח, למשוך שם שעות ולקוות שתצא עם גרר - או שאתה יכול להתנהג כאילו לא שמעת"
חייב לחשוב, משהו קטן, חסר חשיבות, אף גבר לא רוצה לישון שבוע במתקן של הפחים. בעיה, הבחורה מושלמת, אולי שיער? לא רעיון טוב, כשבחורה מוציאה 400 שקל במספרה, זה כמו להיכנס לכלוב של אריות עם מכנסיים עשויים סלאמי"
במשך חייו של האדם מרגע היוולדו ועד הגיעו לגיל 18 מלמדים אותו לדבר ומעודדים אותו להתבטא. אף מערכת עד הצבא לא מלמדת אותו לשתוק. ואכן, המריבות הכי גדולות מתרחשות בדרך כלל מפני שאחד הצדדים לא ידע בדיוק מתי לסתום את הפה
פורסם:
19.02.08, 08:59
"אדם טיפש חושב ששפתיים זה לנשיקות, אדם חכם יודע ששפתיים זה בשביל לעזור לך לסגור את הפה" (ד. אטרקצי, גבר נשוי)
האדם המודרני, הידוע כהומו ספיאנס, הוא אחד היצורים היותר מופלאים שנוצרו על ידי הטבע. הוא אמנם לא משתווה מבחינה פיזית לגרסאות המוקדמות שלו, כגון הניאנדרתל, אבל ניחן ביכולת אחרת שמעלה אותו בכמה דרגות מעליהם – היכולת לתקשר בצורה מעמיקה עם בני מינו.
(עד כאן להקדמה של ערוץ שמונה, ותודה לאנגלי הקטן עם השפם של יאצק).
בעוד שלזנים האחרים אין את הלוקסוס הזה של ניהול דיאלוג יותר מסובך מ"אוכל" ו"רוצו להרים", האדם מסוגל להביע את עצמו בדעות פילוסופיות, בענייני הסביבה הקרובה וביחסי אישות (כמה פעמים, איפה, באיזה נקב, עם מי, ולבסוף גם לכתוב את זה בערוץ יחסים של ynet). אבל כמו שלכל לוויתן בעולם יש לפחות חמש משחתות יפניות שעוקבות אחריו (וסירת גומי של גרינפיס), גם ליכולת הביטוי יש חיסרון אדיר.
במשך חייו של האדם מרגע היוולדו ועד הגיעו לגיל 18 מלמדים אותו כיצד לדבר ומעודדים אותו להתבטא. אף מערכת עד הצבא לא מלמדת את הנער כיצד לשתוק. ואכן, המריבות הכי גדולות בין בני זוג מתרחשות בדרך כלל בגלל שאחד הצדדים לא ידע בדיוק מתי כדאי לסתום את הפה.
לפעמים הכל מתחיל משאלה קטנה וחסרת חשיבות באמצע הלילה. לענות על שאלות לפני שינה זה כמו לפרק פצצת זמן.
חמודה: "מאמי? אתה ער?"
אחרי סקס אין למוח הגברי ברירה אלא להשיב בחיוב.
חמודה: "אז תגיד, אילו היית יכול, מה היית משנה בי?"
(המלכודת נפרשה, חמש דקות לפיצוץ, עכשיו צריך רק לשרוק לזאבים).
מאמי: "שום דבר. את מושלמת".
(פותח בזהירות את הפצצה ומביט בחומר הנפץ).
חמודה: "אין כזה דבר, כל אחד היה משנה משהו".
(ארבעה חוטים בארבע צבעים, חייב לחשוב! חייב לנקות את הראש!!!)
מאמי: "אה כן? אז מה היית משנה בי?"
(החוט הירוק. זה תמיד הירוק!)
החמודה משתתקת , החלומות באים, תחושה של שלווה פושטת בגוף, מניח יד אחת עליה ונותן לעצמי להיכנס לטרנס של שינה. המוות הקטן כך קראו לשינה ה...
חמודה: "הגבות! הייתי משנה את הגבות שלך".
(למרות שגם האדום היה אופציה).
חמודה: "ומה אתה היית משנה בי?"
חייב לחשוב, משהו קטן, חסר חשיבות, אף גבר לא רוצה לישון שבוע במתקן של הפחים. בעיה, הבחורה מושלמת, אולי שיער? לא רעיון טוב, כשבחורה מוציאה 400 שקל במספרה, זה כמו להיכנס לכלוב של אריות עם מכנסיים עשויים סלאמי.
לא רעיון טוב, כשבחורה מוציאה 400 שקל במספרה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
מאמי: "אולי רק את הבליטה הקטנה הזאת בקצה של האף".
(הספירה לאחור נעצרה).
שקט. שקט מאוד. אולי אפילו שקט מדי.
מאמי: "מותק?"
חמודה: "אז אתה לא אוהב את האף שלי?"
(הספירה לאחור ירדה לעשר שניות).
מאמי: "חולה על האף שלך, מת עליו".
(טוב, תוכנית ב'. תתחיל למשוך כל חוט שאתה רואה).
חמודה: "חוץ מזה שהוא ענק!"
(כבאית בכוננות).
מאמי: "הוא לא, הוא מושלם".
החמודה מסתובבת לצד השני, חזית קרה עולה מכיוון הגב.
חמודה: "אני אסתובב, שלא תצטרך לראות את האף הענקי שלי".
(חובש! חובש!!!)
שוב שקט. מנסה טקטיקה אחרת, מתחיל ללטף עם היד 50 קילו זועמים ביותר. מגייס את הקול הכי מפייס שיש.
מאמי: "אני אוהב אותך".
(איש דתי עם הילה זוהרת, המשיח?)
היד נזרקת באוויר מעבר לגדר ההפרדה.
חמודה: "סתום. שמן".
(אה, לא. זה המתנדב של זק"א).
"זה כי אתה אידיוט", פתח סבאקי, נשוי פלוס ילדה וג'יפולוג במשרה חלקית, במשפט הקבוע שלו. סבאקי תמיד ידע לפשט את הדברים לרמה שתעזור לסובבים אותו להבין למה הוא מתכוון.
"לא הבנתי", עניתי לא בחוסר תחכום (מה שמראה על פגמים בשיטת סבאקי).
"תבין, אשה זה כמו מסלול 4 על 4" אמר סבאקי
זווית נשית:
תגיד, אתה חושב ששמנתי? / שחר כהן
נמני בדיוק מגיב על המשחק הערב, רועי דרוך כולו לדברי הקפטן האהוב, ונראה ששום דבר לא יצליח להזיז אותו מהמסך. "לא יודע עכשיו, אפשר עוד עשר דקות?"
"זה מאותה הסיבה, אבל פחות קשור. תחזיק פה", הצביע סבאקי על גלגל ימין קדמי של הדיפנדר שלו. (דיפנדר הוא רכב שטח דומה לג'יפ, אבל לקרוא לדיפנדר ג'יפ זה כמו לקרוא ללוויתן דג, יבינו אותך, אבל אתה תצא מטומטם בחוגים מסויימים).
"תבין, אשה זה כמו מסלול 4 על 4", אמר סבאקי.
"הן ארוכות ויש להן הרבה פיתולים?" שאלתי בניסיון לפתח את המטאפורה.
"במטאפורות שלך תעשה מה שאתה רוצה, עכשיו אני מדבר", אמר סבאקי בזמן שהוא בועט את הגלגל החוצה.
"סליחה, סבאקי", עניתי בעודי נזרק אחורה עם צמיג וג'אנט.
"בסדר", ענה סבאקי והמשיך לפלס את דרכו אל עבר הציריה, "הנה, בשבוע שעבר היינו באזור משלט 21 (מסלול 4 על 4 עם עבירוּת קשה מאוד) ודוד חנוך (לא דוד אמיתי של סבאקי) התחיל לצעוק בקשר - מי שגבר יעשה איתו תחרות לסוף המסלול. עכשיו, אפשר להיכנס למסלול ולהתחיל לקפוץ מסלע לסלע, אבל כבר היה כמעט סוף היום ולאף אחד לא היה כוח, אז פשוט עשינו כאילו פספסנו את הפנייה לשם. עם נשים זה אותו הדבר. אתה יכול להיכנס לוויכוח, למשוך שם שעות ולקוות שתצא עם גרר - או שאתה יכול להתנהג כאילו לא שמעת".
"אז מה שאתה אומר זה שנשים הן כמו דוד חנוך?" שאלתי אותו בתמיהה.
"לא! הסברתי לך. נשים הן כמו מסלול 4 על 4", התרגז סבאקי.
"אז לא הבנתי את המטאפורה", עניתי.
"זה בגלל שאתה אידיוט", סיכם סבאקי את השיחה ופנה לפירוק הציריה.
מאוחר יותר באותו יום ישבתי בסלון והחמודה חזרה הביתה עם שקית בגדים, כולה מחוייכת, מביטה בי ומוציאה מהשקית חולצה ורודה מזעזעת ומלפנים בגדול הכיתוב 4X 4 בנצנצים. היא מניחה עליה את החולצה ושואלת: "נו? מה אתה חושב?"
קפצתי מהכורסה, חיבקתי אותה בחוזקה ואמרתי לה: "חמודה! זו פשוט את".
בעודי מחבק אותה עלו לי בראש שתי מחשבות. הראשונה היתה "סבאקי, צדקת". והשנייה - "מעניין אם יש חולצה שעליה כתוב 'דוד חנוך' בנצנצים?"
