מאובן של קרפדת ענק נמצא במדגסקר
גודלה של "קרפדת השטן" היה כשל כדור באולינג ממוצע והיא שוקלת 4.5 קילוגרמים. מדענים טוענים כי מקום הימצאה משנה את התפישות המקובלות לגבי נדידת היבשות
גודלה של החיה - 4.5 קילוגרמים ואורך של 40 סנטימטרים - אינו הנושא היחיד שמסקרן את החוקרים. ככל הנראה
מדובר בקרובת משפחה של זן אחר של צפרדעים, סטנדרטיות בגודלן, שחיות במרחק רק ממקום הימצאם של המאובנים - דרום אמריקה. השערה זו מאתגרת את התפישה המסורתית לגבי הגאוגרפיה הקדומה.
לתגלית, שפורסמה בכתב העת המדעי PNAS, אחראי צוות בראשות הפליאונתולוג דייויד קראוס מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו-יורק. "אם לצפרדע הזו היו הרגלים דומים לשל אחיותיה בדרום אמריקה, היא הייתה זללנית למדי", אומר. "ייתכן והיא אכלה מדי פעם גוזלי דינוזאורים".
קראוס החל לאסוף חלקי עצמות של צפרדעים בגדלים בלתי רגילים במדגסקר, לחופי אפריקה, בשנת 1993. העצמות השתמרו שם במשך כ-70 מיליון שנה, מאז העידן הקרטוני, באזור בו מצא קראוס גם מאובני דינוזאורים ותנינים. אך רק לאחרונה הצליח צוותו של קראוס לאסוף מספיק עצמות כדי להרכיב מהן ייצור שלם, ממנו ניתן להסיק כיצד נראתה הקרפדה הענקית.
קרובת משפחה של פאקמן
הצפרדע הגדולה ביותר שחיה כיום, צפרדע גולית ממערב אפריקה, מגיעה למשקל המקסימלי של שלושה קילוגרמים בלבד. אבל צוותו של קראוס פעל בשיתוף פעולה עם מומחים לצפרדעים מאוניברסיטת קולג' מלונדון, שקבעו כי "קרפדת השטן" לא הייתה קרובת משפחה של צפרדע זו.
נראה כי היא הייתה דווקה קרובה של הצרפדע המקורננת הדרום אמריקנית, ששמה המדעי Ceratophrys. מדובר בחיית מחמד פופולרית באזור זה, שם היא גם מכונה לעתים "צפרדע פאקמן", בשל פיה הגדול. בדומה לה, ל"קרפדת השטן" היה פה רחב ולסתות חזקות, הכוללות שיניים. עצמות הגולגולת היו עבות במיוחד, עם רכסים ושקעים האופיניים לחיות בעלי שריון עבה או שכבת מגן.
הקשר המשפחתי הזה נותר בגדר חידה עבור המדענים: התיאוריה המקובלת של נדידת היבשות ממקמת את מדגסקר הרחק מצפון אפריקה בתקופתה של הצפרדע, ואוקיאנוס גדול הפריד ביניהן. קראוס אומר כי אין לצפרדע סיכוי לשרוד זמן רב במיים מליחים. ייתכן והצפרדע היא ראיה לכך שגדר כלשהו חיברה בין היבשות באותה עת, ייתכן שדרך אנטרקטיקה, שהייתה אז חמה יותר.
