ביקורת מסעדה : "מסיק" לא נוסקת

בעוד השף מאיר אדוני ממסעדת כתית עולה כפורח, שותפו לשעבר אלי מזרחי קצת נעלם בשנים האחרונות. הוא עבד עבור אחרים, בעיקר בתחום הקייטרינג. אשתו של מזרחי הרגישה שהחיוך של בעלה נעלם אף הוא, והכריחה אותו לפתוח מקום משלו. מזרחי חזר לזירת הפשע: אזור התעשייה של כפר רות, שם הקימו הוא ואדוני את כתית הראשונה. הפעם העדיף מזרחי חלל אחר במתחם, אבל בחר שם מאותה משפחה: מסיק. גם האוכל נשאר באותה טריטוריה: מטבח שף ים תיכוני, המשלב מטבח אתני עם טכניקות צרפתיות.

חשבתי שהגיע הזמן לעלות לרגל למשכנו החדש של השף היצירתי, שבעבר הבעתי תקווה שירגיע את נטייתו לטעמים עזים מדי ולגיבוב. האם הסכית לעצותי? כדי להגיע לכפר רות נעזרתי בשירותי הנהיגה של ת‭,'‬ מהמלכות הוותיקות של דסק החדשות בעיתוני ואלופת המאפים העיראקיים. ת‭,'‬ שדה משחת, לא נזדקקה לעזרת ג'י-פי-אס ודהרה לכיוון מודיעין וסביבתה. רק כשהגענו לאזור התעשייה היא פתאום התבלבלה מרוב שלטים. עצה ידידותית: כדאי להתקשר לפני שיוצאים לדרך.

בניגוד לחברו בדימוס, מזרחי הולך על תמחור שפוי, והעסקית עולה רק 86 שקל. תמורתם תקבלו לחמי בית נהדרים עם מטבלים שווים, מנה ראשונה ועיקרית.

בראשונות בחרתי מיד בגרסה חדשה למנה המזוהה עם כתית הקדומה: קבב דג ים על מצע סלסלת עדשים בטחינה ויוגורט. זה היה בסדר, אבל עורר בי געגועים למקור ת‭,'‬ שזאת הפעם הראשונה שהיא נחשפת ליכולותיו של מזרחי, התענגה גם על הקבב וגם על המצע שלו. סלט ירקות השורש הקלויים בליווי פרמזן וקממבר הדגים יותר מכל את הבעייתיות של המטבח של מזרחי: גיבוב ומאמץ יתר לפעמים השילובים הבלתי אפשריים יוצאים הרמוניים ואסתטיים. הפעם הטעם הדומיננטי של הגבינות השתלט על הסלט.

בעיקר התאכזבנו משייטל כבוש בשילוב טבעות בצל ופלפלים קלויים. "השייטל מלוח מדי‭,"‬ קיטרה ת‭,'‬ "ולעומתו הרוטב אנמי מדי. בקיצור, אין קשר בין השניים". ‬

בעיקריות הצטערתי על היעדרו של תבשיל לחי עגל בשילוב חבושים, והתנחמתי בביף בורגיניון נימוח שתובל בצורה נכונה והוגש על מצע פירה. זו הייתה המנה שהצדיקה את הנסיעה. ת' מצדה נפלה קשות: פילה דג בורי בעשבי תיבול, שנשמע כהבטחה גדולה והתגלה כבעל טעם לוואי מעיק. אולי התיבול היה תוקפני מדי והשפיע על בשר הדג. ת' הותירה את הדג המסכן כמעט בשלמותו והסתפקה בתוספת ניוקי הבטטה ותפוחי האדמה הענוגים.

מאחורי השם המסקרן והמפתה פופאייט עוף במילוי פטריות ואגוזים על פירה בטטה ושאלוט מזוגג ברוטב יין הסתתרה מנה חביבה וט־ עימה, אבל הרבה פחות יצירתית מכפי שהיא נשמעת. ת' טענה שהמילוי סתמי ולא מודגש מספיק.

בעודנו שועטים בחזרה לגוש דן התחבטה ת' האם מסיק שווה נסיעה מיוחדת. "לא בטוח‭,"‬ הרהרה בעודה לוחצת על הדוושה. "מצד שני, האם יש מסעדה כלשהי בארץ ששווה נסיעה של 35 ק"מ מהמרכז‭"?‬

בוודאי שיש, השבתי. גם מסיק תהיה כזאת, אם מזרחי יפנים את הביקורת ויפעל בהתאם. יש לי גם תחושה שמזרחי קצת מדשדש במחוזות מוכרים, שהיו טובים בעבר אבל כבר לא מספקים היום. אולי הוא מעדיף להיות נאמן למה שהוא אוהב ולדברים שהוא טוב בהם, אבל עצה ידידותית: כדברי השיר, צריך ללכת הלאה.

• "מסיק", אזור התעשייה כפר רות, מודיעין, 9286671־08.

מחיר העסקית: 86 שקל

מטבח: שף

ואם חורגים מהדיל: קינוחים מקוריים ואלכוהול

שעות העסקית: ב'-ו', ‭15:00-12:30‬ ו‭,23.00-18.30-‬ א' ‭23.00-18.30‬

חנייה: במגרש החנייה (בחינם)

ציון: 7.7 בסולם מסעדות שף