השחקן גדעון שמר הלך לעולמו

שחקן תיאטרון הקאמרי, גדעון שמר, הלך אמש (ה') לעולמו בבית החולים איכילוב בתל אביב בעקבות זיהום חריף בחלל הבטן שהסתבך. דבר מותו של שמר התקבל בהלם מוחלט בתיאטרון הקאמרי שעל בימתו הופיע רק במוצאי שבת האחרונה בערב שירי נתן אלתרמן "פגישה לאין קץ", בו השתתף לצדה של הזמרת אורה זיטנר.

שמר, שהחל את דרכו בתיאטרון האהל האגדי, היה בן 81 במותו. הותיר אחריו בת ללי ובן יהונתן. ביום ראשון, 24 בפברואר, יוצב ארונו של שמר בצהרי היום באכסדרת התיאטרון הקאמרי על מנת לאפשר למוקירי זכרו, קולגות וקהל, לחלוק לו כבוד. מסע הלווייתו יצא בשעה 14:00 משער גאולה בבית עלמין ירקון.

אלכס אנסקי, קולגה ומעריץ גדול, חלק עם שמר במה בהצגה "דמוקרטיה" של תיאטרון הקאמרי ואמור היה להנחות ביום ראשון הקרוב בבית אביחי בתל אביב ביחד איתו ערב משירת טשרניחובסקי. "זה היה כבוד וזכות גדולה להכיר ולעבוד עם גדעון שמר", הוא אומר היום ל-ynet, "היו בו רצינות ועומק מקצועי שנדיר מאוד למצוא על הבמה בין שחקנים כיום. הוא היה מדויק באופן מוחלט והיה לו כבוד הדדי כלפי השחקנים שאיתו על הבמה, כלפי הבמאי וכלפי החומר שהוא מטפל בו יהא גדול, קטן או בינוני ככל שיהא. היה לו רצון לשלמות והוא ביקש ליצור דברים שיכבדו את הקהל ששומע.

מתוך "דמוקרטיה", לצידו של אנסקי (צילום: גדי דגון)

"אני מכיר את גדעון שמר מילדות, זה היה אדם שלא היה בו כתם לא על בגדיו ולא באמירותיו ולכן תמיד דיברת איתו באותה הרצינות שהוא הקרין. הוא לא ידע מה זה שמחה לאיד וגם אם רצית מאוד לחלץ ממנו את הרשעות הקטנה שעושה שיחה למרתקת, לא היה לך סיכוי. גדעון שמר הוא איש של כבוד ואינני אומר את זה כמספיד אלא בכאב על תרבות שהוא ייצג אשר כיום הולכת ונעלמת לנו".

אנסקי מספר על חווית ההצגה האחרונה ואומר: "חלקנו יחד את אותו חדר איפור – גדעון, שלמה בר שביט ואנוכי. בכל שיחה מחדש הפתיעה אותי עומק ידיעותיו. הוא היה שחקן משכיל שהעמיק בספרות ובמחזאות עברית. אדם יפה תואר ויקר מאוד הלך מאתנו והמחשבה שלא אראה אותו עוד, משאירה ואקום שאינני יודע מי ימלא".

היו לו תפקידים עתידיים

מנהלו האמנותי של תיאטרון הקאמרי, עמרי ניצן, שביים את שמר בהצגה "דמוקרטיה", אומר היום: "לכתו של גדעון היא אבידה גדולה. אהבתי לעבוד איתו וגם במחשבות לעתיד היו תפקידים בשבילו. הידיעה על מותו התקבלה בעצב גדול בקאמרי שזוכר לו את הימים בהם היה מהשחקנים המובילים שלנו.

"גדעון שמר היה שחקן חכם, איש אינטליגנטי עם אינטואיציה והבנה. ברמה האישית אני זוכר אותו עוד מאז שהייתי ילד בהצגות כמו 'לאחר הנפילה' ואחר כך ב'הדה גבלר' עוד בתקופה שהקאמרי הציג בנחמני. מאוד אהבתי אותו כאדם וכשחקן. גם בבגרותו הוא היה איש תמיר ויפה, הידיעה הזו היא פשוט תדהמה", אמר.

ניצן מזכיר את ערב "אהבה וג'אז" של שמר שהביא לדבריו בשנות השישים איכות אחרת לבמה. "הוא פתח מסלול קריאה מודרני של שירה עברית בעברית. זה היה ערב הפוך מבומבסטי עם עומק ויחס מדויק למילים. היה לערב הזה אופי סווינגי, הומור וחושניות. הפומפוזיות סולקה מהבמה ומה שנשאר זו קריאה ישירה ואינטליגנטית. הוא למעשה יצר מפתח חדש בשירה בעברית כשקרא לראשונה טקסטים פואטיים בישראלית".

מעבר לכישרון ונוכחות בימתית מרשימה, אומר ניצן, היו בשמר מקצועיות לדוגמא ומסירות והתלהבות. "הערוצים שלו נשארו פתוחים ואפשר לראות את זה גם בעבודה שעשה בפרינג'", הוא אומר, "הוא היה שחקן מצוין, רגיש ורגשי, ופרטנר נפלא לשחקנים שלצדו וגם לי כבמאי. הוא הציע משחק שמוותר על אגו, שזו ההשפעה המבורכת של הקולנוע על התיאטרון עם מה שנקרא Non-Acting Theatre. הוא סמך על הקהל שלא יזדקק לאילוסטרציות".

"נוכחות שקטה וג'נטלמנית"

במאי הקולנוע איתן פוקס, שעבר עם שמר במסגרת צילומי הסרט "ללכת על המים" שרשם את ההפקה הקולנועית האחרונה בה השתתף השחקן, אומר היום:"זו ידיעה מצערת מאוד. אני בטוח שדרכינו היו יכולות להצטלב גם בעתיד ושהייתי יכול לעבוד איתו גם בסרטים נוספים. ממש כשהתחלתי ללהק שחקנים ל'ללכת על המים' חשבתי עליו.

"גדלתי על גדעון שמר בתפקיד אוטו פרנק, אביה של אנה פרנק. הסרט הזה ששודר שוב ושוב בערוץ 1 כשהייתי ילד היה הדרך שלי להתחבר ליום השואה. אני זוכר עד עכשיו את הסצנה שבה אוטו פרנק חוזר לבית המשפחה ומוצא את היומן. כל פעם הייתי בוכה כשהקול העמוק של גדעון שמר היה מקריא את המשפט: 'אני עדיין מאמינה שיצר לב האדם טוב מנעוריו'.

"כשהתחלתי את העבודה על הסרט חשבתי שאיכשהו יהיה נכון לקשור את גדעון ואת הנוכחות השקטה והג'נטלמנית שלו לסרט. יש בו משהו אבהי מאד ובתפקידים שהוא גילם כמו למשל בסרט של פיצ'חדשה, 'נגד עיניים מערביות', תמיד התחושה אמביוולנטית – אתה אוהב את הדמות וכועס עליה, מתגעגע אבל לא יכול לסבול את הנוכחות, רוצה ולא רוצה. זה התאים לי מאוד. פניתי אליו והוא היה אדיב ונדיב מאוד.

"העבודה איתו היתה נעימה וגם אחרי שהסרט יצא שמרנו על קשר. הוא היה אחד השחקנים הבודדים שאני מכיר שהמשיך לשאול ולהתעניין בגורל הסרט, להתקשר ולברך בכל פעם שהתפרסמה ידיעה על הצלחתו. שחקנים בדרך כלל ממשיכים לפרויקט הבא. חשבתי שזה יפה. אני מאד מצטער על מותו".

"היה משכמו ומעלה"

גדעון שמר נולד בישראל והשתלם בלימודי המשחק והבימוי בבריטניה. לאורך חמישה עשורים גילם תפקידים ראשיים רבים ביניהם בהצגות "לאחר הנפילה", "איש פשוט", "הכתבנים", "גבירתי הנאווה", "יומנה של אנה פרנק", "הדה גבלר", "נשי וינדזור העליזות", "פרשת אופנהיימר", "הכושי עשה את שלו", "השחף", "בית הבובות", "מידה כנגד מידה", "זינגר", "מחול המוות" ו"פליישר".בין הצגות היחיד שהציג וזכו להצלחה רבה היו גם "אהבה וג'אז", "טוביה החלבן", "השיבה לשום מקום" ו"אני (לא) יהודי.

בשנות החמישים ביים בתיאטרון האהל את הקומדיה המוזיקאלית המקורית

"חמש חמש", שכתבה נעמי שמר שהפכה לימים לרעייתו ואם בתו. ההפקה היתה להיט ורצה מאות פעמים. לאורך שנים הופיע כקריין סולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועם התזמורות הסימפוניות ברחבי הארץ, בין היתר בהפקות: "מעשה בחייל", "המלך אדיפוס", "פטר והזאב", "חלום ליל קיץ", "קדיש" ו"פידליו". גדעון שמר השתתף בתסכיתי רדיו רבים ופתח לאורך שנים את שידורי גלי צה"ל בקריאת פסוקי תנ"ך.