שתף קטע נבחר

הממשלה אישרה המתווה לקשר עם הארגונים החברתיים והתורמים

אולמרט: "יש רושם שכאשר אזרחים עושים פעולה מסוימת, מיד מדברים על כישלון הממשלה. זה לא נכון. הממשלה לא צריכה, לא נועדה ולעולם לא תצליח לעשות הכל. העובדה שיש במדינת ישראל אזרחים שאכפת להם, היא חלק בלתי נפרד מאופי החיים כאן ובמדינות דמוקרטיות מתקדמות"

הממשלה אישרה הבוקר (א') את המתווה המיועד להסדיר את יחסי הממשלה עם הארגונים החברתיים והתורמים.

את המתווה הגישו ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר האוצר רוני בר-און ושר המשפטים דניאל פרידמן.

 

המסמך שהוגש לממשלה מסתמך על המלצות "ועדת ארידור" בראשות שר האוצר לשעבר, יורם ארידור, על מסקנות הוועדה הציבורית לבדיקת תפקידי המגזר השלישי בישראל בראשות איציק גל-נור, וגם על מפגשים עם גורמים מובילים במגזר השלישי והעסקי. 

 

ראש הממשלה אמר בתום הדיון כי "יש רושם שכאשר אזרחים עושים פעולה מסוימת, מיד מדברים על כישלון הממשלה. זה לא נכון. הממשלה לא צריכה, לא נועדה ולעולם לא תצליח לעשות הכל. העובדה שיש במדינת ישראל אזרחים שאכפת להם, היא חלק בלתי נפרד מאופי החיים כאן ובמדינות דמוקרטיות מתקדמות. במדינות אחרות, כאשר יש עשייה חברתית ראויה לשבח, איש לא בא בטענות אל הממשלה. המאמץ לבסס ולמסד את דפוסי הקשר הבין-מגזרי הוא לכן בעל חשיבות גדולה".

 

לעצב מדיניות אחידה

במשרד ראש הממשלה הגדירו את המהלך כ"היסטורי". המהלך מיועד לעצב מדיניות אחידה בשלושה נושאים מרכזיים: חיזוק שיתוף הפעולה בין שלושת הגורמים (החברה האזרחית, הממשלה והמגזר העסקי התורם), שילובם של ארגוני החברה האזרחית בהספקת שירותים חברתיים והסדרת המיסוי לקהילה העסקית התורמת תוך הגברת הדיווחויות, הבקרה והגברת השקיפות של ארגוני החברה האזרחית. בין הנושאים העיקריים שעולים במסמך הכוונות ניתן למצוא את סוגיית הסיוע הממשלתי שניתן למגזר השלישי, מידת השקיפות והבקרה הנדרשת של הארגונים הללו, והטבות המיסוי לקהילה העסקית התורמת לארגוני החברה האזרחית.

 

לפי הנתונים, ב-2006 פעלו בישראל 25 אלף ארגונים ללא כוונות רווח (אלכ''ר) אשר העסיקו כרבע מיליון עובדים, אך לא כולם הוכרו כאלכ''רים ולא שילמו את האגרות הנדרשות. על פי נתוני המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, בשנת 2002, 52% מהכנסות הארגונים הגיעו ישירות מגופים ציבוריים, לעומת 34% מתקציבי הארגונים שמקורם בהכנסות עצמיות וכ-13% שהתקבלו כתרומות. על פי נתונים של החשב הכללי באוצר, כ-3,000 ארגונים זכו לסיוע ממשלתי בסך של 2.2 מיליארד שקלים. בנוסף, הטבות המס לתורמים לעמותות נאמד בכ-160 מיליון שקלים (סבסוד עקיף).

 

שיתוף פעולה ושילוב

בתחום חיזוק שיתוף הפעולה מוצע להקים תשתית לשיח בין-מגזרית בצורה של "שולחנות עגולים" אשר עיקרה בחילופי ידע ומידע בין הגורמים במטרה לחזק את התיאום בין המגזרים ולאפשר את הגדלת מעגל ההתייעצות טרם קבלות החלטות. במסגרת "השולחנות העגולים" ובדומה לנעשה במדינות אחרות הוצע לנסח אמנה וקוד אתי לגבי היחסים בין שלושת המגזרים. במסגרת המדיניות החדשה תוקם יחידת מטה במשרד ראש הממשלה אשר תלווה את תהליך ישום המדיניות וביצוע הכוונות. התקציב הנדרש להקמת היחידה עומד על 2 מליון שקלים, אותם יתקצב המשרד ממקורותיו הפנימיים. בשנת 2008 יקצה משרד ראש הממשלה את התקנים הנדרשים ליחידה ממקורותיו הקיימים. הרחבתה תידון במסגרת דיוני תקציב 2009.

  

אלכר''ים כספקי שירותים ממשלתיים

לגבי שילובם של האלכ''רים באספקת שירותים חברתיים ישנה הצהרת כוונות כלליות אך אין צעדים קונקרטיים, למרות חשיבות הנושא, שכן על פי הנתונים, בשנת 2002 רכשה הממשלה מהמגזר השלישי שירותים חברתיים בסך 3.2 מיליארד שקלים. בשלב ראשון מוצע להטיל על החשב הכללי לכלול אמות מידה נוספות במכרזים ממשלתיים על הפעלת שירותים חברתיים, על מנת לגלם בצורה נכונה את התועלת הטמונה משילוב ארגוני החברה האזרחית בהפעלת שירותים אלה. הוספת אמות המידה עשויה להקטין את משקל הקריטריונים הקיימים במיקור חוץ של שירותים חברתיים, ולתת דגש, במקרים מסוימים, למידת מעורבותו החברתית של המציע. במשרד ראש הממשלה מספרים כי המהלך זכה לתמיכה מצד החשב הכללי באוצר.

 

שינוי במיסוי והגברת השקיפות של הארגונים

צעד ראשון לחיזוק האלכ''רים נעשה בתחילת השנה כאשר במסגרת חוק ההסדרים בוטל מס המעסיקים אשר צפוי לפנות בין 500 ל-700 מיליון שקלים בשנה לארגונים. בנוסף, מוצע לשנות את המגבלות על מתן תרומות. כיום, תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי מקבלת הכרה אם היא עולה על 380 שקל בשנה, כאשר התקרה לזיכוי מס המותרת בחוק עומדת על 4 מיליון שקלים בשנה או 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה, לפי הנמוך. ההמלצה היא שתרומה לאלכ"ר לא תהיה מותנית בסכום מינימלי כלשהו לצרכי זיכוי מס הכנסה, ותוגבל עד לתקרה של 5 מליון שקל לתורם בשנה.

 

דגש מיוחד ניתן לסוגיית שקיפות, דיווחיות ובקרה של האלכר''ים נושא שהיום לוקה בחסר. לשם כך הוצע להסדיר את סוגיית סיווגם של ארגונים, להקים מאגר מידע אחיד אשר יהווה מקור מידע באשר לכלל האלכ''רים, פעילותם ותקציבם ויאפשר עיון וגישה נוחים אליו לציבור הרחב, לגורמים התומכים, התורמים והמתקצבים, לגורמי הרגולציה ולארגונים עצמם. התקציב החד פעמי הנדרש להקמת מאגר המידע נאמד ב-3 מליון שקלים ב-2008 אותם יתקצב המשרד ממקורותיו הפנימיים. תחזוקת האתר צפויה לעלות 1.5 מיליון שקלים בשנה, החל משנת 2009. הקצאת המקורות תסוכם כחלק מתהליך בניית תקציב המשרד לשנת 2009, בהתאם לסדרי עדיפויות.

 

מנכ''ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, אמר ל"כלכליסט" כי "בשנה וחצי האחרונה נפגשתי פעמים רבות עם ארגונים בחברה האזרחית וגורמים עסקיים התורמים למטרות ציבורית. את המהלך הזה גיבשנו ביחד איתם, בשיתוף ובדיאלוג, ואנו מתכוונים להמשיך ולהוביל את השיח הזה, ברמות שונות, גם אם לעתים יתגלעו בינינו חילוקי דעות".

פורסם לראשונה 23/02/2008 18:12

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רענון דינור, מנכ"ל משרד ראה"מ. יוקם מטה מיוחד
צילום: אבי אוחיון , לע"מ
יורם ארידור. ניסח את ההמלצות
צילום: יוסי רוט, לע"מ
מומלצים