שופטים עמוסים בחלטורות

מערכת בתי המשפט בישראל קורסת תחת עומס התיקים, ותלונות על סחבת מצטברות בנציבות תלונות הציבור על השופטים. למרות זאת, מדי יום, בארבע אחר הצהריים לערך, מסיימים שופטים רבים את עבודתם בבית המשפט ויוצאים לעבודתם השנייה - מרצים באוניברסיטה או במכללה. עשרות שופטים, רבים מהם ממחוז תל אביב, מרוויחים כך אלפי שקלים בחודש המתווספים לשכרם - כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

ריבוי המכללות הפרטיות ללימודי משפטים העלה את הביקוש למרצים בשנים האחרונות. במקביל, ההוראה באקדמיה נהפכה למעין סמל סטטוס אצל השופטים, המתגאים בעיסוקם הנוסף ומציינים אותו בקורות חייהם באתר בתי המשפט. המכללות והפקולטות למשפטים מדווחות על פניות רבות מצד שופטים. כמה מהשופטים אינם מסתפקים בקורס אחד או שניים, ומלמדים לעתים אף בשלושה או בארבעה מוסדות לימוד.

הנהלת בתי המשפט פרסמה לפני כמה חודשים נוהל הגשת בקשה לעיסוק נוסף, בניסיון להתמודד עם המספר ההולך וגדל של שופטים המעוניינים לעבוד במקביל כמרצים. בנוהל נקבע, בין השאר, כי שופטים שצברו פיגור של יותר משלושה פסקי דין לתקופה של יותר משלושה חודשים לא יקבלו היתר לעיסוק נוסף. עוד נקבע כי ההיתר יהיה מוגבל לארבע שעות שבועיות. למרות זאת, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי כמה מהשופטים מלמדים שעות רבות מהמותר בשבוע.

בשונה משאר עובדי המדינה, ששכרם מעיסוק נוסף מוגבל ל־50% מגובה המשכורת בשירות הציבורי, על השופטים לא מוטלת מגבלה דומה. המגבלה היחידה היא שהשכר צריך להיות "כמקובל במוסד האקדמי בו מדובר". עם זאת, בהנהלת בתי המשפט מודים שאין להם קריטריונים לקביעת השכר המקובל.

שכרם של השופטים בישראל הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ונע בין 30 ל־60 אלף שקל לחודש, בהתאם לוותק ולערכאה. השופטים טוענים כי הם מעוניינים ללמד באקדמיה מסיבות של גיוון ועניין, ולא בשביל הכסף. עם זאת, שופטים רבים, בעיקר אלו המעבירים כמה קורסים במקביל, משתכרים סכומי כסף משמעותיים נוסף לשכרם השיפוטי.

השכר עבור ההרצאות מושפע מכמה פרמטרים: מוסד הלימוד, מספר התלמידים בכיתה (ככל שיש יותר תלמידים השכר גבוה יותר), השכלתו של השופט (בעלי דוקטורט מקבלים שכר גבוה יותר), המוניטין והיוקרה להם הוא זוכה, ומידת החשיבות שמייחס המוסד לקורס (אם מדובר בקורס חובה או בחירה). בכל מוסדות הלימוד התשלום הוא לפי מספר ההרצאות שהעביר השופט.

עד 4,000 שקל להרצאה

השכר הנמוך ביותר משולם באוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה משלמות לשופטים בעלי דוקטורט את השכר המקובל למרצים מן החוץ: כ־300 שקל לשעה אקדמית, כלומר 600 שקל להרצאה. שופט שמעביר שני קורסים שבועיים ישתכר לפיכך כ־4,800 שקל לחודש. שופטים שאינם בעלי דוקטורט משתכרים מעט פחות.

שופטי בית המשפט העליון המלמדים באוניברסיטאות מקבלים שכר זהה לזה של פרופסורים מן המניין: כ־800 שקל להרצאה של שעה וחצי או 3,200 שקל לחודש עבור הרצאות שבועיות.

בשלוחה האקדמית של המכללה למינהל השכר גבוה מעט יותר, אך עדיין נחשב נמוך יחסית למכללות: כאלף שקל להרצאה של 90 דקות. שופט שמעביר שני שיעורים שבועיים ישתכר 8,000 שקל לחודש, ושופט שמעביר קורס אחד בלבד יקבל מחצית מהסכום.

בקריה האקדמית אונו, במכללת שערי משפט, במכללת נתניה ובמרכז הבינתחומי הרצליה השכר המקובל לשופטים הוא 2,000 שקל לפחות להרצאה. שופטים המעבירים קורסי בחירה שבהם מספר המשתתפים מצומצם, עשויים להשתכר מעט פחות. בקורסים שבהם משתתפים לעתים 200–250 תלמידים, השכר גבוה יותר ועשוי לעמוד גם על 4,000-3,000 שקל להרצאה.

אורכו של כל סמסטר הוא כשלושה חודשים וחצי והשנה האקדמית נמשכת מאוקטובר ועד יוני. באמצע יולי יוצאים השופטים לפגרת בית המשפט, הנמשכת חודש וחצי עד תחילת ספטמבר. לכן, כשמנכים משנת העבודה את זמני הפגרות וההוראה, נראה כי הזמן הנותר לעבודה שיפוטית אינו גדול.

שופט בדימוס: לא בגלל כסף

השופט בדימוס דני ארנסט, שפרש לפני כשנתיים, מספר על התקופה שבה כיהן כשופט והעביר במקביל קורסים באוניברסיטת תל אביב ובקריה האקדמית אונו: "בתל אביב משלמים פרוטות. אתה במעמד של מרצה מן החוץ, וזה יותר עניין של יוקרה מאשר כסף. בקריית אונו שילמו לי 150 דולר לשעה אקדמית, כך שעבור שיעור של שעה וחצי קיבלתי 300 דולר. אם אתה מעביר שני שיעורים בשבוע, אז אתה מרוויח 600 דולר בשבוע".

לדבריו, מרבית השופטים אינם מלמדים בשביל הכסף אלא בשביל העניין: "שיפוט זה תחום צר. אסור לך לעשות כל דבר אחר חוץ מלהרצות. בגרמניה שופט יכול לשפוט בבוקר, ובערב לנגן על סקסופון במועדון לילה. בישראל המצב שונה, ולכן שופטים פונים במקביל להוראה באקדמיה".