מי באמת צריך גני חיות?
למה נחוץ גן חיות בראשון לציון, ועבור מי דרושים פילים בקריית מוצקין? גני חיות הפכו לסמלי סטטוס עירוניים, שערים חשות שהן "לא על המפה" בלעדיהם. אבל גם עם מחיצות שקופות במקום סורגים, מדובר עדיין בכליאה של בעלי חיים להנאת בני האדם, ובהפגנת עריצותו ורודנותו של האדם בסביבתו. המסר שעובר הוא שכליאת בעלי חיים היא נורמלית. האם כך מקרבים את בני האדם לטבע?
ככה מחנכים לאהבת הטבע?
בגני החיות מציגים את בעלי החיים בראש ובראשונה כדוגמאות של מינים ביולוגיים - לא כאינדיווידואלים חד-פעמיים. אפשר הרי לבקר שנה אחר שנה באותו גן, לחלוף על פני כלוב האריות וכלל לא לדעת האם מדובר באותו אריה או באריה אחר. אולי הוא מת והוחלף? אולי נמסר לגן אחר? מי שרוצה ללמוד על ההתנהגות הטבעית של בעלי-חיים, מוטב שיצפה בטלוויזיה, יבלה את אחר הצהרים בהתבוננות בציפורים בגן ציבורי קרוב, או יטייל בשעות הבוקר המוקדמות בשטחי הפרא שעוד נותרו לנו. הוא ימצא שם גם שקט טבעי, שכה קשה למצוא בגני החיות.
גני החיות הם מיקרוקוסמוס של עריצות האדם כלפי בעלי-החיים האחרים. שיעבדנו את כל משאביו של כדור הארץ לצרכיה של קבוצה צרה של מתעשרים - השמדנו את היערות, הרעלנו את האוקיינוסים, המצאנו את לולי הענק, את הרפתות המתועשות ואת מעבדות הניסויים בחיות. ניכסנו לשירות מטרותינו את מה ששייך בעצם לא רק לנו אלא גם לשותפינו לפלנטה הזו.
הדחפורים של קבלני הבניין, רכבי השטח הנגמ"שים הצבאיים כובשים את שטחי המחיה האחרונים של חיות הבר, ודורסים את בעלי-החיים השוכנים בהם. אם גן החיות איננו דגם החברה הרצוי בעינינו, שינוי דרסטי נחוץ בדחיפות.