שתף קטע נבחר

ירידת הרוסים מהארץ מעידה על כישלון?

כל אדם שני שעוזב את מדינת ישראל ועובר לחיות בחו"ל הוא עולה מברית המועצות. האם מדובר בכישלון ישראלי, או דווקא בתופעה רגילה שקשורה בפריחתה של רוסיה?

בישראל לא יודעים לקלוט עליה / מיכאל פיליפוב

כל אדם שני שעוזב את מדינת ישראל ועובר לחיות בחו"ל הוא עולה מברית המועצות לשעבר. השתלבות לא מוצלחת של העלייה הרוסית בישראל אינה תהליך טבעי וצפוי, אלא כישלון כואב של החברה הישראלית הקולטת.

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 48% מהיורדים מישראל הם עולי ברית המועצות – משכילים וצעירים שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם כאן בארץ. נתון זה חייב להדאיג כל אדם חושב ואחראי שרואה בישראל מדינה מתקדמת. אך לא כך בפועל. "זה לא מפתיע אותי", אמר ח"כ ראובן ריבלין, שנכח בדיוני ועדת הקליטה, "הרי הם לא ציונים"; גם חלק מאנשי האקדמיה טוענים: "טבעי שכל גל של מהגרים מממש את עצמו רק לאחר מספר דורות".

 

קשה להתווכח עם מי שרואים בירידתם של הרוסים תופעה טבעית ואף צפויה. אמנם, רוב העולים עובדים יותר מצברים, משלמים מיסים, שומרים על חוקי המדינה ומשרתים בצבא. לצד זה אין ויכוח על כך שישראל הקטנה ועמוסת הבעיות, קלטה תוך פרק זמן קצר מיליון עולים בעלי מקצועות שאינם תואמים תמיד את הצרכים של המשק.

 

העולים מתבדלים בתוך התרבות הרוסית שנראית מאיימת עבור ישראלים רבים. כשליש מהם כלל אינם יהודים על פי הקריטריונים הדתיים. לכן, ישנו הגיון מסוים בשאלה למה דווקא הרוסים יתאקלמו מהר יותר מהעליות הקודמות? גם למרוקאים נדרש זמן כדי להשתלב, לא?

 

הסיפורים הקיצוניים מובילים את השיח הציבורי: קליטת הרופאים, אנשי ההיי-טק וקופצי המוט מעידים על הצלחה ישראלית גרנדיוזית. הפוליטיקאים בפירוש מעדיפים את הנראטיב הזה. אנשי התקשורת, מנגד, שעוסקים בחריגים בדרך כלל, מרבים להבליט אלכוהוליסטים, נאו נאצים ונערות ליווי. כצפוי – אף אחד לא מחפש תשובה לשאלה מה באמת מתרחש בקרב העלייה הזו ומדוע העולים יורדים מהמדינה במספרים כה גדולים.

 

התשובה מורכבת ואינה נעימה לאוזן הישראלית הפטריוטית. ייתכן מאוד שהמדינה הזאת פשוט צפופה מדי ואינה מתקדמת דיה עבור חלק מהעולים. נראה שבניגוד מוחלט לחלק מהעליות הקודמות, לרוסים אין זמן לחכות עד שהדור הראשון והשני יקריבו את עצמם למען הדור השלישי, שכבר יהיה "ישראלי אמיתי" – מקושר בפרוטקציות, יודע להסתדר בצפיפות הישראלית גם בלא כישורים ותארים אקדמיים. רוסים באו לפה כדי להצליח ולהתקדם בידיעה ברורה שיש להם (ולילדיהם) מה לתרום למדינתם החדשה כבר בדור הנוכחי. הציפיות והשאיפות היו גבוהות. האכזבות בלתי נסבלות.

 

זאת ועוד: מרבית המהגרים הרוסים בקנדה, בארצות הברית ובאוסטרליה דווקא הצליחו עם הזמן לשקם את מעמדם החברתי-כלכלי ואף להתקדם!

 

מחקרים חדשים מתארים ירידה חדה במעמד החברתי-כלכלי של עולים משנות ה-90 בישראל, ומעמד זה אינו משתקם גם בדור השני. אלפי עולים בעלי מקצועות אקדמיים שהיו מוערכים בהיותם אנשי מקצוע מצויינים בארץ המוצא, עובדים במפעלים בערים פריפריאליות. קופאית ושומר הם כבר מזמן שם נרדף לעולה של שנות ה-90. לצערינו, אנשי ההיי-טק וקופצי המוט אינם משפרים סטטיסטיקה זו ש"טבעית" לישראל.

 

ישנם עולים שלא למדו עברית, והדבר מהווה פגיעה קשה ביכולתם להתקדם. לא רק על הרמה המכפישה של האולפנים יש לדבר כאן. נראה שמוסר העבודה הסובייטי פגע בהם בדרך עקיפה: עבודה קשה מהיום הראשון לעלייתם לא הותירה בידם כוח וזמן לא לשפה ואף לא לילדיהם שלמענם באו.

 

התוצאה היא שמדוגמת ההורים הסיקו חלק מהילדים שאין קשר בין השכלה להתקדמות, לכן אין חובה ללמוד באוניברסיטה. אלה שכן לומדים מגלים לעתים שאת כל המקומות שתואמים את כישוריהם כבר ממלאים הוותיקים המקושרים. המדינה צפופה מדי והתחרות אכזרית מכדי לאפשר לעולים רמת חיים שחפצים בה. הסוכנות היהודית לא מספרת לאף עולה שהתור הישראלי לחיים הטובים ארוך מדי ולבאים אחרונים מובטח מקום רק בסוף. רבים מחכים. חלק לא ממש.

 

נתון שחושף מציאות עגומה בה נמצאת ישראל הקולטת: על פי סקר שהזמין המכון ללימודי היהדות בחבר המדינות, יהודים שנשארו ברוסיה ובאוקראינה כלל אינם רוצים להגיע לכאן. 59% מהם חוששים לעלות לישראל בשל הירידה הצפויה במעמדם החברתי-כלכלי. הגיע הזמן להפסיק להשקיע משאבים ומאמצים ב"עידוד העלייה" על ידי פרופגנדה של הסוכנות היהודית בפריפריות עולמיות. יש להשקיע משאבים אלה בקליטה טובה יותר של מי שכבר כאן, בפיתוח הפריפריה הישראלית, בבניית תשתיות תחבורה, בהבטחת תנאי עבודה נאותים, במאבק בשחיתות ובפרוטקציות בתוך ישראל.

 

אולי זה יהפוך את המשק הישראלי לגמיש ואטרקטיבי יותר ובדרך זו נביא לכאן עולים חדשים שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם - לטובתם ולטובת המדינה, וגם לא נאבד את הטובים שכבר נמצאים בארץ.

 

מיכאל פיליפוב, דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית ועוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

 

הפריחה ברוסיה היא שמעודדת שיבה למחוזותיה / ארנון סופר

העלייה לישראל היא מקרה פרטי של הגירה מרצון, וטיבן של הגירות מרצון בכל העולם הוא שהן מלוות תמיד בגל נגדי, של ירידה מרצון, שהרי מה שמניע בדרך כלל את ההגירה הוא השאיפה לשפר את איכות החיים והביטחון האישי, וזו אינה מתממשת בהכרח: המהגר יוצר לעצמו תמונת מציאות שאליה הוא שואף, אך במקרים רבים בבואו לממש את התמונה הזאת הוא נתקל בקשיים שלא שיער ובמציאות שונה מזו שיצר לעצמו, ועל כן מהגרים רבים חוזרים "הביתה".

 

זוהי תופעה כלל-עולמית ידועה. כך קרה למאות אלפי איטלקים שהיגרו לארצות הברית. כך קורה לחלק ניכר מהמהגרים הטורקים לגרמניה החוזרים הביתה אחרי התנסויות של הסתגלות כושלת, וכך גם חוזרים הביתה יפנים, סינים, הונג-קונגים, פולנים, בריטים ואחרים.

 

ישראל אינה יוצאת דופן. אל כל גלי ההגירה לישראל (מארצות שהיה אפשר לחזור אליהן) נלוו גלים חוזרים של עזיבת הארץ. מרבית העולים לארץ בעלייה השנייה עזבו את הארץ – חלקם חזרה לרוסיה ואחרים לארצות הברית, לדרום אמריקה ולארצות אחרות. הרבה מעולי גרמניה שנאלצו לברוח ממנה, חזרו אליה בתום מלחמת העולם השנייה.

 

בשנים 1990-2006 עלו לארץ כמיליון עולים מרוסיה. מהם עזבו את הארץ כ-80 אלף, שהם כ-8%–10%. שיעור היורדים מקרב העולים מארצות הברית עבר את ה-50%, ומבחינתנו זהו כישלון צורב, אם כי לא מפתיע. מאידך מעטים בלבד חזרו לארגנטינה, לבריטניה ולמרוקו.

 

הנתונים מוכיחים איפוא שיהודי רוסיה לא רק שאינם יורדים מהארץ יותר מאנשי העליות האחרות, אלא שאחוז הירידה בקרבם לא כל כך גבוה בהשוואה אליהם. עובדה זו סותרת את הנחת היסוד לפיה מדובר בכשל שלא נראה כמותו.

 

העלייה הרוסית מדגימה צירוף נסיבות מיוחד מאוד, שאין לו תקדים היסטורי: הגל הגדול של אותה עלייה התרחש בשנים 1990-1996, תקופה של תוהו ובוהו ברוסיה החדשה, של אי-ודאות, חששות גדולים מאנטישמיות ושאיפה לצאת לעולם החופשי. לא עבר זמן רב ועל רוסיה השתלט פוטין והחזיר את הסדר על כנו.

 

הפטרודולרים מכניסים לרוסיה הון עתק, והם שינו בבת אחת את המצב הכלכלי, בעיקר בערים הגדולות, שבהן נהגו ונוהגים להתגורר היהודים. אין פלא שממצב של ארץ דוחה יהודים הפכה רוסיה לארץ מושכת יהודים, ואכן יהודים רוסים רבים מתפתים לחזור לנוף מולדתם.

 

בשנת 2007 אין בין יהודי רוסיה רצון לעלות לארץ, ואת הסיבות לכך צריך לחפש בפריחה של רוסיה ולא בגורמי הדחייה של ישראל. בנסיבות כאלה, יש לראות דווקא הצלחה גדולה בעובדה שמרבית העולים מרוסיה, כ-800 אלף נפש, נותרו בארץ.

 

לממדי ההצלחה בקליטת יהדות רוסיה, אני יכול להתייחס רק על סמך מראה עיניי ותחושותיי, ולא על סמך מחקר כמותי. אך אני מוצא את עולי רוסיה באוניברסיטאות, חלקם בעמדות מפתח, אני מוצא אותם בעולם הרפואה, בעולם התעשייה וגם בצה"ל וביתר מערכות הביטחון ורואה את כוחם העולה בעולם המוזיקה בישראל. יש להם שליטה כמעט מוחלטת במגזר המסחרי-קמעוני בכל הרמות; יש להם עיתונות ענפה והם מחזיקים בעמדות כוח פוליטיות במפלגות שונות. צר לי שהעיתונות הזולה הדגישה בכל הנוגע לעלייה זו דווקא את הזונות, השיכורים או את המאפיה ולא את עצמתה של יהדות רוסיה.

 

אין מנוס מהמסקנה כי בסופו של דבר יהודי רוסיה נקלטו בישראל בצורה מניחה את הדעת.

 

פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה  

המאמרים רואים אור גם באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עולים ויורדים
צילום: ששון תירם
מומלצים