שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דורנר: לא להרחיב סמכות בתי הדין, יש דין אחד
    הדיינים לא הגיעו לדיון בנושא הרחבת סמכויותיהם במכון ון-ליר בירושלים. הרב בני לאו: "במדינה יהודית מתוקנת לא היו קמים ארגוני נשים לבקש הגנה כי לשם כך יש בתי דין; יושב כאן ציבור אורתודוכסי שמזהה את דייני ישראל כמייצגים דת אחרת"

    "אם הכנסת הייתה שומעת לי הייתי אומרת להם: החזירו את המצב הקיים. אין צורך לזעזע את המערכת. על מערכת בתי הדין הרבניים יש פיקוח של המערכת האזרחית, וזה מה שמחבר את המערכות השיפוטיות לדין מדינה אחד. נשאר לנו משפט אחד, שזה סימן הכרחי ואופייני למדינה". (השופטת לשעבר דליה דורנר יוצאת נגד "חוק הרצוג" המעביר סמכויות מבית הדין האזרחי לבית הדין הרבני ומסעיר את המערכת הפוליטית) 

     


    הרחבת סמכויות: פלורליזם או כפייה דתית? הכנס בי-ם (צילום: דודי ועקנין)

      

    ההכרעה בדבר הסכם הממון בין בני זוג בתיקי גירושים נדונה עד כה בבית הדין הרבני. נוהג זה השתרש במשך למעלה מ-50 שנה, אך סמכות זו בה השתמשו בתי הדין הרבניים מעולם לא עוגנה בחוק. בספטמבר 2006, בהרכב בג"ץ בראשות השופטת אילה פרוקצ'יה, נקבע כי אכיפת הסכם הממון שנעשה בבית הדין הרבני תידון רק בבית המשפט אזרחי, זאת מאחר שסמכות זו מעולם לא ניתנה למערכת בתי הדין הרבניים ולכן היא שייכת באופן טבעי למערכת המשפט האזרחית.

      

    פסיקה זו החרידה את הרבנים הראשיים, חבר הדיינים ואת המפלגות החרדיות ובעיקר את ש"ס. בהצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים של השר יצחק הרצוג, שעוררה סערה במערכת הפוליטית, מוצע הפיתרון הבא: בני זוג שחתמו על הסכם ממון בבית דין רבני רשאים להחליט שהם יכולים להחליט היכן הם מעוניינים לעשות זאת - בבית דין רבני או בבית משפט אזרחי לענייני משפחה. חלקו השני של החוק נותן סמכות לשיפוט בהסכמה בנושאים אזרחיים. בהצעת החוק תומכים גורמים חרדים ויש הטוענים מנגד, כי הצעה זו תביא לפירוד במערכת המשפט הישראלית וכתוצאה מכך בחברה הישראלית. 

     

    הטרגדיה של בתי הדין

    הערב, יום ב', נערך דיון בנושא ביוזמת ארגוני הנשים "מבוי סתום" ו"קולך" במכון ון-ליר בירושלים. לדיון לא הגיע אף נציג מטעם בתי הדין הרבניים. יתרה מכך התקבלה החלטה של ועד הדיינים שלא לשתף פעולה עם ארגוני הנשים.

     

    "זה כשלעצמו דורש עיון מצד הנשים" אמר רב קהילת רמב"ן בירושלים, הרב בני לאו. "איך הגענו לטרגדיה שנשים דתיות מארגנות כנס והציבור היחידי שמתעניין בזה, הציבור הדתי, מדיר את רגליו". הרב לאו התנגד להצעת החוק בטענה כי הצעה זו עלולה לגרום לפירוד. באותה מידה, הוא תלה את האשם בדיינים אשר אינם נשמעים לציבור המשווע לדין הוגן. "כשהדין מתנכר למי שבא לפניו-התורה מתאבנת. במדינה יהודית מתוקנת לא היו קמים ארגוני נשים להגנה עליהן כי לשם כך יש בתי דין אשר אמורים לפעול לטובת העני, הגר וכל מי שנזקק לעזרתו. זו הטרגדיה. יושב כאן ציבור אורתודוכסי שמזהה את דייני ישראל כמייצגים דת אחרת. כאילו לא אותה יהדות וכאן אנחנו צריכים להגיע ולתקן". הרב לאו קרא לנסות להטמיע את ההלכה בתוך המשפט בצורה שתהיה מקובלת ושווה לכלל חלקי החברה. 

     

    הרב לאו קבל על המצב הקיים בו רוב אזרחי מדינת ישראל פונים לערכאות אזרחיות ובמקביל רוב רבני ישראל מכריזים כי מדובר בערכאות של גויים. מצב זה הגדיר הרב לאו כחיים בשקר וקרא לייסד מערכת משפטית שתוכל להכיל ולהטמיע בתוכה בכפיפה אחת גם את דיני התורה.  

     

    שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר, הבהירה בנאומה כי היא עצמה לא הייתה פוסקת כפי שפסק ההרכב בראשו עמדה השופטת אילה פרוקצ'יה. מצד אחד היא תמכה בדבריה במתן אפשרות לבתי הדין הרבניים לפעול בהסכמה לבוררות ואם יפנו אליהם בדרישה זו, מצד שני קראה למתן דין פרקטי.

     

    יו"ר "קולך" רחל קורן ביקשה לצטט בפני הנוכחים את דברי הגמרא: "אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דורנר: לא להרחיב סמכות בתי הדין, יש דין אחד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דורנר. "לא הייתי נוהגת כמו פרוקצ'יה"
    צילום: דודי ועקנין
    צילום: גיל יוחנן
    הרב בני לאו. טרגדיה
    צילום: גיל יוחנן
    קרן. צא ובדוק בדייני ישראל
    ותן חלקנו
    מומלצים