שלטון החוק יצא מחוזק
הבקרה על עבודת היועץ המשפטי והעובדה כי גם נשיא מדינה אינו חסין בפני חקירה וענישה, הן חלק מההישגים ששלטון החוק יכול להתפאר בהם לאור פסיקת בג"ץ
החלטת בית המשפט העליון שאישרה את עסקת הטיעון של הנשיא לשעבר משה קצב, הביאה שלושה הישגים לשלטון החוק במדינת ישראל.
ההחלטה הוכיחה כי גם נשיא מדינה אינו חסין בפני חקירה, אכיפה וענישה. בית המשפט הכשיר הליך שבמסגרתו כנראה יורשע נשיא המדינה לשעבר על פי הודאתו בביצוע עבירות חמורות שיש עימן קלון ציבורי.
העובדה שתלונות של עובדות ציבור מן המניין נגד נושא המשרה הרמה ביותר בישראל נבדקו בקפידה וגובשו לכתב אישום, יוצקת תוכן ממשי בביטוי "שוויון בפני החוק".
יש שטוענים כי היועץ המשפטי צריך היה להעמיד לדין את נשיא המדינה בעוון עבירות חמורות יותר, ולקחת סיכון שבית המשפט ימצא אותו זכאי בשל היעדר ראיות מספיקות.
אך אילו היה נוהג היועץ בניגוד להכרתו המקצועית, ומגיש כתב אישום רק מחשש לתגובות הציבור כשסיכויי ההרשעה נמוכים - האם כך היה מחזק את שלטון החוק או את שלטון ההמון? ואם בסופו של ההליך הנאשם היה מזוכה מחוסר ראיות, שלטון החוק בישראל ומערכת אכיפת החוק היו מתחזקים או סופגים מהלומה כבדה? בית המשפט קיבל בסופו של דבר את שיקול דעתו של מזוז בעניין זה, בבחינת עדיפה הרשעה בטוחה בסעיפים חמורים הנושאים קלון ציבורי על פני זיכוי אפשרי בסעיפים חמורים יותר. זהו ביטוי לעוצמה ולא לחולשה.
החלטת בג"ץ מהווה יום שחור למי שממהרים לגזור את דינו של הנאשם, אותם עושי לינץ' ש"מוציאים להורג" ללא משפט. זהו הישג נוסף לפסיקה. במשך חודשים ארוכים התנהלו בתקשורת, במליאת הכנסת ובשיחות סלון, דיונים בדבר אשמתו או חפותו של נשיא המדינה. בחלק גדול מהמקרים, הכלל שלפיו אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו – נזנח לטובת התעללות של ההמון בחשוד, ואפילו בטרם הוגש נגדו כתב אישום.
בעת פרסום טיוטת כתב האישום, כתב היועץ מזוז מפורשות כי מדובר בטיוטה שאותה הוא עשוי לשנות לאחר הליך השימוע. אמצעי התקשורת העדיפו לסנן את ההסתייגות הזו, ומרביתם התייחסו לטיוטה כאילו מדובר בכתב אישום גמור. ארגונים בעלי אג'נדה בנושאים ציבוריים שונים כמו הגנה על נפגעי עבירה, ארגוני נשים ותנועות לאיכות שלטון, ליבו את היצרים מבלי שניתן היה לבלבל אותם בעובדות ובראיות.
משהחליט מזוז לאחר השימוע, בלית ברירה ובהעדר ראיות לחתום על עסקת הטיעון, הלינצ'אים לא הפסיקו את ההסתה אלא שינו את הכיוון. גם הפעם ללא בירור העובדות, הטיחו אשמות חמורות במזוז. כעת, כשגם בית המשפט העליון החליט להכשיר את עסקת הטיעון הם קראו: "יום שחור לדמוקרטיה". לטעמי זהו הישג עצום לשלטון החוק, ויום שחור ללינצ'אים. הלוואי ויפיקו לקחים.
הישג נוסף שניתן למנות בזכות פסיקת בג"ץ הוא שיש בקרה סבירה על היועץ המשפטי. תפקידו במערכת הממשל הישראלית הוא תפקיד רב עוצמה שאין כדוגמתו במדינות דמוקרטיות אחרות. העובדה שהחלטותיו עברו ביקורת שיפוטית, מחזקת את התחושה כי אין בעל תפקיד שאין עליו בקרה כלשהי.
בית המשפט בחר שלא להתערב יתר על המידה בשיקול דעתו, וזוהי תופעה מבורכת שראויה לחיקוי בנושאים נוספים כמו ביטחון ומדיניות.
ח"כ מיכאל איתן, לשעבר יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט
