ארץ רפאים
"אנשים רקדו ברחובות. אני היחידי שלא חייכתי", כך מתאר האמן מירון סימה שהגיע אל הארץ המובטחת, אך לא הצליח למחוק את מראות הזוועה של גרמניה הנאצית
הפרק השמיני בסדרה "סיפור מסגרת - מאה שנים של אמנות בישראל" ישודר הערב, יום ג', 4 במרץ, בשעה 23:30, בערוץ 2. הפרק "בארץ הצבר", בבימוי מויש גולדברג, מתאר את הרצון הציוני לנסח זהות מקומית מובחנת, עברית, מאז הקמת "בצלאל" ועד ראשית שנות ה – 60.
הסבל מול האופטימיות הציונית
במרכז הפרק עומד האמן היהודי-גרמני מירון סימה. כמו אמנים רבים גם הוא נמלט ממולדתו שאהב והגיע אל הארץ המובטחת. אבל סימה, כמו גם אחרים, לא הצליח למחוק מליבו ומראשו את זוועות הנאצים. הוא מביא אל שדה האמנות המקומי מראות של סבל, מראות שהיוו ניגוד לאמנות האופטימית של האמנים המקומיים.
סימה בוחר לתעד את העוולות החברתיות שראה בגרמניה. הוא מצייר בקווים גסים את מחוסרי העבודה, את הגברים עם העיניים הריקות, עם האגרופים הקמוצים, שנראים יותר כרוחות רפאים ולא כבני אדם. באחד מציוריו הוא מצייר סצינה קורעת לב של יריות בתוך חלל סגור שבו הוא מבטא את הרציחות חסרי הפשר של הנאצים.
האשימו אותו שהוא לא חלק מהחזון הציוני האופטימי. האשימו אותו שהוא לא
חלק מהשמחה שבבנית הארץ החדשה. אבל סימה לא יכול להשתתף בשמחה. הוא אמר: "הגעתי לארץ שמחה. אנשים רקדו ברחובות. אני היחידי שלא חייכתי". אולי זו גם הסיבה שבעבודותיו הוא התעקש לקרוא לעולים כמוהו "פליטים" ולא "עולים חדשים, כפי שהנהגת הציונות רצתה ודרשה.
בפרק גם משתתפים אביגדור סטימצקי; אברהם אופק; אבשלום עוקשי; אליהו אריק בוקובזה; אפי ואמיר; אריה ארוך; גרשון קניספל; ז'אן דוד; יוחנן סימון; יוסף בודקו; יחזקאל שטרייכמן; יעקב אגם; יצחק דנציגר; לאה ניקל; ליאופולד קראקאור; מירון סימה; מרדכי ארדון; מרסל ינקו; משה גת; פרידל שטרן; צבי מאירוביץ'; ציונה תג'ר; שמעון צבר ואחרים
הסדרה "סיפור מסגרת" נוצרה ביוזמה ובמימון של מועצת הפיס לתרבות ולאמנות בשיתוף עם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ו"גשם" תקשורת. את הסדרה כתבו וערכו רונית וייס ברקוביץ' ורותי דירקטור
פרקים נוספים ב"סיפור מסגרת":
